גנץ: "נעשה הכל כדי להשפיע על הסכם הגרעין"
(צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
אחרי שגורם בכיר בארה"ב אמר שאיראן הסירה חלק מדרישותיה העיקריות במו"מ לחזרה להסכם הגרעין, כולל הדרישה להסיר את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור והתעקשותה שסבא"א תסגור חלק מהחקירות שנוגעות לתוכנית הגרעין שלה - ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט קרא לאמריקנים לא לחזור להסכם, בעוד ששר הביטחון בני גנץ אמר שישראל עושה הכול כדי להשפיע עליו.
"אנחנו עומדים בקשר עם שותפינו האמריקנים ועם מדינות האזור שמאוימות מאיראן לא פחות, וכמובן, בלי שנרד לפרטים, עוסקים גם ביכולת שלנו להגן על עצמנו ולטפל בדברים שיבטיחו את ביטחון ישראל לשנים רבות", אמר שר הביטחון גנץ על הסכם הגרעין המתגבש, בסיום ישיבת סיעת המחנה הממלכתי. "אנחנו נעשה ככל שביכולתנו להשפיע על ההסכם. צריך לזכור - זה לא הסכם בינינו לבין האיראנים, ישראל איננה צד בהסכם הזה והיא תדע לשמור על חופש הפעולה שלה ככל שיידרש".
(צילום: חגי דקל)
ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט קרא לארה"ב לא לחזור להסכם הגרעין: "אני קורא לנשיא ביידן ולממשל האמריקני, גם ברגע זה, בדקה ה-90, להימנע מחתימה על ההסכם עם איראן. הסכם זה יזרים כרבע טריליון דולר לקופת משטר הטרור האיראני ולזרועותיו האזוריות, ויאפשר לאיראן לפתח, להתקין ולהפעיל צנטריפוגות כמעט ללא מגבלה בעוד כשנתיים בלבד. במשך שנה, גם בפעמים שהדבר נראה קרוב, הצלחנו לשכנע את ידידינו בבית הלבן להימנע מכניעה לדרישות האיראניות, ואני מקווה שכך יהיה גם כעת.
"כך או אחרת, מדינת ישראל אינה צד להסכם, אינה מחויבת לשום מגבלה מכוח ההסכם הנרקם ותפעל בכל הכלים למנוע התקדמות בתוכנית הגרעין האיראנית. יש עוד סיכוי לעצור את ההסכם הזה וצריך להפוך עולמות. באפריל היינו יותר קרובים לחתימה, ובפעולות נמרצות הצלחנו למנוע את זה. אפשר לחזור על ההישג הזה גם עכשיו".
לתפיסתו של בנט, ישראל חייבת להתעקש על שינוי סעיף אחד בהסכם המתגבש - הסעיף שמתייחס לזכות של האיראנים לפתח, לייצר ולהתקין צנטריפוגות. האיסור על פיתוח, ייצור והתקנה שלהן יפוג בתחילת 2025, מה שאומר שהאיראנים יוכלו לייצר צנטריפוגות בכמות גדולה, ואז בכל נקודת זמן שירצו - יוכלו לייצר בתוך ימים כ-20 פצצות גרעין.
דבריהם של בנט וגנץ מגיעים על רקע ההבנה של ישראל שחידוש הסכם הגרעין בין איראן למעצמות מתקרב. בישראל אמנם לא השלימו עם כך שמדובר בעובדה מוגמרת, ומבינים שקיים סיכוי שבסופו של דבר זה לא יקרה, אבל התחושה היא שהפעם זה רציני בעקבות מסרי ההתקרבות שמשדרים האמריקנים והאיראנים.
3 צפייה בגלריה
נשיא איראן איברהים ראיסי ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן. בוושינגטון מדווחים על התקדמות במגעים
(צילום: AP, EPA, AFP)
לא ברור לאיש בישראל מה יעלה בגורל החקירות הפתוחות של סבא"א והאם בטהרן השלימו עם קיומן או לא, כפי שאמר הגורם האמריקני היום, שכן לא היה כל איתות מצד איראן לכך שהיא מוכנה לוותר על העניין. מזכ"ל סבא"א רפאל גרוסי מצידו אמר כמה פעמים באופן ברור שאין לסגור את התיקים האלה בהחלטה פוליטית. האיראנים דורשים לקבל ערבויות מארה"ב לכך שלא תצא שוב מההסכם, וככל הידוע לגורמים בישראל - לא נמצא לכך פתרון עדיין. גם הוויתור על הוצאת משמרות המהפכה מרשימת ארגון הטרור לכאורה לא ידוע לאיש בירושלים.
