הצעת הפשרה החדשה של שר המשפטים יריב לוין - והפעם לצד שר החוץ גדעון סער. לפי ההצעה שנחשפה אחר הצהריים (יום ה'), הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישתנה כך שלא ניתן יהיה לבחור שופטים בלי הסכמה של נציג אחד לפחות מהקואליציה או האופוזיציה, והווטו של שופטי העליון יבוטל. בנוסף, לראשונה יחוקק "חוק יסוד: החקיקה" - כך שבית המשפט העליון יוגבל בביטול חוקים, ומנגד גם הכנסת תוגבל בחקיקת חוקי יסוד.
לוין וסער מציגים את "מתווה הסכמה"
במקביל למתווה, וכפי שנחשף ב-ynet, לוין צפוי לאפשר את מינויו של ממלא מקום נשיא העליון יצחק עמית לתפקיד באופן מלא – כמעין פעולת ריכוך לקידום היוזמה. לוין, נזכיר, נדרש ממילא בהוראת בג"ץ לאפשר את ההצבעה בוועדה, שבה צפוי עמית להיבחר לנשיא, עד יום חמישי בשבוע הבא. המתווה, גם אם יאושר, יחול לפי ההצעה רק מהכנסת הבאה. המהלך, כך נראה, עשוי להקהות את "עוקץ" המהפכה המשפטית – שמתנגדיה מכנים מהפכה משטרית – וח"כ ראשון מהאופוזיציה, מתן כהנא, מיהר לברך על המתווה החדש.
סער, שלפני כניסתו לממשלה התנגד למהפכה המשפטית, הצטרף כעת ליוזמה שאותה מתארים הוא ושר המשפטים לוין כפשרה שתביא שינוי "אבולוציוני" ולא "רבולוציוני", המבוסס על מבנה הוועדה הקיימת. הרכב הוועדה הנוכחי הוא תשעה חברים - שני שרים, שני ח"כים, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושלושה שופטי עליון. במוקד השינוי המוצע החלפת שני נציגי הלשכה בשני עורכי דין - שאחד מהם ימונה על ידי הקואליציה והשני על ידי האופוזיציה. המשמעות היא שאם תאושר ההצעה, הוועדה תכלול בפועל 4 נציגים לקואליציה (2 שרים, ח"כ אחד ועורך דין אחד) - בעוד לאופוזיציה יהיו 2 נציגים (ח"כ אחד ועורך דין אחד) - ולשופטים יהיו 3.
לבחירת שופטי עליון יהיה צורך ברוב של 5 מתוך 9, וכאמור לפחות נציג קואליציה אחד ונציג אופוזיציה אחד. זאת בניגוד למצב כיום שבו נדרש רוב של 7 מתוך 9 למינוי שופטי עליון, והמשמעות היא שלשלושת שופטי העליון החברים בוועדה, שהיסטורית מצביעים כגוש אחד, כבר לא יהיה וטו אוטומטי. לפי ההצעה, אם לא ניתן יהיה להגיע להסכמה רחבה על מינוי שופטי עליון - ויהיו שני תקנים פנויים וחלפה שנה - נציגי הקואליציה ונציגי האופוזיציה יציגו כל אחד שלושה מועמדים, והצד השני יבחר מתוכם, יחד עם השופטים, מועמד אחד.
רק בהצבעות על מינוי שופטים לערכאות נמוכות יותר, המתווה המוצע דורש תמיכה של לפחות שופט אחד בוועדה, לצד תמיכה של נציג אופוזיציה אחד ונציג קואליציה אחד.
ההצעה כוללת שני שינויים מרכזים נוספים, במסגרת קידום "חוק יסוד: החקיקה" (שלא קיים כיום). בהודעה המשותפת של סער ולוין נכתב שהליכי חקיקה של חוקי יסוד יהיו שונים מאלו של חוקים רגילים - כפי שקיים כיום - במטרה להבטיח "שלא ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד במחטף או בשל דרישות קואליציוניות". לצד זאת, לא פורטו בהצעה מה יהיו ההגבלות המדוברות על הכנסת (בעבר דובר על דרישה לרוב מיוחס, או לקריאה רביעית בכנסת העוקבת - אך בהודעה כעת לא היה כאמור פירוט כלשהו).
