ועדת השחרורים קבעה אחר הצהריים (יום שני) כי עבריין המין אלון קסטיאל ישוחרר מהכלא, כפי שנקבע בהחלטתה המקורית שאותה ביטל בית המשפט המחוזי בנצרת. עם זאת, הוועדה הוסיפה כי "מתוך התחשבות בנפגעות", קסטיאל ישוחרר רק לאחר שיורחק מתל אביב, וייקבע מועד לדיון נוסף בהמשך. לפי הוועדה, מטרת השחרור המוקדם היא לאפשר את המשך הטיפול בקסטיאל, שלדבריה מוצה בבית הכלא.
בית המשפט בנצרת, נזכיר, ביטל ב-7 ביוני את ההחלטה לקצר שליש ממאסרו של קסטיאל, אך החזיר את התיק פעם נוספת לוועדת השחרורים, במטרה שזו תשמע את עמדתן של כל נפגעות העבירה. בהחלטת בית המשפט, שהתקבלה בעקבות ערעור הפרקליטות על השחרור, ציין בית המשפט כי נפל פגם בהתנהלות הוועדה. "היה מקום לדחות את הדיון בוועדת השחרורים, ולזמן את כל המתלוננות להביע עמדה", נכתב. "על ועדת השחרורים לשקול לא רק את מצבו של האסיר, אלא גם את השלכות השחרור המוקדם על נפגעות העבירה".
הוועדה ציינה היום בהחלטתה כי גם אחרי ששמעה את נפגעותיו של קסטיאל, היא מצאה ש"אין לתת לעמדתן משקל מכריע". לפי הוועדה, "טובת הציבור ובתוכו טובת הנפגעות עצמן היא שהאסיר ימשיך בטיפול בתחום עבירותיו וייצא לחופשי בליווי מקצועי ובפיקוח מתאים".
לאחר מכן הסבירה את הרחקתו של קסטיאל מתל אביב: "הגענו למסקנה, מתוך התחשבות בחשש הנפגעות פן יפגשו את האסיר בחוצות העיר, כי יש להורות על הרחקתו מתל אביב בתקופת התנאי. לפיכך בטרם תורה הוועדה על שחרורו המוקדם של האסיר מתבקשת רש"א לבנות תוכנית שלפיה מקום המגורים של האסיר יהיה מחוץ לעיר תל אביב וכך גם מקום העבודה. עם קבלת תוכנית עדכנית ייקבע מועד דיון חדש בוועדת השחרורים לצורך מתן החלטה אופרטיבית שתכלול גם הוראות בדבר איסור האסיר ליצור קשר עם נפגעות העבירה או מי מטעמן והגבלות נוספות בתקופת התנאי".
הוועדה ציינה בהחלטתה כי "האסיר ריצה את רוב תקופת המאסר ונותרה לו יתרה בת כשמונה חודשים עד לשחרורו המלא". היא הוסיפה כי "קיימת חשיבות לאפשר רצף טיפולי מחוץ לכותלי בית הסוהר על פני המשך מאסר ללא טיפול. האסיר ראוי לשחרור לנוכח התנהגותו החיובית בין כותלי בית הסוהר ושיתוף פעולה עם גורמי הטיפול, החינוך והתעסוקה. מבחינת מסוכנות לשלום הציבור, נקבע שמסוכנותו נמוכה".
הוועדה הדגישה: "האסיר סיים את הסל הטיפולי שניתן להעניק לו בין כותלי בית הסוהר, כך שהמשך המאסר יגרום להפסקת הטיפול. לעומת זאת שחרורו המוקדם יאפשר לשמור על הרצף הטיפולי בתנאים כגון עיכוב יציאה מהארץ, מעצר בית, התייצבות במשטרה ופיקוח מצד הרשות לשיקום האסיר וועדת השחרורים". לקריאת ההחלטה המלאה ודעת המיעוט, שקבעה כי דווקא יש לתת משקל מכריע לעמדת הנפגעות, לחצו כאן.
