ההכנות האחרונות לקראת הילולת ל"ג בעומר המרכזית בהר מירון מחר (רביעי) הולכות ונשלמות, הילולה שלא תהיה דומה למה שהכרנו עד היום. אבל למרות זאת, הפקת הלקחים האמיתית והגדולה מהאסון הכבד שבו נספו 45 בני אדם בשנה שעברה עדיין רחוקה.
ההילולה לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי וההיערכות המתוקשרת אליה מושכות את מרב תשומת הלב הציבורית, אך כדאי להביט אל התהליך המשמעותי שנעשה בוועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון, שחידשה הבוקר את דיוניה, אחרי הפסקה של חמישה שבועות.
130 עדים התייצבו עד כה בכמעט 40 הישיבות של ועדת החקירה הממלכתית. נושאי תפקידים בעבר ובהווה, מומחים ואנשי מקצוע, עדי ראיה, נפגעים ובני משפחות הנספים. למרות שעבודת הוועדה אינה קרובה לסיום, כבר עכשיו ניתן לשרטט תמונה כללית על ההיערכות הלקויה להילולה ועל שורת המחדלים שקדמו לאסון.
רגע לפני ל"ג בעומר, שבו נציין שנה לאסון האזרחי הגדול בתולדות המדינה, ynet מציג סיכום ביניים של העדויות המרכזיות שנמסרו בפני ועדת החקירה הממלכתית.
המפקד שלא ברח מאחריות
כמעט חודשיים לאחר האסון הכבד, החליטה הממשלה לחקור את הנושא ולהקים ועדת חקירה ממלכתית בראשות נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור. המנדט שניתן לחברי הוועדה על ידי הממשלה כלל בדיקת ההיערכות להילולת המוות והמלצה כיצד לקיים אירועים דתיים המוניים בעתיד.
העד הראשון שהופיע בפני הוועדה היה אחד המרכזיים ביותר – ניצב שמעון לביא, מפקד מחוז הצפון במשטרה, שההילולה התקיימה בגזרתו ובאחריותו. "תפיסת העולם לאורך השנים היא שאין הגבלת קהל במירון, וכך נעשה ב—30 השנים האחרונות", העיד לביא. "אף מפקד מחוז לא הגביל קהל, וזה עיקרון מבצעי מנחה".
מפקד המחוז תיאר מצב בלתי נתפס שבו המשטרה אינה יכולה להיערך כראוי לאירוע הגדול, בהשתתפות מאות אלפי חוגגים, משום שעד לרגע האחרון הממשלה לא החליטה אם הוא מתקיים כרגיל או שכמות המשתתפים מוגבלת בשל מגפת הקורונה שהשתוללה באותם ימים.
"לא היה לנו מושג מה קורה עם ההילולה במירון", שחזר בפני הוועדה. "רק ביום שלפני ההילולה התברר לי שלא יהיו בה הגבלות קורונה".
לדבריו, הוא הבין באופן "חד משמעי" שאם העניין לא יוכרע בזמן, האירוע "יתנפץ עליי ב-29 בחודש (29 באפריל, יום האסון – ק"נ) מבלי שאני מוכן לכך". כשנשאל מדוע לא הבהיר לממונים עליו שלא יוכל לעמוד במשימה בתנאים הקיימים ענה "אני, כמשטרה, אין לי יכולת למנוע את האירוע הזה. אני לא יכול לקבוע אם אירוע מירון יתקיים או לא, זה לא במנדט שלי".
למרות שבאותו הזמן תקנות הקורונה היו תקפות בכל רחבי הארץ, הממשלה החליטה שלא להחליט בנוגע למירון, ולא הגבילה את מספר המשתתפים בהילולה. ראש הדסק החרדי בתוכנית "מגן ישראל" במשרד הבריאות, אלוף במיל' רוני נומה, סיפר בעדותו לוועדה שביקש לצמצם את כמות הקהל מסיבות אפידמיולוגיות, אבל במשטרה נקטו בגישה של "הכל או כלום" והסכימו או לביטול כמעט מוחלט של האירוע, או קיומו כרגיל.
