אישור פתיחת קברי ילדי תימן מיכל מעוז שלושה מאחיה נעלמו
(צילום: עידו ארז, סטס קופולו)
קבר נוסף ייפתח בפרשת ילדי תימן, ובמשפחת מעוז מקווים לקבל תשובה, לגבי מה עלה בגורלה של ילדת המשפחה שנעלמה בגיל עשרה חודשים, לאחר שמבית החולים נמסר להם אז כי הלכה לעולמה. מיכל מעוז, אחותה, סיפרה לאולפן ynet על הקושי של ההורים, על הרצון לגלות את האמת ועל שני התאומים, בן ובת, שגם הם נעלמו לאחר מכן בבית החולים.
לפני שבוע, לראשונה בפרשת ילדי תימן, נפתח קברו של עוזיאל חורי לבדיקה. ואולם, ההליך נעצר מפני שהמומחים גילו כי מתחת לקרקע היו שני קברים צמודים, ייתכן בשל מיקום לא מדויק של המצבה.
מיכל מעוז, שלושה מאחייך נעלמו?
"אמת".
אתם מחכים לפתיחת קברים?
"לפחות את הקבר של הילדה, שהייתה בת 10 חודשים".
את מאמינה שמתחת לאדמה ישנה תשובה?
"מאוד קשה לתת תשובה ברורה, כי אם ההורים שלי לא ראו את התינוקת כשהיא מתה, היה להם קשה לעכל שהיא אכן נפטרה. ככה הוחלט בשבילם, תעודת הפטירה הוצאה רק לאחר כמה ימים".
תספרי על השתלשלות העניינים?
"ההורים שלי הגיעו בסוף שנות ה-50 למחנה העולים בראש העין. הם היו באוהלים וסמוך לזה היה בית תינוקות. אמרו לאמא שלי שהילדה נראית חולה והיא צריכה להיות בבית התינוקות - אמא שלי הסכימה. כשהיא באה ביום חמישי, אמרו לה שבשישי בבוקר היא יכולה לקחת אותה חזרה לאוהל. שנכנסה לחדר ראתה שהוא ריק - אין שום דבר בפנים. היא שאלה 'איפה התינוקת שלי?' וענו לה ש'אם היא לא כאן היא מתה'.
"היא קיבלה פתק קטן עם שם הילדה ושם המחנה. זהו. לא ראו את התינוקת כשהיא מתה, שום דבר. אחרי שנים כשעשינו בירור, כתוב שהיא הובאה לקבורה כמה ימים אחרי. איפה היא הייתה בשישי בבוקר, כשההורים שלי רצו לראות אותה? האם אני חושבת שיש קבר? לא יודעת".
2 צפייה בגלריה
"אחרי שנים, אמרו שזה בבית העלמין בפתח תקווה. הכל נראה קברים חדשים. זה קבר של 50-70 שנה?"
(צילום: משי בן עמי)
מה את חושבת שקרה שם?
"לפי דעתי היא נלקחה למקום אחר. ילד שנפטר, למי יש זכות לראות? רק להורים. אם הם לא ראו, זה מחשיד. איך לא נתנו להורים לראות אותה? להיפרד? לשבת שבעה, קדיש. שום דבר לא נעשה. איך ההורים שלי יאמינו? זה נשאר ככה, עד שעברו לבאר שבע.
"עם השנים, ראינו סיפורים דומים וזה קצת היה מחשיד. כי כל משפחה שקרה לה האסון הזה, השתמשה במילים דומות - 'אף אחד לא ראה את התינוק', אז לאן נעלמו? למה המשפחה לא ראתה וקברה את התינוק?
"אחרי שנים, אמרו לי שזה בבית העלמין בפתח תקווה, הלכנו וראינו את הצילומים. הכול נראה קברים חדשים. זה קבר של 70-50 שנה? לא יודעים את האמת. ברגע שההורים שלי לא ראו, הם לא האמינו.
"אותו דבר לגבי התאומים - זה היה אחרי שבע שנים שהיינו בארץ. אמא שלי ילדה אותם בבית, בן ובת. בן דודי לקח אותם לבית החולים הדסה בבאר שבע, רק לראות שהכול בסדר. שהגיעו לשם, אחותי טענה שלקחו את התינוקות מהידיים ולא רשמו ולא שום דבר. אמרו לאמא שלי שהם לא החזיקו מעמד, והם נפטרו. ההורים שלי השתחררו בלי מכתב ובלי שום דבר. לך תוכיח שאמא שלי הגיעה עם תאומים לבית החולים".
זה עדיין מעורר סערות בתוך המשפחה?
"בוודאי בוודאי. אני לא הכרתי אותם. אבל האובדן, חוסר הידיעה, והמוות של ההורים שלי מבלי לדעת את האמת, משאיר כתם עד היום.
"אני אחות במקצוע שלי, כשקיבלתי לידה של תאומים - הדבר הראשון שעשיתי, היה זיהוי של התינוק הראשון, השני והאמא. שום דבר לא נעשה אז. לקחו את התינוקות ואמרו לאמא שלי שהם לא החזיקו מעמד, שחררו אותם בלי מכתב וכלום.
"זה התיעוד של הקבלה לבית החולים, אך אין כלום. איך תוכיח שהיו תאומים? גם אם תינוק נפטר, מותר להראות להורים - שייפרדו מהם ויאמינו. עד שאתה לא רואה בעיניים שלך אתה לא יכול להאמין. הם לא ראו אותם, וכך זה נשאר עד היום".
