הריאיון עם פרויקטור הקורונה פרופ' זרקא
(צילום: נדב אבס, משי בן עמי)
נתוני התחלואה בקורונה מצביעים גם היום (ג') על ירידה במדדים החשובים ובכללם מספר החולים שמאושפזים בבתי החולים במצב קשה ומקדם ההדבקה (R) שמעיד על דעיכת המגפה. על רקע הנתונים המעודדים אמר הבוקר (יום ג') פרויקטור הקורונה פרופ' סלמאן זרקא בריאיון לאולפן ynet כי "מערכת הבריאות לא קורסת", אולם מנגד אומרים הצוותים הרפואיים כי "אנחנו חווים עומס מאוד גדול".
הפרויקטור הסביר: "אני חושב שמגיע למערכת הבריאות צל"ש על כל מה שהיא עושה במלחמה בנגיף הקורונה. אני חושב שמדינת ישראל חייבת למערכת הזאת המון על זה שהשוק פתוח, בתי הספר פתוחים. יש עומסים גדולים במערכת הבריאות, הצוותים עושים עבודת קודש זה קרוב לשנתיים וצריך לחבק אותם, אבל מערכת הבריאות לא קורסת".
גילה היימס, אחות כללית בבית החולים רמב"ם בחיפה, אמרה בהתייחסה לדבריו של הפרויקטור: "שלומנו לא פשוט בכלל, אנחנו חווינו עומד מאוד גדול, העומס הזה מתבטא בעיקר בחולים מונשמים, בחולים קשים מאוד, בפריסה מאוד רחבה של חולים, הרבה מאוד חולים שמתגלים במחלקות וכל יום אנחנו חווים גל קשה מאוד".
עם זאת, היימס ציינה ניתן להרגיש את ההתמתנות בעקבות הירידה בכמות אנשי הצוות שחולים בקורונה. "אנחנו נמצאים היום עם 170 אנשי צוות פחות, היינו כבר ב-350, פחות אחיות שנמצאות בבית שזה משמעותי עוזר לנו. מבחינת כמות חולים, באף גל לא היינו בכמות כזאת. נכון, יש איזושהי ירידה, אבל לא מאוד משמעותית. להיות עם כמעט 110 חולים מאושפזים היום, זה לא פשוט בכלל".
על השאלה איך מתגברים על העומס, השיבה היימס: "יש לנו צוותים שעוסקים בנושא שחיקה, יש נוכחות של עובדות סוציאליות, פסיכולוגיות במחלקות. ביום המשפחה קיבלנו גלידות, הרבה מאוד שיחות מוטיבציה. כל מה שמעניין את הצוות זה מתי זה ייגמר, וזה לצערי משהו שאני לא יכולה להגיד אותו. אנשים נאנקים שנתיים והסיבה שאין קריסה של המערכות זה רק בגלל שאנשים נותנים את עצמם לדעת".
צוותי הרפואה עונים לפרויקטור: יש עומסים אדירים
(צילום: משי בן עמי)
ווג'די זבידאת, אח אחראי במחלקת כתר מונשמים במרכז הרפואי לגליל בנהריה, אמר: "אנחנו עדיין מרגישים את העומסים על הצוותים בכל המחלקות. במחלקה שלנו יש 13 חולים מונשמים, חולים במצב קשה מאוד, בנוסף לחולים שמחוברים למחוללי חמצן שגם הם לא מעט. אנחנו רואים ירידה במספר החולים, אבל עדיין יש עומס אדיר בכל המחלקות. כרגע יש בבית החולים קרוב ל-100 מאומתים".
- כשאתה שומע את הפרויקטור שאין קריסה, מה אתה אומר?
"אנחנו רואים עדיין שיש עומס אדיר בכל המחלקות, אנחנו כרגע במצב שמרגישים שהעומס נופל על כל הצוותים. כל המחלקות עמוסות והלחץ הזה מתחיל להשפיע על הצוותים. למרות שיש את התמיכה של ההנהלה שמנסה לתמוך, עדיין אנחנו עובדים בעומסים מאוד קשים".
הירידה במספרים
לפי משרד הבריאות, בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים נכון להבוקר 1,161 חולי קורונה במצב קשה - כ-100 פחות מהשיא שנרשם ביום ראשון. 288 מהחולים הקשים מחוברים למכונות הנשמה. אתמול אובחנו 43,852 בני אדם כחיוביים לנגיף, כש-3,382 מהם חלו כבר בעבר בקורונה והחלימו. אתמול דווח על עוד 23 נפטרים חיוביים לקורונה - ובכך עלה מספרם הכולל מאז פרוץ המגפה על 9,226.
"אנחנו נמצאים במגמת ירידה", אמר הבוקר הפרויקטור זרקא. "בדיוק סיימתי הערכת מצב עם רופאי המחוזות שמדווחים כי יש פחות תחלואה כולל בבתי הספר. אנחנו במגמה של לצאת מהגל, אבל המספרים - 40 אלף מקרים ביום - עדיין מאוד גדולים".
- עד כמה הפגיעה באיכות הטיפול היום בבתי החולים היא משמעותית?