השינוי הנוסף יהיה הגבלה על יכולתם של בתי המשפט לפקח על חוקים רגילים וחוקי יסוד. לפי המתווה, רק בית המשפט העליון יוכל לבטל חוקים רגילים - ורק ברוב של לפחות מחצית מכלל שופטיו (כלומר לפחות 5 מתוך 9). לפי ההצעה, מעתה גם לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, "למעט חוקי יסוד הפוגעים בשוויון בבחירות שיוכלו להיפסל ברוב של שלושה רבעים משופטי בית המשפט". עד היום, נזכיר, הייתה מחלוקת בשאלה אם בית המשפט יכול לבטל חוקי יסוד - והפעם הראשונה והיחידה שהדבר אירע הייתה בפסיקה אשתקד שפסלה את חוק היסוד שביטל את עילת הסבירות.
בהודעה משותפת של סער ולוין נמסר כי הסיכום ביניהם הושג אחרי שנתיים של מחלוקת סביב בחירת שופטי עליון חדשים, ו"נוכח האחריות המוטלת על כתפי כולנו למנוע משבר חוקתי ולפתור את המחלוקת בסוגיית החקיקה המשפטית ודרך בחירת השופטים".
הסיבה לפרסום המתווה כעת, והערת לוין: "לא הכריחו אותי"
הם ציינו כי היוזמה הושגה גם בעקבות שיחות שקיימו עם השר לשעבר יזהר שי ותת-אלוף במיל' דדי שמחי, וכי בעקבות זאת "הגיעו להסכמה על פשרה שתהווה תיקון היסטורי לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ועל עקרונות לחקיקת חוק יסוד: החקיקה". לדבריהם, המתווה מובא לאחר שיח של כשנה וחצי בין השניים - ויחול כאמור, אם יאושר על ידי הכנסת, רק מהכנסת הבאה.
סער ולוין פרסמו גם סרטון ארוך שבו צולמו מדברים יחד ומסבירים את המתווה החדש. לוין אומר בסרטון כי העיקרון המנחה הוא של מינויים בהסכמה רחבה. "לא קואליציה יכולה לכפות על אופוזיציה, לא אופוזיציה יכולה לכפות על קואליציה, ולא שופטים יכולים להטיל וטו על ההחלטות גם של הקואליציה וגם של האופוזיציה, ולפעול ובעצם לשלוט בתהליכי המינוי בעצמם", אמר.
7 צפייה בגלריה
עמית ימונה לעליון במסגרת הפשרה, אבל מהכנסת הבאה - השופטים יאבדו את את הווטו בוועדה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
שר המשפטים הזכיר את פסיקת בג"ץ שחייבה אותו לאפשר את ההצבעה בוועדה עד 16 בינואר, שבה צפוי רוב למינוי עמית לנשיא העליון, ואמר כי זו למעשה הסיבה שהמתווה המוצע מפורסם כעת. "אנחנו מגיעים ב-16 לחודש לנקודת הכרעה - האם אנחנו בוחרים בדרך של תיקון של הדברים מן היסוד, בהסכמה רחבה ובדרך שתיתן גם שינוי אמיתי וגם שקט לשנים קדימה, או שאנחנו בוחרים בדרך של התנגשות חזיתית", אמר לוין.