"התחושה הייתה 'אל תטילו עלינו מגבלות כי הן עצמן ייצרו בעיה בטיחותית'", העיד נומה. "הטרגדיה בסיפור היא שדווקא הבקשה הזו היא שגרמה לאסון".
כך קרה שבהדלקת המדורה של חסידות תולדות אהרן, שבה אירע האסון, נכחו כ-25 אלף איש במקום 3,000 כפי המותר מבחינה בטיחותית. למרות חוסר שביעות הרצון מהחלטת הדרג המדיני, והצפיפות במקום, במשטרה לא זיהו שיש משהו חריג.
בעדותו בפני הוועדה העיד ניצב לביא כי מספר המשתתפים היה בעיניו "סביר", וכי לא נתקל בלחץ או דוחק במקום בדקות שלפני האסון. "זיהיתי אירוע שגרתי לחלוטין, לא זיהיתי צפיפות".
כשנשאל על ידי הנשיאה נאור מה קרה פתאום, לניצב לביא לא הייתה תשובה ברורה. "אני באמת לא יודע מה קרה שם. ברור לי שהיה שם לחץ גדול מאוד בזמן קצר מאוד. הייתה שם החלקה, וכנראה כמו במפולת שלגים אחד נפל על השני וככה נהרגו 45 אנשים. אני לא יודע מה גרם לסיפור, אני לא יודע".
"בוודאי שהיה אפשר למנוע את האירוע הזה. צריך לבדוק גם אותנו, אני לא בורח מאחריות", אמר מפקד המחוז, שכבר בזמן אמת, ועוד לפני הקמת הוועדה, לא ברח מאחריות.
המפכ"ל: "היערכות כמו למצעד הגאווה"
כמעט שמונה חודשים אחרי מפקד המחוז התייצב מול ועדת החקירה הממלכתית מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב קובי שבתאי. עדותו, שהתקיימה חודש וחצי בלבד לפני ל"ג בעומר, העלתה כי משטרת ישראל כלל לא ביצעה תחקיר מבצעי לאסון, תנאי בסיסי להפקת הלקחים לקראת ההילולה השנה, זאת למרות הפצרות חוזרות ונשנות מצד חברי הוועדה.
ככלל, שבתאי ביקש להרחיק את עצמו מהאסון ולהטיל את האחריות כולה על מפקד המחוז. לדבריו, מבחינת ההיערכות המשטרתית לאירוע מדובר במבצע ברמה מקומית, "כמו מרתון תל אביב או מצעד הגאווה". הראייה, לטענתו, היא שההחלטה הראשונה שהמפכ"ל נדרש לקבל בעניין ההילולה הייתה רק עשרה ימים לפניה, בישיבת אישור התוכניות.
כהכנה לעדות המפכ"ל העידו בפני הוועדה אנשים מסביבתו הקרובה ביותר, שבין היתר חשפו כי הוא לא קיים סיור שטח במירון לקראת ההילולה. עוזרו, ניצב-משנה רועי ולדמן, הסביר לחברי הוועדה ששבתאי הכיר את המקום ממשימות שביצע בתפקידיו הקודמים. "כשהתוכניות הוצגו לו הוא הפגין בקיאות. להבנתי, זה היה מספיק טוב".
בהמשך העדות ניסה המפכ"ל לטעון שהמשטרה לא כשלה בעבודתה אלא דווקא עמדה במשימתה לווסת את כמות הקהל, כך שהצפיפות לא תסכן את שלום החוגגים. "בתור אחד שראה כמה שנים טובות את האירוע, אני אומר בצורה הכי נחרצת שיש שהוא היה אחד האירועים הכי פחות צפופים במירון".
