הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך (ראמ"ה) פרסמה אתמול (שני) את תוצאות המבחנים בשפת אם שנערכו במהלך השנה בקרב יותר מ-210 אלף תלמידים בכ-3,300 בתי ספר בישראל. הממצאים העיקריים: חל שיפור בתוצאות מבחני שפת אם בכיתות ד' בכל המגזרים, אך הפערים בהישגים בין המעמדים החברתיים-כלכלים השונים עדיין גדולים.
בשתי השפות, עברית וערבית, ובכיתות ד' ו-ח', נמצאה התאמה בין מצב הרקע החברתי-כלכלי לממוצע ההישגים. בבתי ספר דוברי עברית נרשם פער של 35-30 נקודות בממוצע בין הישגי תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה, לזה של תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך.
עוד עלה מהממצאים כי ישנה עלייה בשיעורי התלמידים שסווגו בעלי רמת ביצוע גבוהה והראו מיומנויות בהבנת הנקרא התואמות את דרישות תוכניות הלימודים, וכן נרשמה עלייה בממוצע ההישגים בכיתות ד' בין תשפ"ב לתשפ"ג (2022-2021). שיפור נרשם בכל קבוצות האוכלוסייה במבחנים בשפת אדם בקרב תלמידי כיתות ד' במבחן הארצי, שנועד להעריך את מידת שליטתם במיומנויות השפה, ואת עמדותיהם כלפי לימודי השפה בהתאם לתוכניות הלימודים.
עם זאת, נרשמו פערים גדולים בין מגזרי השפה. 76% מתלמידי כיתות ח' בבתי ספר דוברי ערבית אינם שולטים כנדרש בהבנת הנקרא, לעומת 50% מתלמידים דוברי עברית. עוד עלה כי ממוצע ההישגים של הבנות גבוה מממוצע הבנים בשתי השפות - עברית וערבית - בכיתות ד' ו-ח'. בבתי ספר דוברי עברית הפער הבין-מגדרי עומד על 15-10 נקודות לטובת הבנות הן בכיתות ד' והן בכיתות ח'. פער גדול יותר לטובתם הבנות נרשם בחינוך החרדי, עם 20 נקודות.
מהנתונים עלה בנוסף שחל שיפור בכל קבוצות האוכלוסייה שנבדקו בכיתות ד'. שיעור התלמידים שסווגו לרמת הביצוע הגבוהה במבחן עלה ל-59% בקרב דוברי העברית (+16%), ל-40% בקרב תלמידים בפיקוח החרדי (+8%), ול-12% בקרב דוברי ערבית (+9%). בכיתות ד', בקרב דוברי העברית, נרשמה עלייה דומה בממוצע ההישגים בפיקוח הממלכתי, ממלכתי-דתי והחרדי. גם בקרב דוברי הערבית נרשם שיפור בכל הקבוצות, ובלטו לטובה התלמידים הבדואי בדרום.
במשרד החינוך ציינו כי התוצאות מלמדות שבאחד מכל שלושה בתי ספר דוברי עברית (37%), ובשניים מתוך שלושה בתי ספר דוברי ערבית (67%), חל שיפור גדול בממוצע ההישגים ביחס לשנה שעברה. השיפור בקרב התלמידים החרדים שנבחנו דומה בגודלו לכלל דוברי העברית.
בנוסף, בכיתות ח' נערך לראשונה מבחן משותף לדוברי העברית והערבית, אשר מאפשר להשוות ביניהם באופן ישיר. מנתוני ההשוואה עולים פערים משמעותיים: רק 24% מהתלמידים דוברי הערבית סווגו על פי ביצועיהם במבחן לרמת הגבוהה בהבנת הנקרא בשפת אימם (ערבית), לעומת 50% מהתלמידים דוברי העברית.
בכיתות ד', שבהם נערכו מבחנים שונים והוגדרו רמות ביצוע שונות, ההשוואה בין מגזרי השפה מתבססת על שיעור התלמידים העומדים בדרישות תכניות הלימודים השונות. מהנתונים עולה ש-12% מהתלמידים דוברי הערבית, לעומת 59% מהתלמידים דוברי העברית, עומדים בדרישות התוכניות השונות.
בקרב תלמידי כיתות ד' בחינוך החרדי שהשתתפו במבחן, חל שיפור דומה בגודלו לזה שנרשם בקרב יתר דוברי העברית. ממוצע ההישגים של התלמידים בחינוך החרדי נמוך יותר מזה של דוברי העברית, אך כאשר מתייחסים לרקע החברתי-כלכלי של התלמידים, התמונה משתנה.