הוא טען כי ניסה להגיע ל"פשרה הוגנת" גם מול נשיאת העליון בדיוס אסתר חיות, גם מול מחליפה מ"מ הנשיא בדימוס עוזי פוגלמן וגם מול מ"מ הנשיא הנוכחי עמית, והאשים ש"עם אף אחד מהם אי אפשר היה להגיע להבנה ולהסכם". שר המשפטים טען כי המתווה הנוכחי הוא "נוסחה" שמאפשרת ל"אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית לקבל אותה וגם להרגיש איתה בטוחים". כשסער העיר בסרטון המשותף כי הוא "לא מקנא" בשר המשפטים, לוין העיר בבדיחות: "אף אחד לא הכריח אותי".
השינויים המוצעים, מול המצב כיום
הוועדה לבחירת שופטים. כיום היא מונה 9 חברים: 3 שופטי עליון, 2 חברי לשכת עורכי הדין, שר המשפטים שהוא יו"ר הוועדה, שר נוסף ושני ח"כים. ברוב השנים תמכו חברי הלשכה בשופטים ובכך אפשרו להם לבחור את רוב מועמדיהם. המתווה המוצע: החלפת נציגי לשכת עורכי הדין בשני עורכי דין אחרים, אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה. לטענת לוין וסער, באופן זה יישמר "רוב של אנשי מקצוע" בוועדה. עורכי הדין יידרשו להיות בעלי ניסיון של לפחות עשר שנים בהופעה בבתי משפט, ובתקופת כהונתם כחברי הוועדה הם לא יוכלו להופיע בבתי המשפט.
7 צפייה בגלריה
לוין בראש הוועדה לבחירת שופטים, בדיון בנובמבר 2023 - כשפוגלמן עוד היה מ"מ נשיא העליון ומאז פרש והוחלף בעמית
מינויים יבוצעו רק ב"הסכמה חוצת מחנות". מוצע כי יידרש רוב של חמישה מקרב חברי הוועדה לבחירה בכלל הערכאות. בערכאות הנמוכות הרוב לפי ההצעה החדשה יהיה חייב לכלול לפחות חבר קואליציה אחד, חבר אופוזיציה אחד ושופט אחד. עד כה נדרש רוב רגיל, בלי תנאים מיוחדים.
בהצבעות על מינוי שופטי עליון, נציגי בית המשפט העליון בוועדה לא יוכלו להטיל וטו כאשר יתגבש בוועדה רוב לכך - ומוצע כי מינוי שופט עליון ידרוש תמיכת לפחות חבר קואליציה אחד וחבר אופוזיציה אחד. המשמעות היא שלא תהיה בחירת שופטים ברוב קואליציוני, ובד בבד לא תהיה בחירת שופטים ברוב שהשיגו השופטים ושאינו כולל אף נציג מטעם הקואליציה. "בהתחשב בתפקידי בג"ץ, לרבות ביקורת שיפוטית על חקיקה, נכון שבסיס ההסכמה לערכאה זו יורכב מנציגי קואליציה ואופוזיציה", נכתב בהודעת לוין וסער. במצב כיום, נדרש רוב מיוחס של 7 מתוך 9 חברי הוועדה למינוי שופט עליון - והדרישה הזו תבוטל למעשה לפי ההצעה.
מנגנון להתגברות על שיתוק בבחירת שופטים: בהודעה שפרסמו שר המשפטים ושר החוץ נכתב כי "על מנת למנוע שיתוק בהיעדר הסכמות על מינויים לעליון", במקרה בו ישנם שני תקנים פנויים וחלפה שנה ללא מינוי - מוצע הסדר חלופי: נציגי הקואליציה והאופוזיציה יציגו כל צד שלושה מועמדים - מהם יבחר הצד השני (יחד עם נציגי השופטים) שופט אחד.
ראוי להדגיש כי השיתוק כיום נבע במידה רבה מסירובו של לוין לקבל את העובדה שאין לו רוב בוועדה בהרכב הנוכחי, תוך ניצול העובדה שהוא היו"ר שלה על מנת להטיל למעשה וטו - ולמנוע הצבעה, מה שהוביל לפסיקת בג"ץ נגדו.