אז איפה הייתה הבעיה? גם כאן שבתאי הרחיק את הנושא ממנו. "אני לא מתעלם מסוגיית הצפיפות, אבל הכשל מתחיל בכשל הנדסי, כמו באסון המכביה ובאסון ורסאי".
תחושת "כמעט אסון" מדי שנה - והמסמך שנגנז
למרות שכמעט כל קציני המשטרה אמרו שההכנות למבצע מירון מתחילות ברגע שבו מסתיימת הילולת השנה הקודמת, התנהלותם בפועל, כפי שעלה מעדויותיהם שלהם, נראית מאולתרת, תוצאה של הקטנת ראש, ולא פרי תוכניות שגובשו במשך שנה שלמה.
ניצב אלון אריה, ראש אגף התנועה במשטרה, סיפר לחברי הוועדה כיצד תמך בהחלטה שלא להגביל את מספר הבאים לאירוע, והסביר שהאגף בפיקודו יודע לווסת את תנועת המשתתפים באופן שימנע חריגה מקיבולת הקהל המותרת בכל רגע נתון. אבל באותה נשימה הוא הודה שבסופו של דבר הוא לא דאג לוויסות המדובר, מפני שבפורומים הפיקודיים הרלוונטיים לא התקבלה החלטה מפורשת בעניין.
זאת ועוד, גורמים רבים שקשורים להילולת ל"ג בעומר מתארים תחושה של "כמעט אסון" מדי שנה, ואנחת רווחה כאשר האירוע הסתיים בשלום. למרות זאת, דבר לא נעשה כדי לשנות את המצב.
ניצב בדימוס אילן מור, מי שהיה ראש הזרוע המבצעית באגף התנועה במשטרה ומהמפקדים הבכירים בהילולה במשך שנתיים, חיבר באופן וולונטרי מסמך הפקת לקחים, תחת הכותרת המתחכמת "מוחקים את הכתובת מהקיר". מור התריע על ניהול האירוע וכמות האנשים על ההר – אך המסמך נגנז ומסקנותיו מעולם לא יושמו או נבחנו.
בעדותו בפני הוועדה טען מור שהאירוע בהר מירון "נשלט ברמות הפוליטיות הכי גבוהות". הוא גם הדגים: "קצין משטרה שמקבל החלטה לגבי מירון, ההחלטה מקבלת הדים ומגיעה עד לשר לביטחון הפנים, שיכול לשנות אותה. הלחץ הסמוי והגלוי הוא לא כמו אירוע רגיל בפארק הירקון".
ניצב אמנון אלקלעי, שהאסון התרחש ביומו האחרון בתפקיד ראש אגף המבצעים במשטרה, סיפר בפני הוועדה כיצד התריע מבעוד מועד בפני המפכ"ל שבתאי על סכנת הצפיפות במירון, אך דבריו נדחו על ידי שבתאי.
אלקלעי המליץ להגביל את כמות הקהל בהילולה במסגרת תקנות הקורונה, מה שלדבריו היה נותן מענה הן לחשש הבריאותי והן לסוגיה הביטחונית נוכח הצפיפות הגדולה במקום. למרות זאת, שבתאי דחה את עמדת אלקלעי, לה היה שותף מפקד המחוז הצפוני, האחראי הישיר על האירוע.
משבר האמון בצמרת המשטרה
דיוני ועדת החקירה חשפו משבר אמון קשה בין קצינים בכירים בצמרת המשטרה, ובינם לבין המפכ"ל שבתאי. אזרחי ישראל צריכים אולי להיות מודאגים מהמשבר, אבל העובדה שאינם עסוקים ב"חיפוי" זה על זה יכולה לסייע לוועדה להגיע אל חקר האמת.
