(צילום: אבי חי)
אחרי לא מעט עיכובים, אסדת כריש מגיעה לישראל - ומעוררת את חמתם של הלבנונים. הסיבה לכך נעוצה בסכסוך על הגבול הימי הכלכלי בין ישראל ללבנון, אזור עם פוטנציאל למציאת מאגרי גז שעשויים לשפר דרמטית את מצבה הכלכלי הרעוע של ארץ הארזים. במטרה להגן על האסדה, בשבוע שעבר אישרה ועדת הכלכלה אזור אסור לשיט במרחק של כ-500 מטר משוליה החיצוניים של האסדה, וברדיוס של 1,500 מטרים סביב מיקום האסדה. בישראל מתכוונים להפיק גז ממאגר כריש - שמבחינת ישראל לא נמצא בשטח שבמחלוקת - כבר השנה, למורת רוחם של הלבנונים.
אישור איסור השיט סביב אסדת כריש בוועדת הכלכלה
(צילום: ערוץ כנסת)
6 צפייה בגלריה
ביקש לקבל מצבא לבנון מידע מדויק. מישל עאון והאסדה
(צילום: אוראל כהן, AFP, DALATI AND NOHRA)
ראש ממשלת המעבר בלבנון, נג'יב מיקאתי, כינה את ההגעה הצפויה של האסדה "פלישה של האויב הישראלי למרחב העושר הימי", וטען כי מדובר ב"צעד חמור ומסוכן ביותר". לדבריו, "הניסיון של ישראל לכפות עובדה מוגמרת באזור שנתון במחלוקת עלול להצית מתיחות שלא ניתן לחזות את השלכותיה".
נשיא לבנון, מישל עאון, שוחח עם מיקאתי לקראת הגעת האסדה, ובהמשך מסרה לשכתו כי עאון דרש מצבא לבנון לספק לו מידע רשמי ומדויק לגבי האסדה שעליו יוכל להתבסס. "המו"מ לשרטוט הגבול הימי הדרומי עדיין נמשך, וכל פעילות באזור שנמצא בסכסוך מהווה פרובוקציה ופעילות עוינת", נמסר מהלשכה.
ישראל טוענת כי האסדה תוצב באזור שנמצא בשליטתה המלאה (כפי שנראה במפת משרד האנרגיה למעלה) ולא במים השנויים במחלוקת. שרת האנרגיה, קארין אלהרר, אף בירכה על הגעת האסדה ואמרה כי היא מקווה שתתחיל לפעול במהירות. לפי חברת אנרג'יאן הבריטית שמפעילה את האסדה, היא צפויה להגיע ביום ראשון למאגר כריש, שממוקם כ-80 ק"מ מערבית לחיפה, ולהתחיל לפעול במהלך הרבעון השלישי של השנה. בישראל הבהירו בעבר שלא ידונו עם לבנון על השטח שבו נמצא מאגר כריש, והוסיפו כי רק לאחרונה החלו בביירות לטעון לבעלות על האזור.
שטח קטן עם פוטנציאל גדול
השטח שנמצא במחלוקת בין ישראל ללבנון הוא קטן מאוד, באופן יחסי. מדובר ב-860 קמ"ר במים הכלכליים, שמאגר כריש נמצא בקצה שלהם, באזור שסמוך לשטח שבמחלוקת אך נמצא בשליטת ישראל. עבור ישראל השטח שבמחלוקת מהווה פחות מ-2% מהשטח הכולל של המים הכלכליים שלה, ועבור הלבנונים כ-3%. כבר בשנת 2012 אותתה ישראל שהיא מוכנה ללכת לקראת הלבנונים ולחלק את הזכויות באזור ביחס של 42:58 לטובת ביירות. עם זאת, עד כה לא נרשמה התקדמות משמעותית בשיחות, שנפסקות ומתחדשות מעת לעת בתיווך אמריקני מאז שנת 2000.
באוקטובר 2020, אגב, אמר בכיר במשרד האנרגיה כי מדובר ב"מחלוקת טכנית-כלכלית שמונעת פיתוח משאבי טבע", והדגיש כי "הכוונה היא לפתור את הסכסוך כדי לסלול את הדרך לניצול המשאבים לטובת שני העמים". מאז, כאמור, לא נרשמה התקדמות משמעותית בפתרון הסכסוך.
לבנון, שסובלת ממשבר אנרגיה קשה - כנראה החמור בהיסטוריה שלה - זקוקה באופן נואש לפיתוח מאגרי הגז הטבעי שייתכן שנמצאים בטריטוריה הימית שבמחלוקת. אזרחי המדינה סובלים מהפסקות חשמל תדירות ולעיתים זוכים לאספקה במשך שעות ספורות בלבד ביום. בנוסף, פיתוח מאגרי הגז הטבעי יכול לסייע להוציא את הכלכלה הלבנונית מהתהום שאליה צללה בשנים האחרונות, שכוללת צניחה במטבע המקומי ואינפלציה אדירה.
