בית המשפט העליון החליט היום (שני) על קיצור עונשיהם של ליאון בגיו ושלמה פשרל, שארגנו את מסיבת הטבע בנגב שבה התמוטטה ומתה החיילת טוהר דוד בת ה-19 באוגוסט 2017. למרות ההחלטה, השופט יחיאל כשר אמר: "מובהר ומודגש כי אינני מקל ראש באחריותם ובחלקם בגרימת התוצאה הטרגית - הם ירצו עונשי מאסר משמעותיים מאחורי סורג ובריח".
בספטמבר 2022 בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר חמש שנות מאסר בפועל על בגיו, שהורשע בהמתה בקלות דעת, וקבע כי עליו לשלם להורי החיילת פיצוי בסך 100 אלף שקל. על פשרל, שהורשע בגרימת מוות ברשלנות, נגזר עונש מאסר של שנה וחצי בפועל ופיצוי בסך 30 אלף שקל. המחוזי קבע בהכרעת הדין כי השניים "היו מודעים למעשיהם ולמחדליהם". היום קבעו שופטי העליון יחיאל כשר, נעם סולברג וממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן - שעונשו של בגיו יקוצר לארבע שנים בלבד; עונשו של פשרל קוצר לשנה אחת.
לפי כתב האישום, בגיו ופשרל ארגנו את המסיבה ללא רישיון, ולא שכרו שירותי אמבולנס או צוות רפואי שיעמוד בכוננות ויגיש עזרה רפואית. עוד תוארה באישום הגעתה של דוד בשעה 04:00 בבוקר עם חבר; כעבור שעתיים נטלה איתו סם, ככל הנראה מסוג אסיד, ולאחר מכן הלכה לרקוד – והתמוטטה על רחבת הריקודים.
ההורים בבית המשפט ב-2022
(צילום: רועי עידן)
לפי התיאור, הצעירה פרכסה ודם יצא מפיה. בליינים אחרים ניסו לסייע לה, ובגיו ופשרל הגיעו למקום והרחיקו אותה מהרחבה. הם הבינו שמצבה חמור, ובליינים אחרים אמרו להם שיש לפנותה בדחיפות לבית החולים. הם העלו אותה לטנדר בשעה 06:10, אך חזרו לאחר שנאשם נוסף - עומרי חיון שזוכה במחוזי מחמת הספק - שהציג את עצמו כסטודנט לרפואה וחובש, אמר לפי האישום שאין צורך לפנותה ושיחנו את הרכב בצל.
בינתיים, מצבה של דוד המשיך להידרדר, אבל רק בשעה 10:30, כשהנאשם השלישי הבחין שאין לה דופק, ביקש מבגיו להזמין אמבולנס ולפנותה. היא טופלה בבית החולים סורוקה, אך כעבור יומיים הלכה לעולמה.
לאחר פסיקת המחוזי, השניים ערערו לעליון. בגיו טען שיש לזכות אותו, או להרשיעו רק בגרימת מוות ברשלנות, עבירה עם עונשים קלים בהרבה מהמתה בקלות דעת. הוא טען כי לא ידע שטוהר הייתה בסכנת חיים, שנחבלה או שניתן לה סם, וקיבל עצה שגויה שאין צורך לפנותה. פשרל, מצדו, טען כי במקרים דומים נגזרו על נאשמים עבודות שירות בלבד, ומחדלו הסתכם בזה שלא דאג לשירותי הצלה מבעוד מועד למנוחה. בנוסף, הוא פירט נסיבות אישיות.
השופטים בעליון הציעו לבגיו למשוך את הערעור שלו על עצם ההרשעה, וטענו כי היה מודע לכך שהצעירה בסכנת חיים ואף אמר "קודם כל חיי אדם". בפסיקתם, נדחתה טענתו כי חשב שטובת המנוחה היא השבתה למתחם המסיבה: "העובדות מייצרות תמונה עגומה וקשה להתנהלותו. המנוחה שכבה שעות ארוכות בארגז רכב ובגיו נחשף שמצבה קשה ולא משתפר".
למרות זאת, השופטים החליטו לקצר את עונשו וקבעו כי "עונשי המאסר החמירו איתו מעבר למידה. עסקינן במקרה תקדימי בו יש היעדר פסיקה קודמת (מקרים דומים) בנסיבות מחדל, יש מקום לקבוע רף ענישה הדרגתי". גם בעניין פשרל קבעו כי "המחוזי החמיר במעט את מתחם הענישה" והתחשבו במצבו הרפואי.
השופט כשר אמר: "המנוחה איבדה את חייה בנסיבות טרגיות. נסיבות המקרה מלמדות, למצער, כי היה קיים סיכוי למנוע תוצאה זו עם מתן סיוע רפואי למנוחה בסמוך לאחר שהתמוטטה. מעשיהם של השניים הביאו לכך שהמנוחה לא זכתה לסיוע רפואי, בין אם כתוצאה מכך שלא היה נוכח צוות רפואי במסיבה, ובין אם כתוצאה מהעיכוב בפינויה לקבלת טיפול רפואי. על אף שמצאתי כי יש להקל במידת מה בעונשי המאסר בפועל שהוטלו, מובהר ומודגש כי אינני מקל ראש באחריותם ובחלקם בגרימת התוצאה הטרגית. הם ירצו שניהם עונשי מאסר משמעותיים מאחורי סורג ובריח".
עורכי הדין שרון נהרי ותבור לנג, שייצגו את ליאון בגיו, מסרו: "לדעתנו היה מקום להרשיע בעבירה חלופית של גרימת מוות ברשלנות ולא בהמתה בקלות דעת. יחד עם זאת, מברכים על קבלת טיעונינו וההקלה בעונש".
