טבח מחריד בטקסס: 21 ילדים נרצחו בבית ספר יסודי
(צילום: אסף חן)
האירוע הזוועתי שבו נטבחו 19 ילדים, בני 10 ואף צעירים מכך, במסע ירי בבית הספר היסודי "רוב" בעיירה יובלדי שבטקסס, מעורר שוב מחלוקת פוליטית ומשפטית בארה"ב בנוגע ל"תיקון השני" לחוקה. לפי הפרשנות הקיימת היום, תיקון זה מאפשר כמעט לכל אזרח לרכוש נשק חם, ללא בדיקות רקע מקיפות ובלי צורך להצטייד ברישיון לנשק.
חוקת ארה"ב נכתבה בסוף המאה ה-18, ובמקור הזכות לשאת נשק לא נכללה בה, אף על פי שהיה ניסיון להוסיף אותה כבר בעת כתיבת החוקה. עם זאת, הסעיף שולב בה כמה שנים לאחר מכן במסגרת "מגילת הזכויות", היא עשרת התיקונים הראשונים לחוקה שאושרו בשנת 1791.
בתרגום לעברית, נוסח התיקון קובע כי "מאחר שמיליציה מצוידת היטב נחוצה לביטחונה של מדינה חופשית, אין להגביל את זכותם של בני אדם להחזיק נשק ולשאת אותו". על פי פרשנות אחת, הרעיון של מנסחי החוקה בנוגע לתיקון השני היה כי רצוי שלארה"ב יהיה צבא פדרלי בלבד, על פני צבאות נפרדים לכל אחת מהמדינות. מסיבה זו, גם בימינו למדינות השונות יש רק מיליציות אזרחיות בלבד, בדמות המשמר הלאומי, שמגויס מדי פעם לצורך משימות שונות.
הפרשנות בנוגע משמעות התיקון השני ממשיכה להעסיק ולפלג את ארה"ב עד היום. אלו שתומכים בפרשנות מצמצמת לתיקון, רובם חברי המפלגה הדמוקרטית, טוענים שמדובר רק בזכות קבוצתית לשאת נשק במסגרת המיליציה המדינתית, וכי החוקה לא מעניקה לאזרח את הזכות האישית לשאת נשק. מנגד, תומכי הפרשנות המרחיבה גורסים שהזכות האישית קיימת גם קיימת, ולאורך השנים פעלו למנוע חקיקה שתגביל את הזכות לנשיאת נשק במדינות שונות בטענה כי החוקה אוסרת על כך.
בית המשפט העליון של ארה"ב לא קיבל את הפרשנות המרחיבה עד לשנת 2008, אז הוא קבע ברוב של חמישה שופטים מול ארבעה כי לאזרח יש את הזכות האישית לשאת נשק למטרות חוקיות, כמו הגנה עצמית בתחומי ביתו. בד בבד, בית המשפט קבע כי אסדרה סבירה של מכירה והחזקה של כלי נשק מותרת, אך איסור מוחלט על נשיאת כלי נשק אינו חוקתי. מאוחר יותר נקבע בפרשה נוספת כי הזכות תקפה גם ביחס לכל מדינות ארה"ב.
על כן, המדינות כשלעצמן רשאיות להטיל רגולציות מצומצמות על הזכות לרכוש ולשאת נשק, אך אין בכוחן לבטל את הזכות החוקתית ולמנוע באופן מוחלט החזקת נשק על ידי מי שאין לו רישום פלילי. כך למשל, במדינות מסוימות אפשר לשאת נשק ותחמושת בפומבי, בעוד שבמדינות אחרות מותר לשאת נשק רק מסוג מסוים, ובאופן נסתר. בנוסף, בעוד שקיימת רגולציה פדרלית לבדיקת רקע שחלה על חנויות רשמיות, אין כל מגבלה על מכירה או העברה של נשק בין שני אנשים פרטיים.
כעת הוויכוח על אודות התיקון השני ישוב למרכז הזירה הציבורית בארה"ב, וככל הנראה הוא ימשיך לפלג את החברה האמריקנית עוד שנים רבות, בדומה לסוגית ההפלות.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet, חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן - המרכז הבינתחומי הרצליה.
