הפרקליטות הגישה הבוקר (חמישי) ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז על "קלות" גזר הדין שקיבל יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, ובת זוגו בר כץ במסגרת פרשת "מעברי הגבול". בחודש שעבר גזר בית משפט השלום בראשון לציון חודשיים מאסר על תנאי וקנס של 2,000 שקלים על נוה ובת זוגו שהורשעו בחודש ספטמבר בעבירות כניסה ויציאה מישראל ובקבלת דבר במרמה.
כעת דורשת הפרקליטות שבית המשפט המחוזי ייעתר לבקשתה מלכתחילה, ולהחמיר את עונשם של נוה וכץ, ולגזור עליהם את "העונש ההולם והראוי", כלשונם: מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.
עורכי דינו של נוה מנגד ביקשו בדיון מתן גזר הדין לבטל את ההרשעה. אמנם הדבר אפשרי במקרים חריגים, אך נשיאת בית המשפט, השופטת עינת רון, אמרה בהחלטה: "כרום מעמדו ותפקידו של הנאשם, כך גם הציפייה הציבורית ממנו. מקרה זה אינו נמצא במקרים החריגים שבהם ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה".
בהחלטתה בחודש שעבר, קבעה השופטת כי "המעשים בוצעו בשתי הזדמנויות שונות בהפרש של 13 ימים, ולכן לא התקבלה טענתם של נוה וכץ כי מדובר בהתנהגות אימפולסיבית שנעשתה בחיסור שיקול דעת. השניים חזרו על המעשים ממניעים אישיים וכדי להשיג רווח עבורם. אופי העבירות מחייב הוקעה". עם זאת, רון ציינה כי בקביעת העונש "יש לזקוף את תרומתו ללשכת עורכי הדין, ולקחת בחשבון את הזמן שחלף מאז ביצוע המעשים ואת העובדה שהם נמצאים ברף הפלילי התחתון".
חוץ מהעונש, קיימת אפשרות שתוגש בקשה לשלילת רישיון עריכת הדין של נוה. בנושא הזה, השופטת רון ציינה כי "נטילת רישיונו או פגיעה בו עקב ההרשעה בפלילים נמצאות בשיקול הדעת של לשכת עורכי הדין". נוה אמר לאחר מתן גזר הדין בנובמבר כי הוא יגיב בבוא העת, ועורך דינו בעז בן צור הביע אז סיפוק מכך שבקשת הפרקליטות לעבודות שירות לא התקבלה - בקשה עליה חוזרת הפרקליטות בערעורה.
בפסק הדין, רון דחתה את קו ההגנה של השניים לאפליה ואכיפה בררנית, ולכך שכתב האישום הוגש ממניעים זרים. "גרסתם לא נשמעה הגיונית", כתבה השופטת. בנוגע לטענה כי כץ הייתה "בפחד משתק" כשנתפסו בכניסה לישראל לפני כארבע שנים, אמרה השופטת כי "מעיון בסרטון זה לא נראה כך".
בדצמבר 2018, פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה כתב אישום נגד נוה, אז יו"ר לשכת עורכי הדין, בגין פרשת ההברחה בנתב"ג של בת הזוג שלו. כתב אישום הוגש גם נגדה. השניים נאשמו ביציאה מישראל שלא כחוק, כניסה לישראל שלא כחוק וקבלת דבר במרמה. החלטה להגיש אישום התקבלה על ידי פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, שאימץ את המלצת פרקליטות מחוז מרכז.
לפי האישום, ביקשו השניים לפעול להסתרת שהותם המשותפת המתוכננת בחוץ לארץ, כדי להשיג לעצמם תועלת בקשר לסכסוך גירושים שבו מצוי נוה עם אשתו. לשם כך, בתיאום מראש, החליטו השניים לפעול יחד במרמה לצורך יציאת וכניסת כץ את גבולות ישראל, מבלי שמעבריה יתועדו באופן רשמי - באופן שתשוקף רק שהיית נוה בחוץ לארץ, כביכול בלעדיה.
עוד צוין באישום כי נוה וכץ הגיעו לנתב"ג בשתי הזדמנויות שונות - בעת יציאתם מישראל בסוף ספטמבר ובעת חזרתם לישראל בתחילת אוקטובר. בתכנון מראש הם ניגשו לעמדות הממוכנות באולם ביקורת הגבולות, שם הזדהה נוה בעמדה והונפק עבורו פתק "גייט פאס". כץ, נטען, לא הזדהתה בשום שלב, עברה את השערים באמצעות הגייט פאס שהונפק לנוה, והוא נצמד לגבם של אחרים על מנת לעבור את השער ללא הפתק.
על פי כתב האישום, בעת חזרתם לישראל ניגשה אל נוה וכץ בקרית גבול ששהתה בסמוך והבחינה בהתנהלותם. במהלך התשאול, נטען, היתמם נוה והציג בפניה מצג כוזב שלפיו אינו יודעים במה מדובר. תחילה אף טען בכזב שכלל אינו מכיר את כץ. השניים עוכבו לבירור מעמיק יותר שהוביל בהמשך לחקירת המשטרה - ולהגשת האישום.