תנ"צ שמעון נחמני, ראש חטיבת המבצעים במשטרה, סיפר בפני חברי הוועדה על היערכות המשטרה להילולת ל"ג בעומר, בדגש על הישיבה שבסיומה הבין שאין כל כוונה להגביל את כמות המשתתפים. "הייתי מוטרד. המקום לא יכול להכיל את זה, הצפיפות שם לא ניתנת לשליטה. אמרתי למפכ"ל שחייבים לעשות סיור שטח במקום. הוא אמר לי 'אל תדאג, ועדת החקירה עליי'".
לאחר אסון מירון נפוצו שמועות במשטרה שלפיהן הקצין הבכיר מסתיר מוועדת החקירה מסמכים חשובים העשויים לסייע לה בעבודתה, והוא החליט להעביר לחבריה מכתב הכחשה בעניין. מאז הוא נחשד על ידי סביבת המפכ"ל שבתאי כמי ש"עקף" אותו ופתח ערוץ ישיר מול ועדת החקירה להעברת מידע פנימי רגיש על המחדלים שקדמו לאסון.
נחמני תיאר לחברי הוועדה כיצד החשדנות כלפיו גרמה למפכ"ל לנסות להדיחו מחטיבת המבצעים ולהעבירו לתפקיד "פחות ליבתי", במקום זה שיועד לו בסבב המינויים הקרוב. הוא סיפר כי בריאיון לקראת השיבוץ שאל אותו שבתאי מדוע העביר חומרים לוועדה, וענה לו ש"זה לא רלוונטי".
מספר ימים אחר כך הוא נקרא בבהילות לשיחה נוספת עם המפכ"ל, שעסקה גם היא ביחסיו עם ועדת החקירה הממלכתית. במהלך השיחה הציע שבתאי "בוא נלך לפוליגרף ביחד", אמירה שלדברי נחמני הפתיעה אותו מאוד. "הייתי קצת המום", הודה. "בסיום השיחה ניגשתי לפוליגרף בשביל המצפון שלי".
"אקס טריטוריה"
האחריות לנעשה במירון לא מוטלת רק על המשטרה, אלא גם על רשויות אחרות שהשתמטו ממנה. עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל, שקבר הרשב"י נמצא בתחום שיפוטה, הצהיר בפני הוועדה שהאתר הקדוש והשטחים סביבו הם "אקס טריטוריה" וכי הוא אינו רואה עצמו מחויב לאכוף בהם את חוקי הבנייה.
"מבחינתי, מי מנהל את המקום היא המדינה. כולם מבינים שזה משהו לאומי, וכך צריך לנהל אותו", אמר ראש המועצה האזורית ב-12 השנים האחרונות. לדבריו, "הפעם הראשונה שקיבלנו מסמך על הליקויים במקום הייתה רק אחרי האסון". הוא הוסיף כי "גשר דוב", המקום שבו נמחצו עשרות החוגגים למוות, כלל לא מוכר לו.
ראש המועצה טען להגנתו כי גם בשלטון הארצי ובמשרד המשפטים אמרו לו בהזדמנויות שונות בעבר שחוקים מסוימים אינם חלים על מירון. סופר חשף בעדותו בפני הוועדה כי גם נקודת המשטרה במירון שוכנת במבנה לא חוקי. "מה הציפייה ממני, שאפנה משם את התחנה?".
"לא הייתה אפשרות לקבל החלטות עצמאיות"
רבים מהעדים שהתייצבו בפני הוועדה סיפרו לחבריה על התערבויות מצד הפוליטיקאים בנעשה במירון, ובפרט בהילולה השנתית בל"ג בעומר. כך גם העיד האדריכל ערן מבל, מי שאחראי על תוכנית המתאר למתחם קבר הרשב"י שהוכנה ב-2012, וכללה, בין היתר, פיתוח תשתיות והרס מבנים לא חוקיים.
"בתקופה שאנחנו עבדנו הייתה אווירה שלכל מי שמתנגד לפיתוח יש גיבוי פוליטי. כל הזמן נאמר לי 'כמו שביטלנו את התוכנית הקודמת אצל אלי ישי, נבטל את התוכנית שלך אצל אריה דרעי. כלומר, הקשר בין שרי הפנים למה שקורה שם, לאנשים הכוחניים במתחם הזה, הוא נוכח כל הזמן".