"בשביל לטפל בחולים כה רבים בתוך מערכת הבריאות, גם בקהילה, אנחנו 'מושכים שמיכה'. זה אומר שיש פחות ניתוחים כי צריך את הצוות ואת המרדימים ואת האחיות בחדרי הניתוח. אנחנו בפחות פעילות מבחינת מרפאות החוץ. אין ספק שיש פחות שירותים רפואיים לאנשים שאין להם קורונה בימים אלה. זה גודל המערכת מזמן, ראינו אותה בחורפים קודמים כשאנשים המתינו במיון. צריך מערכת בריאות יותר חזקה לחוסן הלאומי. אנחנו פועלים בתחום הזה ואני מקווה שבקרוב גם מיטות טיפול נמרץ יתחילו להיות מאוישות יותר בתוך מערכת הבריאות.
"שר הבריאות ומנכ"ל המשרד התעקשו בצדק על מיטות טיפול נמרץ, זה מחסור שקיים במערכת הבריאות כבר הרבה זמן, ואני שמח שבקרוב יינתן האישור לפתוח עוד 45 מיטות בטיפול נמרץ. אני אומר את זה כמנהל בית חולים, זה עדיף לי מאשר תקנים מפוזרים של אחיות ושל רופאים כך שהמענה הולך להינתן".
על הירידה המשמעותית במספרי המתחסנים נגד קורונה, אמר פרופ' זרקא: "אנחנו נמצאים במקום שונה מאשר בעבר. אין ספק שהאומיקרון אתגר את החיסונים, אם כי מתחילים לראות נתונים, גם אצלנו וגם בעולם, שחיסון טרי שניתן בטווח של שלושה חודשים גם מגן מהדבקה ובטח ממחלה קשה. אנחנו רואים את ההצלחה של חיסון מספר 4 - מעל 650 אלף איש קיבלו את המנה הרביעית, מעל 10% מעל גיל 60 שמאמינים בחיסון ומגנים על עצמם.
"אנחנו בעידן שבו אין יותר קשר בין החיסון לבין רווח משני כמו תו ירוק, אלא צריך להתחסן בשביל להגן על עצמנו. אנחנו צריכים לחזק את המסר הזה שבחיסוני חצבת לא התחסנו בשביל תו ירוק, זה אולי חלק מלחיות לצד הקורונה כחלק מלהכניס את הקורונה כחלק מהחיים שלנו. אנחנו מסבירים לציבור - תתחסן ותגן על עצמך, בטח מעל גיל 60 עם מחלות קשות. זה באמת מציל חיים".
- אנחנו זוכרים שראש הממשלה בנט הציב יעד לחסן יותר מ-50% מהילדים בגילים 5 עד 11 עד סוף דצמבר. זה לא קרה.
"אם אנחנו מסתכלים על הנתונים, צריך להסתכל גם על פרק הזמן. אין ספק שהאומירון אתגר את החיסון ובתוך זה גם את ההיענות לחיסונים. יש כ-18% התחסנות בקרב הגילים האלה. צריך לראות את הנתונים במקומות אחרים בעולם, יש לנו נתונים דומים גם בארה"ב. אני חושב שלא מיצינו את תהליך ההסברה מול ההורים לגבי חשיבות החיסון ולהזכיר שעד לפני שבוע לא ידענו לענות האם האומיקרון מייצר לונג קוביד או PIMS. כרגע אנחנו יודעים שכן, ולכן נפנה שוב להורים ונסביר להם על הצורך לקבל את החיסון בשביל להגן על הילדים".
- היית בין הגורמים שתמכו בדחיית ביטול מתווה הבידודים במערכת החינוך לפחות בשבוע, ואתמול אמרת בתדרוך לתקשורת "הנתונים מראים שמתווה החינוך איננו מייצר עודף תחלואה". יכול להיות שטעיתם בהערכה שלכם?
"בקשתי מראש הממשלה הייתה דחייה בשבוע כדי שנתחיל לראות את הירידה בהיקף התחלואה. במקום הדחייה נעשה מתווה יותר מהודק בלחץ השר והמנכ"ל. אני חושב שמתווה החינוך הוא לגמרי תרגום של המסר הזה של לחיות לצד הקורונה ולאפשר לתלמידים להגיע לבית הספר ולהורים ללכת לעבודה. אכן הודעתי אתמול, אחרי שהסתכלתי על הנתונים, שאני לא מזהה עודף תחלואה שאפשר לייחס אותו לפתיחת מערכת החינוך.
"אני יכול להגיד שההחלטה היא החלטה נכונה. התלמידים המשיכו להגיע ללימוד פרונטלי בבתי הספר ולטפל בכל הצרות האחרות של בידודים וסגרים כמו מחלות נפשיות ובעיות חברתיות. אני חושב שהמתווה הנוכחי הוא נכון, נמשיך לעקוב אחריו. צריך להדק את הממשק שלנו עם משרד החינוך ואנחנו צריכים לוודא שהנתונים שאנחנו מקבלים משקפים נאמנה את מה שקורה בבתי הספר".