לדברי ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, פרופ' שאול חורב, "כבר יותר משנתיים מתנהל מעין משא ומתן, יותר כמו גישור בתיווך אמריקני, סביב המחלוקת שליבתה היא כל השטח, שהוא כנראה מאוד עשיר בגז. עובדה שמצאנו באזור את כריש ותנין, והלבנונים רוצים גם כן להתחיל לחפש שם. העניין הוא איך מודדים למי שייך השטח. צריך להיות ניסיון גישור של שני הצדדים, כך שמצד אחד הלבנונים יקבלו משהו ומצד שני לא יישלל מישראל חלק מהשטח. העמדות הקיצוניות הן לשם ולשם".
פרופ' חורב הסביר כי ישראל לא עלולה להתמודד עם סנקציות בינלאומית אם תחל בהוצאת הגז. "זה בדיוק כמו מחלוקת בין שני שכנים על הגבול", אמר. "הצד הקיצוני של חיזבאללה יכול לאיים בתקיפה. לבנון לא נמצאת במצב טוב כלכלית, ולכן הם נתנו למתווך האמריקני להיכנס לתמונה".
פרופ' חורב האמין כי הסכסוך יכול להיפתר בדרכי שלום ולתועלת שני הצדדים. "כרגע יש מו"מ, שחיזבאללה אפשר אותו למרות שהוא יכול לחבל בפעולות של ממשלת לבנון", אמר. "יש למתווך הצעות לגישור, אבל הבעיה עדיין לא נפתרה".
האיום של נסראללה
החשש מפגיעה במאגר כריש נובע מסמיכותו לגבול לבנון, ליד האזור שנמצא במחלוקת בין ישראל לארץ הארזים. לאור המחלוקת בין המדינות, בישראל חוששים מכך שהאסדה תותקף. האזור האסור לשיט סביב האסדה יאפשר לישראל לזהות כלי שיט שמתקרבים אליה ובכך לאפשר לה להגיב היטב לאיומים אפשריים מהים. לפני שאושרו התקנות גורמים במל"ל הזהירו כי עיכוב באישורן "עלול להוביל לפגיעה ממשית בביטחון אתר אסטרטגי של מדינת ישראל". במשרד ראש הממשלה אומרים כי מדובר ב"תקנות בעלות חשיבות כלכלית וביטחונית גבוהה ביותר".
דוגמה לאיום האפשרי על האסדה הגיעה בנאומו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה לרגל יום השנה לנסיגת צה"ל מלבנון. נסראללה אמר אז כי על לבנון לא לפחד, ולהתחיל בקידוחי הגז בשטח שבמחלוקת עם ישראל - ושהדבר אף יהפוך אותה למדינה עשירה ויחלץ אותה מהמשבר הכלכלי.
"לבנון יכולה להיות מדינה עשירה בנפט ובגז, ואנחנו בעד שהמדינה תתעשר. לבנון חזקה היא לבנון עשירה". אמר נסראללה. "סוגיית הפקת הגז מהים היא מאוד אפשרית, שכן הבעיות של לבנון ייפתרו, אבל צריך אומץ. רק נפט וגז שנמצאים במים הטריטוריאליים יכולים לפתור את בעיית לבנון. תנו לנו לראות איך נוכל להפיק ולהגן עליהם בו בזמן. זה מצריך תעוזה. ללבנון יש אוצר עצום ועושר של נפט וגז, ואנו עומדים בחיבוק ידיים בזמן שישות האויב חותמת חוזים למכירת הנפט שלה".
המשבר הפוליטי והכלכלי בלבנון, נציין, לא מאפשר למדינה לקבל החלטה מהותית בעניין הגבול הימי עם ישראל. בבחירות לפרלמנט שהתקיימו לאחרונה לא השיג אף מחנה פוליטי רוב, וכל עוד לא תורכב ממשלה לגיטימית לבנון לא תוכל לקבל החלטות רציניות בעניין. עאון אמנם הרשה לעצמו לאיים, אך בפועל מדובר באקדח ריק: היחידים שמציגים עמדה נחרצת ומבוססת נגד הפעילות הישראלית בים הם אנשי חיזבאללה. אבל גם כאן, נדגיש, ספק עד כמה ארגון הטרור יוציא לפועל צעד עוין נגד מאגר הגז האסטרטגי של ישראל, פעולה שעלולה להצית מלחמה רבתי.
