שעות ארוכות ניסו אתמול (יום שלישי) הקואליציה והאופוזיציה להגיע להסכמות כלליות סביב החקיקה שתאושר רגע לפני שתפוזר הכנסת. לרשימה המוסכמת נכנסו כ-40 חוקים, אבל דווקא חוק המטרו, אחד הפרויקטים הגדולים והשאפתניים ביותר של הממשלה הנוכחית, נשאר בחוץ. החוק שקידמה שרת התחבורה מרב מיכאלי, שכבר תוקצב ביותר מ-150 מיליארד שקל וזוכה לתמיכה וגיבוי ממשרד האוצר, לא זכה לתמיכת האופוזיציה גם אחרי ויכוחים ארוכים, וחרף העובדה שראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי ושר האוצר קראו לקדמו.
חוק המטרו, שחלק ממנו כבר עבר בחוק ההסדרים הקודם, אמור לייצר תשתית חוקית להקמת הפרויקט הלאומי, שצפוי לפתור חלק משמעותי מבעיית הפקקים של ישראל. מדובר בפרויקט התשתית הגדול ביותר שבוצע בישראל מאז הקמתה, שכולל רשת של שלושה קווי מטרו באורך כולל של 150 ק"מ תת-קרקעיים, עם 109 תחנות וב-24 רשויות מקומיות ברחבי גוש דן. קווים אלה צפויים לשרת כ-2 מיליון נוסעים ביום.
חוק פיזור הכנסת עבר בקריאה ראשונה
(צילום: ערוץ כנסת)
לאורך היום התקיימו שיחות רבות סביב ההסכמות על פיזור הכנסת, ובדרך אליהן גם נרשמו לא מעט מחלוקות ואפילו פיצוץ של המו"מ בין הצדדים יותר מפעם אחת. בסביבות השעה 18:00 בערב, כשכל הצדדים כבר רצו להתקדם בדרך לפיזור הכנסת, יו"ר הקואליציה בועז טופורובסקי יצא מחדר הדיונים - וכשנתקל ביו"ר סיעת העבודה, רם שפע, התריע בפניו ש"כנראה תהיה לכם בעיה עם ההסכמות, אבל לא הייתה ברירה".
שפע, מצידו, הבין מיד שמדובר בחוק המטרו, פרויקט שנחשב לדגל מבחינת יו"ר מפלגתו. הוא הבהיר לטופורובסקי: "קח בחשבון שמדובר באירוע ענק מבחינתנו". הבוקר אמור היה להיפתח הדיון בוועדת החוקה בשעה 10:00, אך הוא נדחה לשעה וחצי לפחות על ידי יושב הראש, ח"כ גלעד קריב מהעבודה, בשל אי-הסכמות על חוק המטרו.
לסיבות שהותירו את הפרויקט הגדול מחוץ למסמך ההסכמות יש שלל הסברים, וכמו תמיד תלוי את מי שואלים. חלק מהמעורבים גורסים כי מפלגת יש עתיד לא ניהלה מו"מ טוב ולא הבינה בזמן את חשיבות קידום הפרויקט, ולכן לא נלחמה עליו מספיק כדי להכניסו לרשימה המצומצמת של כמה עשרות חוקים שיקודמו עד לפיזור. אמש, כשבנט, ליברמן ומיכאלי הוציאו הודעות בקריאה לאופוזיציה לתמוך בקידום החוק, לפיד דמם - ורק בסביבות השעה 05:00 לפנות בוקר קרא בטוויטר לכל המפלגות לתמוך בחוק.
מנגד, אחרים אומרים כי גם מלחמה של ממש על חוק מצד יש עתיד לא הייתה מסייעת, משום שהאופוזיציה נחושה שלא להעניק את ההישג הזה למיכאלי ולקואליציה - ומבקשת לחכות איתו לקדנציה הבאה ולממשלה חדשה.
ויש גם את גרסת האופוזיציה, שטוענת שהפרויקט ממילא כבר תוקצב ויצא לדרך, והשלב השני שלו ייקח כשנה - כך שניתן יהיה לאשר אותו בכנסת הבאה ולעמוד בלוחות הזמנים. הבעיה היחידה בגרסה הזו היא שאם לא תהיה הכרעה, ולא תקום ממשלה, הפרויקט ייתקע.
לאורך הערב ניסתה מיכאלי לקדם את הפרויקט שנותר תקוע באופן אינטנסיבי. בסופו של דבר התייצבו לצידה, כאמור, ראש הממשלה בנט ושר האוצר ליברמן, והבוקר הצטרף אליהם באיחור גם לפיד. השלושה הבהירו עד כמה חשוב לקדם את הפרויקט, וטענו כי לא מדובר בחוק של שמאל או ימין, קואליציה או אופוזיציה - אלא באיכות החיים של מיליוני אזרחים שסובלים מפקקים נצחיים מדי יום.