גם ראש לשכת מפקד המחוז הצפוני במשטרה, רפ"ק לירז אמנו, העידה על מעורבות השר דרעי בתכנון ההילולה, ועל לחצים פסולים שהופעלו בעניין מכיוונו. אמנו סיפר שאנשי יו"ר ש"ס דחקו בה שוב ושוב לכנס בהקדם את הקצינים הבכירים לדיון פנימי, שבו יגובש מתווה לקיום האירוע, כביכול בתור הוראה בשם ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה.
בעדותה בוועדה סיפרה כי ישראל אוזן, עוזרו הבכיר של דרעי, התקשר אליה כשבועיים וחצי לפני ל"ג בעומר ל"שיחה בהולה", שבה לחץ עליה לזמן ישיבה בנושא בו ביום ו"ציווה" שהיא תתקיים "עד השעה שתיים". הרל"שית, שלא הכירה את הפונה, הופתעה מהניסיונות הפוליטיים להתערב בעבודת המשטרה, מה שלדבריה אינו מקובל ולא היה מוכר לה מאירועים קודמים, ואמרה לו ש"זה לא עובד ככה".
אוזן, בתגובה, הדגיש בפנייה כי פנייתו באה בהמשך לישיבה שהתקיימה במשרד לביטחון הפנים בהשתתפות נציגי גופים שונים הקשורים להילולה, שבה סוכם כי האירוע יתקיים כסדרו וללא הגבלה, וכל שנותר הוא לגבש מתווה מסודר. "הוא אמר ש'ראש הממשלה לחוץ על זה'", שחזרה בעדותה. "המסר היה שהשר לביטחון פנים החליט שמירון יתקיים כסדרו".
גם במשרד לשירותי דת הרגישו היטב את מעורבותם הפסולה של הפוליטיקאים, ואריה דרעי בפרט. אחרי שורת עדויות על כך ששיקולים זרים שיחקו תפקיד מרכזי בהחלטה שלא להגביל את כמות הקהל בהילולה, בדצמבר אשתקד הגיעה עדות רשמית בנושא מפי גורם מקצועי בכיר מהמעגל המרכזי של קבלת ההחלטות.
עו"ד גליה קליין, היועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת, תיארה בפני חברי ועדת החקירה הממלכתית את חגיגות ל"ג בעומר במירון כ"אירוע שהילה פוליטית אופפת אותו", עד כדי התערבות בוטה בעבודתה, באופן שלא אפשר לה למלא את תפקידה.
"לא הייתה אפשרות לקבל החלטות עצמאיות", סיפרה קליין על ניסיונותיה לנסח תקנות לקיום הילולה מוגבלת, יחד עם עמיתיה ממשרדי הממשלה השונים. "אנחנו, המשפטנים, ניסינו לתכלל, אבל לא היה שיתוף פעולה. לא הייתה לנו רוח גבית. הבנו שאנחנו באירוע גדול ולא יכולים לקדם את התקנות כי יש לכך התנגדות פוליטית. זה לא משהו שהיינו יכולים למנוע, זה אירוע מתסכל שהסתיים במפח נפש".
קליין הצביעה בעדותה על דרעי כמי ששלט במשרד לשירותי דת, מעל ראשו של השר המכהן יעקב אביטן, וכמי שהוביל בעצמו את כל המהלכים הפוליטיים בדרך לאישור ההילולה. לדבריה, למרות שנאסר על שר להתערב בענייני משרדו של שר אחר, כלל לא היה ניסיון להסתיר את העובדה שההנחיות לה ולגורמי מקצוע אחרים במשרדה מונחתות עליהם מלשכת שר הפנים.