עוד מוצע כי יעוגן בחוק כי נציגי הכנסת בוועדה יהיו אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. כיום, חברות חוצת מחנות שכזו אינה מוסדרת ואינה מובטחת.
עקרונות ל"חוק יסוד: החקיקה", שלא קיים כיום. מוצע כי חוק היסוד יקבע בין היתר את ההסדרים הנוגעים לחוקי יסוד, והם יעסקו בנושאים מוגדרים בלבד: זהות המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי ואופיה הדמוקרטי, זכויות האדם וסדרי המשטר. במצב כיום - כל חוק יכול להיקרא "חוק יסוד", אם יש לכך רוב בכנסת. לפי ההודעה, "הליכי החקיקה של חוק יסוד, תיקונו או ביטולו יהיו שונים מחקיקת חוק רגיל ויבטיחו שלא ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד במחטף או בשל דרישות קואליציוניות". כאמור, בהודעת סער ולוין אין פירוט כיצד הדבר ייעשה.
עוד מוצע כי מעתה לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, למעט חוקי יסוד הפוגעים בשוויון בבחירות – שיוכלו להיפסל ברוב של שלושה רבעים משופטי בית המשפט. כיום ניתן להפעיל חקיקה שיפוטית על כל חוק יסוד, אך בית המשפט העליון נמנע לעשות זאת והפעם הראשונה והיחידה שהדבר אירע הייתה כאמור בפסילת ביטול עילת הסבירות.
מוצע גם כי מעתה ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית תיעשה רק על ידי בית המשפט העליון, והרוב הדרוש לפסילה יהיה לפחות מחצית מכלל שופטי בית המשפט העליון. "הרכב לעניין זה יהיה מתשעה ומעלה", הודגש. עד כה פרשנות חוקתית יכולה הייתה להיעשות לכאורה על ידי כל ערכאה שיפוטית, כלומר אפילו על ידי בית משפט שלום, אבל בפועל במשך עשרות השנים האחרונות היא התבצעה רק על ידי העליון - ובהרכבים מורחבים.
זכויות האזרח בהליך פלילי. סער ולוין סיכמו גם כי יחוקק חוק יסוד נוסף, שיהפוך את זכויות האזרחים בהליכים פליליים לזכויות חוקתיות.
לפיד עקץ מבלי להתנגד במפורש, ח"כ ראשון באופוזיציה תמך
במפלגת "יש עתיד" קיימו בעקבות ההודעה על המתווה התייעצויות: "למדנו על זה מהתקשורת", מסרו. בחלוף כשעה מפרסום המתווה מסר ראש האופוזיציה יאיר לפיד, מבלי לשלול את פרטי ההצעה: "נענה ליריב לוין מיד אחרי שיקיים את צו בית המשפט וימנה נשיא לבית המשפט העליון עד ה-16 לינואר".
גם ב"מחנה הממלכתי" ערכו התייעצויות, אבל ח"כ מתן כהנא שחבר בסיעה של בני גנץ מיהר להביע תמיכה במתווה - והפך בכך לראשון מהאופוזיציה שעושה זאת. "אם זו ההצעה, היא אכן נראית הצעה טובה שאפשר לגבש סביבה הסכמה רחבה. כל זה בתנאי ששר המשפטים יקיים את פסק הדין של בג"צ וימנה נשיא קבוע לפני יום חמישי הבא", מסר.
יו"ר "הדמוקרטים", אלוף במיל' יאיר גולן, הביע גם הוא התנגדות ומסר: "לא יהיה שום דיון או הסכמה של הדמוקרטים על שום הצעה לפני עצירת כל חוקי ההפיכה המשטרית ובהן ניסיון ההשתלטות על התקשורת, על לשכת עורכי הדין, הדחת היועמ"שית, הכפפת מח"ש לשר המשפטים וכו'". גם יו"ר "ישראל ביתנו", אביגוד ליברמן, נשמע כמי שמטיל ספק במתווה המוצע: "הפתרון היחידי למשבר החוקתי הוא כינון חוקה למדינת ישראל. כל השאר זה פשוט טלאי על טלאי. הדבר הדחוף ביותר כרגע הוא הקמת ועדת חקירה ממלכתית", מסר.