בינתיים, לא הכול סופי: במפלגת העבודה הבהירו שכל עוד הכנסת לא פוזרה, הם לא מתכוונים לוותר על אישור הפרויקט, וכבר הועברו הצעות שונות לאופוזיציה במטרה לכלול גם אותו. גם האופוזיציה הותירה פתח: בשעות הלילה אמר חבר הכנסת יואב קיש מהליכוד במליאת הכנסת כי בלוק נתניהו יסכים להכניס את חוק המטרו לחבילת החוקים שיקודמו, אבל רק במידה שהקואליציה תסכים לקיים את הבחירות ב-25 באוקטובר במקום ב-1 בנובמבר.
לאחרונה, וחרף, העובדה שהחוק לא קודם, אישרה הממשלה את הרכב ועדת האיתור לבחירת מנהל רשות המטרו. במקביל, הוועדה המנהלת של פרויקט המטרו, אך היא בראשות מנכל"ית משרד התחבורה, אישרה לחברת נת"ע לפרסם מכרז ניהול ותכנון של קווי מטרו עתידיים - המכרז בו יבחרו חברות תכנון וניהול עבודות לכל אחד משלושת קווי המטרו. במשרד התחבורה אומרים כי ההיקף הכספי של המכרז נאמד במיליארדים שקלים.
במשרדי האוצר והתחבורה טוענים כי המכרז מהווה צעד משמעותי לתחילת מימוש פרויקט המטרו, ובכלל זה תכנון מפורט להעתקת תשתיות, ביצוע עבודות מנהור, הקמת תחנות תת קרקעיות והטמעת מערכות שונות לרשת קווי המטרו. בהודעת המשרד נכתב אז כי "מדובר בצעד נוסף למימוש הפרויקט, אשר מצטרף לחוק המטרו הצפוי להיות מאושר בכנסת".
על פי התכנית, אורכו של קו המטרו הראשון (M1) יהיה כ-85 ק"מ והוא ינוע בציר צפון-דרום תוך שהוא משרת את הערים רעננה, הרצליה, רמת השרון, כפר סבא, הוד השרון, תל אביב, בת ים, חולון, ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, באר יעקב, רמלה ולוד, וכן אזורי פיתוח עתידיים בהם תע"ש השרון, צומת גלילות, חולון וצריפין.
קו המטרו השני (M2) יהיה באורך 25 ק"מ וינוע בציר מזרח-מערב. הקו ישרת את הערים פתח תקוה, רמת גן, בני ברק, גבעתיים ותל אביב, וכן אזורי פיתוח עתידיים, בהם אזור סירקין. אורכו של הקו השלישי (3M) יהיה 32 ק"מ, והוא צפוי לחבר בין כל הקווים. הקו ישרת את הערים בת ים, חולון, אזור, אור יהודה, גבעת שמואל, קרית אונו, פתח תקוה, תל אביב, רמת השרון והרצליה, וכן אזורי פיתוח עתידיים בהם גליל ים ומערב רמת השרון, תל השומר ואור יהודה.
הפטור מוויזה בחוץ: זה מסמך ההסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה
ולא רק חוק המטרו, פיזור הכנסת ואי-ההסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה גם יגרמו לעיכובים בצירוף ישראל לתכנית הפטור מוויזה לארצות הברית, כפי שפורסם ב-ynet. הסיבה: הליכוד מסרב לתמוך בשני חוקים ששרת הפנים איילת שקד מבקשת להעביר והם תנאי סף אמריקני להצטרפות ישראל לפטור המיוחל שישראל ממתינה לו כבר שנים רבות. שני החוקים האלה לא נכנסו להסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה, וגם במקרה הזה בליכוד מתנים את העברת החוקים בהקדמת תאריך הבחירות.
אחת הדרישות, נזכיר, היא העברת מידע מוקדם ביטחוני ופלילי על נוסעים בטיסות מישראל לארה"ב, כדי לאפשר לוושינגטון להתריע מבעוד מועד לפני כניסתו של אדם בעל רקע בעייתי.
בשנה האחרונה ישראל נמצאת בשלב המתקדם ביותר בדרך להתקבל לתוכנית הפטור מוויזה היוקרתית. השגריר האמריקני טום ניידס שלקח את צירוף ישראל לתוכנית כפרויקט התקשר נזעם לשקד והפציר בה לעשות הכל כדי ששני החוקים האלה יעברו, אחרת צירוף ישראל יעוכב לפחות עד הקמת הממשלה החדשה ואישור החקיקה בכנסת הבאה. התהליך הזה יכול להימשך חודשים ארוכים.
על אף הוויכוח על מספר חוקים, בין הקואליציה לאופוזיציה הושגה הסכמה על קידומם של עשרות חוקים לפני פיזור הכנסת, לפחות בינתיים. זה מסמך ההסכמות המלא. עם זאת, נציין כי חלק מהחוקים שנמצאים נכון לעכשיו במסמך ההסכמות עוד עשויים לרדת, וחוקים אחרים, שאינם נמצאים במסמך עשויים להתווסף להסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה.
פורסם לראשונה: 09:01, 28.06.22