לפי עדותה, ההפרה הייתה כל כך בוטה עד שמנכ"ל המשרד לשירותי דת, עודד פלוס, אף הזכיר את שמו של דרעי בהקשר הזה בהזדמנויות שונות, כולל בדיונים ובמסמכים רשמים. כל זאת בשעה שהשר אביטן לא מורגש ו"לא מפעיל שיקול דעת עצמאי".
"נודע לנו על האסון רק מ-ynet"
העדויות בפני ועדת החקירה הממלכתית חשפו ליקויים לא רק בהכנות להילולה, אלא גם באותו הלילה של האסון הכבד. כך למשל, ראובן בן גל, מנהל הביטחון של האירוע שחיבר את תוכנית האבטחה האזרחית להילולה, כלל לא השתתף בחגיגות על ההר, אלא ישן באותן שעות גורליות.
בן גל סיפר לחברי הוועדה כי בשל מצבו הרפואי נמנע ממנו להיות נוכח במירון בליל ההילולה, והוא מינה את שמעון מלכא כממלא מקומו, בידיעת המשטרה ובהסכמתה. בפקודת המבצע הרשמית מלכא אכן מופיע כמחליף, אך האחרון טען בעדותו כי כלל לא ידע על כך שהוא המחליף ולא עבר הכשרה או הדרכה מתאימה לתפקיד.
כשבן גל נשאל אם ידע בזמן אמת על המתרחש בהר ועל תפקוד אנשיו, הוא השיב: "לפני שהלכתי לישון עוד התכתבתי איתם. בשלוש בלילה התעוררתי ואז גיליתי בתקשורת מה שקרה".
עדות קצרה של שני שוטרים צעירים בפני הוועדה סיפקה תיאור חי ומוחשי של הכאוס במתחם ושל השיתוק שאחז בכוחות בשטח. סמ"ר דניאל חי בן הרוש, שהיה מוצב בעמדה הממוקמת מטרים ספורים מ"שביל המוות", סיפר כי בהיעדר מכשיר קשר, ונוכח הרעש וההמולה במתחם בשעת ההדלקה, הוא כלל לא היה מודע לאסון שמתרחש באזור שבאחריותו.
רק בשלב מתקדם יותר, כשכבר נספרו מתים, הוא שמע על כך מכלי התקשורת. "זה נודע לנו מהטלפון, דרך ynet וערוצים כאלה. רק אז הבנתי שיש אסון, שאנשים לא נושמים ושיש הרוגים".
מצעד הפוליטיקאים
עכשיו ועדת החקירה הממלכתית הגיעה אל הפוליטיקאים. אחד אחרי השני יתייצבו השרים שהיו מעורבים בהילולה בשנה שעברה, ובשנים שקדמו לה. הראשון שהתייצב מול הוועדה הוא שר הפנים ויו"ר ש"ס לשעבר, אלי ישי. בהמשך יתייצבו בפני הוועדה שרים שכיהנו בתפקיד בזמן האסון כמו שרת התחבורה לשעבר מירי רגב, השר לביטחון פנים לשעבר אמיר אוחנה ושר הפנים לשעבר אריה דרעי.
כל העדים שזומנו על ידי הוועדה חייבים להתייצב, אבל לא מדובר בחקירה באזהרה, ולפי שעה, הדברים שנאמרים בפניה לא יכולים לשמש נגדם בהמשך עבודת הוועדה.
החוק קובע שאם חברי הוועדה מזהים אפשרות של פגיעה בעד מהחקירה, או מתוצאותיה, עליהם להזהירו מראש ולהעניק לו זכויות הגנה כמו עיון בחומרי ראיות, חקירת עדים ועוד. ייתכן שהשלב הזה, של שליחת "מכתבי אזהרה", יבוא לאחר עדויות הפוליטיקאים, והוא עשוי להימשך חודשים ארוכים. שנה אחרי האסון במירון, נראה שפעילות ועדת החקירה הממלכתית רחוקה מלהסתיים.