מטעם הרשות השופטת נמסר כי היא שמעה על ההצעה רק מהתקשורת - במקביל לדיון המתקיים בשעה זו בוועדה לבחירת שופטים. "מטעמים מובנים אין באפשרות הרשות השופטת למסור התייחסות בנושא", נמסר בהודעה, שסביר להניח שמ"מ נשיא העליון יצחק עמית היה שותף לניסוחה.
ארגון המחאה "אחים לנשק", ממובילי המאבק נגד המהפכה המשפטית ב-2023, הודיע כי הוא מתנגד להצעה: "לממשלה שהובילה את המדינה לטבח הגדול בתולדותיה, אין מנדט להוביל שינויים במערכת המשפט ולא בשום תחום אחר. עליכם להשיב את החטופים, להחזיר את המנדט לעם וללכת לבחירות. עשיתם מספיק נזק לביטחון המדינה. תם זמנכם".
יוזמת האבות השכולים: "זו שעה היסטורית"
המתווה נולד כאמור כיוזמה של תא"ל במיל' ונציב שירות הכבאות לשעבר דדי שמחי, והשר לשעבר יזהר שי - ששניהם איבדו בן בקרבות 7 באוקטובר. בהודעה משותפת מטעם שי ושמחי נמסר: "מדינת ישראל מצויה בשעה היסטורית ונלחמת על עתידה במלחמה כואבת ומדממת. בתקופה שכזו מוטלת על כולנו החובה לשים את טובת המדינה ואזרחיה לפני הכול". הם הודו לסער ולוין על הסכמה על מתווה שלדבריהם מסיר את החשש למשבר חוקתי, ו"יסדיר כראוי" את תהליכי הבחירה של השופטים.
7 צפייה בגלריה
"מתווה שמסיר חשש למשבר חוקתי". דדי שמחי ויזהר שי
(צילום: הדר יואביאן, דוברות עיריית באר שבע)
השניים ציינו כי בשבועות האחרונים קיימו "שיחות ארוכות ודיונים רבים" עם גורמים ציבוריים, פוליטיים ומשפטיים, במטרה לקדם הסכמה רחבה על עקרונות מתווה מוסכם. "העקרונות מבקשים לאפשר תהליך בחירת שופטים שעונה על הצרכים השונים שהועלו בדיון הציבורי סביב הנושא הזה, ומבקשים לשמור על עצמאותה של המערכת המשפטית ליתן הזדמנות למיטב המועמדות והמועמדים בישראל להיבחר למשרות שיפוט בערכאות השונות, תוך הקפדה על רמה מקצועית בלתי מתפשרת, על גיוון דעות ועל פתיחת שערי בית המשפט לכלל הציבורים בישראל", מסרו שי ושמחי.
"עם קבלת המתווה המוצע, יצאנו שוב לשטח ואנחנו שמחים לבשר שפניותינו נענו בהבנה ובהסכמה רחבה על ידי גורמים שונים משני צידי המפה הפוליטית, הרואים במתווה זה פתרון לסוגיית המחלוקת הציבורית בעניין הוועדה לבחירת שופטים. אנו פונים אל כלל חברי המפלגות בכנסת ישראל ומפצירים בהם להתעלות לגודל השעה ולהקשיב לרחשי העם, הדורש לכידות בעת הזו. זה הזמן לתמוך במתווה הפשרה שגובש ולקוות שיהיה הצעד הראשון לפתרון כולל ומוסכם לנושאי חקיקה ושינויים במערכת המשפט בישראל, על מנת לוודא שהיא ממשיכה להיות אבן יסוד בדמוקרטיה הישראלית ועל מנת לחזק את אמון כלל הציבור בה", הוסיפו.
רועי רובינשטיין השתתף בהכנת הכתבה