בתוך כך, שר הביטחון בני גנץ ימריא ביום חמישי הקרוב לביקור ביטחוני-מדיני בארה"ב. ביום הראשון לביקור הוא יבקר בבסיס מפקדת סנטקום - פיקוד מרכז של ארה"ב - בפלורידה, שם יקיים סדרת פגישות שבהן יקבל סקירה על ההיבטים האופרטיביים בשיתופי הפעולה בין ישראל לארה"ב. כמו כן הוא ייפגש עם מפקד סנטקום, הגנרל מייקל קורילה. ביום שישי הוא ייפגש בוושינגטון עם היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן, וביום שבת ימריא גנץ מארה"ב לביקור רשמי ביפן.
למרות שביקורו של גנץ בארה"ב תוכנן מבעוד מועד, פגישתו עם סאליבן נוספה על רקע הדיווחים על התקרבות בין וושינגטון לטהרן. הוא לא ייפגש עם מזכיר ההגנה לויד אוסטין, שנמצא בחופשה מחוץ לוושינגטון. מי שייפגש כבר הלילה עם סאליבן הוא ראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי, אייל חולתא, שנמצא בוושינגטון. חולתא ייפגש גם עם סגנית מזכיר המדינה, וונדי שרמן.
אלוף במיל' עמידרור: "הסכם הגרעין לא ישפיע על היחסים בנינו לבין האמריקנים"
(צילום: סטס קופולו)
בפגישותיו יעסוק שר הביטחון ביום שאחרי החזרה להסכם, ובשאלה איך יובטח שהכסף הרב שישתחרר לאיראנים לא יזלוג למיליציות שלהם וישמש לקמפיין טרור. היום איראן מעבירה כחצי מיליארד דולר לחיזבאללה, ואם בקרוב יתפנו לה עשרות מיליארדים נוספים - היא תוכל להכפיל התמיכה בחיזבאללה, כמו גם בג'יהאד האיסלאמי ובמורדים החות'ים בתימן. בשל כך ישראל תצטרך להתארגן באזור וצפויים להתנהל קרבות מודיעין.
גם אם בסופו של דבר יתחדש ההסכם, במערכת הביטחון עדיין חושבים שיש הרבה מה לעשות כדי להבטיח שאיראן לא תגיע לנשק גרעיני ולמנוע ממנה להתחזק באזור. "אם יהיה הסכם, לפחות נראה איך פועלים מרגע זה ואילך ואיך מביאים הישגים, כמו למשל הארכת התפוגה של סעיפים בהסכם, כדי שלא נמצא את עצמנו תוך שנתיים וחצי עם איראן ששועטת לגרעין בחסות בינלאומית", אמרו גורמים ביטחוניים בישראל.
לפי הגורם האמריקני, שאמר את הדברים מוקדם יותר היום לסוכנות הידיעות רויטרס, למרות שטהרן אמרה שוושינגטון הסכימה לכמה ויתורים, דווקא הרפובליקה האיסלאמית היא זו שוויתרה על דרישות מרכזיות במגעים להצלת ההסכם עם המעצמות. "הם חזרו בשבוע שעבר ובעיקרון הסירו את המכשולים להסכם", אמר הגורם שנשאר בעילום שם. "אני חושב שהם סוף-סוף 'חצו את הרוביקון' והתקדמו, אולי, להסכם שהנשיא ג'ו ביידן יסכים לקבל. אם אנחנו קרובים יותר להסכם היום, זה בגלל שאיראן התקדמה. הם ויתרו על דרישות שהשמיעו מההתחלה".
בתום סבב השיחות האחרון בווינה הגיש האיחוד האירופי לאיראן את "ההצעה הסופית" להצלת הסכם הגרעין - שנמצא על סף קריסה מאז שארה"ב פרשה ממנו ב-2018, שלוש שנים אחרי שנחתם, והחזירה את הסנקציות נגד טהרן. בשבוע שעבר הגישה איראן את תשובתה להצעה האירופית.
פרטי ההצעה האירופית והתשובה האיראנית אמנם לא פורסמו, אך טהרן רמזה שהיא לא קיבלה באופן מוחלט את כל פרטי ההצעה, ולדבריה תשובתה כללה "עמדות ושיקולים נוספים". למרות זאת, בסוף השבוע דווח על התקדמות משמעותית בדרך לחידוש ההסכם: בכיר בוושינגטון אמר לרשת CNN כי בתשובתה של איראן היא הסכימה לוותר על אחת מדרישותיה העיקריות – ולא דורשת עוד את הוצאת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור האמריקנית.
הגורם האמריקני ששוחח היום עם רויטרס דיווח גם כן שאיראן מוותרת כעת על הדרישה להסיר את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור בארה"ב. הוא הדגיש כי למרות ההתקדמות והסרת הדרישות האיראניות עדיין קיימים פערים בין וושינגטון לטהרן, וייתכן שלצדדים "ייקח קצת יותר זמן" כדי להגיע להסכם סופי. "אנחנו בוחנים כעת את התשובה של האיראנים ונחזור אליהם בקרוב", אמר הגורם, והוסיף שארה"ב תסיר חלק מהסנקציות נגד טהרן במידה ותחזור להסכם הגרעין.