עופרי יהב, אחת מנפגעותיו של קסטיאל, אמרה כי היא חשה "אכזבה מטורפת", והוסיפה: "אני תוהה מי יושב שם בוועדות האלה. זו תעודת עניות לבית המשפט. הייתה בי אופטימיות שהם באמת יקשיבו וההחלטה תהיה שונה, אבל האגו של המערכת ניצח. זה אפילו לא ברמה של תסכול, מה שהם עשו כרגע זה כמו אונס שני. הציבור צריך לפחד, כי האנס מסתובב חופשי".
בהמשך, וכשהיא לצד מנכ"לית איגוד מרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית אורית סוליציאנו, התעמתה יהב עם עורכת דינו של קסטיאל, רותם טובול. "את מגינה על אנס, זו בושה וחרפה", תקפה אותה. "תורידי את החיוך שיש לך בפרצוף". טובול השיבה: "אני רק עושה את העבודה שלי", ויהב אמרה: "אתן מגינות על אנס. האנס יכול לטייל בכל מקום בארץ, אבל בתל אביב את מוגנת". סוליציאנו פנתה לטובול ואמרה לה "תחשבי על הבנות שלך".
טובול עצמה בירכה על ההחלטה לשחרר את קסטיאל, ואמרה כי מדובר ב"איזון ראוי בין עמדת הנפגעות לבין הזכות של אלון לקבל שחרור מוקדם". לדבריה, "אנחנו מברכים על כך שמעודדים שיקום של אלון. הוא עבר כברת דרך בכלא וראוי להשתחרר. אני מבינה את הכעס והזעקה של המתלוננות, אבל החוק הוא זה שמאפשר להשתחרר בשחרור מוקדם, בכפוף למה שעשית בכלא". טובול הוסיפה כי אם הפרקליטות לא תערער על ההחלטה, בשבוע הקרוב ייערך שינוי בתוכנית השיקום של קסטיאל - ולאחר מכן הוא ישוחרר.
קסטיאל, איש הנדל"ן וחיי הלילה, נידון למאסר של ארבע שנים ותשעה חודשים, וריצה עד עתה שלוש שנים ותשעה חודשים ממנו. הוא הורשע בינואר 2018 בתקיפה מינית של ארבע נשים, אחרי עדויות רבות נגדו. במסגרת הסדר טיעון הוא הורשע בניסיון אונס, במעשה מגונה בכוח, במעשה מגונה ובהטרדה מינית. באוגוסט 2018 החל לרצות את עונשו בכלא חרמון.
בשנה שעברה, נציין, נדחתה בקשתו של קסטיאל לשחרור מוקדם אולם באמצע החודש שעבר החליטה ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר, כי ניתן לשחררו. קסטיאל הביע בדיון חרטה על מעשיו. בתנאי השחרור שנקבעו לו הוחלט שישהה במעצר בית לילי ויורחק מהנפגעות. בהחלטה הנוכחית טרם נקבעו תנאי השחרור הסופיים, אך צפוי כאמור להתקיים דיון נוסף.
יהב, אגב, אמרה לפני ההחלטה לשחררו כי "מבחינתי זו הוכחה שחייבים להמשיך להילחם, להיאבק ולא לוותר לעולם - גם אם המסע קשה. יחד עם זאת, העובדה שאנחנו כאן שוב מוכיחה שהאסיר הזה מעולם לא לקח אחריות על מה שעשה. גזר הדין העלוב שקיבל, 4.9 שנים, הוא שערורייה ותעודת עניות למערכת המשפט. העובדה שהוא ממשיך ומערער כבר חודשים ומעביר אותנו מסע ייסורים היא בדיוק ההוכחה לכמה אחריות הוא לוקח, וכמה הוא לא כשיר לצאת לחברה".
מאיר תורג'מן וגלעד מורג סייעו בהכנת הכתבה