רמת שפת האם של תלמידים חרדים מרקע גבוה ונמוך אינה שונה משמעותית מזו של יתר דוברי העברית, ואילו בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי בינוני קיים פער משמעותי לרעת התלמידים החרדים. בכל אחת מקבוצות הרקע, שיעור התלמידים מהחינוך החרדי ברמת הביצוע הגבוהה נמוך בכ-10%-15% מיתר דוברי העברית. יש לציין ששיעור ההשתתפות בקרב התלמידים החרדים היה חלקי (כ-43% מבתי הספר וכ-27% מהתלמידים החרדים).
שר החינוך יואב קיש אמר על תוצאות המבחנים: "לצד האתגרים העצומים בפתיחת שנת הלימודים, אלו חדשות טובות עבור מערכת החינוך. אנחנו משתפרים, וממשיכים קדימה. בשנה הקרובה נרחיב את מערך ההערכה והמדידה גם למתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה, באופן שיאפשר לנו להבין את מצבנו ולקבל החלטות מדויקות וטובות יותר בשנה הבאה".
מנכ"ל הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, ד"ר גל אלון: "הנתונים מעודדים אותנו מאוד. שמחנו בראמ"ה לעדכן ארבעה מתוך תשעה (43%) ממנהלי בתי הספר היסודיים על עלייה גדולה בהישגי התלמידים שלהם, ושמחנו לראות שיעור זניח (3%) של בתי ספר שבהם נרשמה ירידה גדולה בהישגים. העלייה היא רוחבית, אצל כולם, כולל בחברה החרדית".
במשרד החינוך ציינו כי המבחן הארצי בשפת אם נערך בחודש ינואר 2023. בכיתות ד' הוא נערך זו השנה השנייה ברציפות, ובכיתות ח' הוא נערך לראשונה. הנתונים המוצגים כאן משקפים את השינוי שחל במערכת החינוך מדצמבר 2021 (מועד ההערכה הארצית הקודמת בכיתות ד') ועד לינואר 2023 (מועד ההערכה הנוכחית).
נתוני מחקר פירלס (PIRLS) שפורסמו באחרונה משקפים את השינוי שחל בישראל בין השנים 2016 ל-2022. המבחנים בוחנים היבטים שונים ולא נכון להשוות ביניהם, אך ממצאי המבחן הישראלי מראים שמאז 2022 נרשם שיפור ניכר בממוצעי ההישגים.
ברביעי: ועידת החינוך של ynet ו"ידיעות אחרונות"
כשזה מגיע לחינוך, זה נוגע בכולנו. מערכת חינוך משגשגת מצמיחה מתוכה יזמים, מנהיגים, אנשי תרבות ורוח ובעיקר נערים ונערות ערכיים יותר ומשכילים יותר. אולם כשהחינוך נפגע, זה יוצר תגובת שרשרת מדאיגה שקשה מאוד לתקן.
מערכת החינוך הישראלית מתמודדת כיום עם שורה של אתגרים: מחסור מתמיד בצוותי הוראה, תקציבים מוגבלים שמקשים על שיפור התשתיות ואיכות הלמידה, פערים בין מרכז לפריפריה ועוד. לצד אלו, קיימים גם לא מעט הישגים לימודיים ופורצי דרך שמאחוריהם עומדים שורה של מורים ומורות, מנהלים ומנהלות מסורים, שרואים במקצוע החינוך שליחות של ממש.
כל אלו ועוד יעמדו בליבה של ועידת החינוך השנתית של קבוצת "ידיעות אחרונות". הוועידה, שתיערך ב-30 באוגוסט, תעלה לדיון את הנושאים הבוערים שעל סדר היום מתוך ניסיון להבין כיצד מובילים שינוי במערכת החינוך הישראלית.
בוועידה ייקחו חלק שר החינוך יואב קיש; מ"מ מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני; סמנכ"לית ומנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינוך, אינה זלצמן; מנכ''ל החברה למתנ"סים, טל בסכס; יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס; יו"ר המחלקה לגננות בהסתדרות המורים, ענת דדון; מנהלת אגף מו"פ, בתי"ס ניסויים ויוזמות במשרד החינוך, מירב זרביב; מנהלת אגף בכיר שירות פסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך, עינב לוק; ראש מינהל החינוך בעיריית ראשון לציון, אטי אדר; אלחנן פלהיימר, יו”ר התאחדות הסטונדטים והסטודנטיות הארצית; מנהלת אגף א' לחינוך הגיל הרך אורנה פז; ויסאל גנאים, חברה מייסדת בעמותת אלרואד; איריס וולף, מנהלת אגף בכיר, הכשרה וכניסה להוראה; שירלי רימון ברכה, ראש מינהל החינוך בעיריית תל אביב; ראש מרכז מנור מבית יוזמות המאה, ד"ר מיכל טביביאן מזרחי; צח סימון, יוצר וכותב הבלוג "אמאל'ה אני אבא", ועוד שורה של מרתקת של אנשי ונשות מקצוע.
