"התחושה קשה מאוד. עמישר היה חבר טוב שלי, המשפחות שלנו קרובות": כך סיפר עמיעד כהן, זמן קצר לאחר שליווה בדרכו האחרונה את חברו הטוב ושכנו, רס"ן עמישר בן דוד ז"ל, מפקד חפ"ק עוצבת הקומנדו שנפל בשישי האחרון בקרב בדרום רצועת עזה, ונטמן היום (ראשון) בהר הרצל. "חצי שעה לפני שבת קבלנו טלפון שעמישר נהרג, ושהמודיעים של צה"ל בדרך. באותו הזמן ישבנו בבית הכנסת בתפילת ערבית של ליל שבת. ילדיו של עמישר ישבו לידי. חצי שעה אחרי תחילת התפילה הגיעו לקרוא להם, לבשר להם את מה שיעדנו קודם. זה כאב שקשה לתאר".
2 צפייה בגלריה
עמישר בן דוד נהרג במלחמת חרבות ברזל
עמישר בן דוד נהרג במלחמת חרבות ברזל
עמישר בן דוד נהרג במלחמת חרבות ברזל
עמיעד מוסיף כי "הקב"ה לוקח את הטובים. היה ברור שעמישר רץ ראשון, לא משנה מה היה. אישתו ואישתי היו במשך חמשת החודשים הללו יחד בזמן שאני שירתתי בצפון והוא בדרום, ועכשיו אני חוזר והוא לא. זה ממש קשה. כעת יש לנו אחריות ללוות אותה ואת הילדים".
עמישר ז"ל למד במכינה הקדם צבאית "בני דוד" שביישוב עלי, שמאז תחילת המלחמה איבדה 18 מבוגריה. עמיעד, בוגר מחזור י"ג, למד במכינה שנה לפני הגיוס ושלוש שנים נוספות אחריו. הוא סיפר על הערכים המיוחדים במכינה: "צריך לדעת שתלמידי המכינה הם חפצי חיים. אנחנו זוכרים את מי שאיבדנו לאורך הדרך, בהם אלירז פרץ ורועי קליין, שהיו שכנים שלי ושל עמישר, ועוד רבים אחרים. המכינה מחנכת לעשייה מתוך ערכים של קדושה וטהרה, ואם צריך - יש מוכנות לשלם את המחיר היקר מכל כדי שלאחרים יהיה טוב". עמיעד הדגיש כי "זה מסר שיש לא רק בשביל מה למות, אלא בעיקר בשביל מה לחיות".
בנוסף לעמישר, מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" נפלו בוגרי המכינה נריה זיסק, שי שמריז, אריה ריין, איתן נאה, צביקה לביא, נתנאל מנחם איתן, עלמנאו עמנואל פלקה, יוסף מלאכי גדליה, דקל סויסה, דוד מאיר, דביר לישה, ד"ר איתן מנחם נאמן, יהודה נתן כהן, משה ידידיה לייטר, איל מאיר ברקוביץ', ⁠גבריאל שני ו⁠יצהר הופמן.
2 צפייה בגלריה
18 חללי מכינת עלי
18 חללי מכינת עלי
18 חללי מכינת עלי מאז 7 באוקטובר
(צילום: דובר צה"ל)
הרב של ישיבת ההמשך, אליעזר קשתיאל. ליווה את תלמידי המכינה בכל צעד ושעל. "הלב שלי נשבר בכל פעם מחדש, זו באמת תחושה שקשה לתאר", אמר. "אני חושב שאנחנו מרגישים מאוד קטנים ליד הנופלים, וזה מחייב אותנו כל פעם שאנו נזכרים בגבורה שלהם, לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי לשמור על הרוח. להקפיד שהיא לא נופלת או משתנה בגלל הכאב. לשמור על המטרה, על הזהות ועל הערכים שלנו".
הרב קשתיאל הוסיף כי "כל הזמן מדברים על המקרים הללו ומנסים להתמודד עם האובדן ברמות שונות, גם סביב דברים מעשיים - כלומר איך עוזרים למשפחות ואיך מסייעים בכל מה שצריך. העניין הוא לא להתעסק ברחמים עצמיים. יש פה משימה ויש פה משפחות ויש מלחמה, וצריך להתמקד בעיקר. זה קשה כי יש המון כאב, אבל מה שנותן את הכוח להתמודד זה גודל המשימה".
המכינה בעלי נחשבת לספינת הדגל של הציונות הדתית כבר שנים ארוכות. רק לאחרונה ביקרו בה ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. בוגרי המכינה מתברגים בנקודות מפתח בצה"ל בפרט ובחברה הישראלית בכלל. הרב קשתיאל מסביר כי במכינה מנסים לשמור על הקשר עם הבוגרים, למרות הקושי שיש במלחמה: "אנחנו מנסים למצוא את נקודות החיבור עם כולם, אבל מטבע הדברים יש קושי משום שכולם מפוזרים בגזרות השונות. יש הרבה ניסיונות לתקשר עם האנשים, בין היתר בקבוצות הוואטסאפ. בשבוע שעבר קיימנו אירוע הצדעה, וזה היה מאוד מרגש".
הרב קשתיאל אמר עוד כי העובדה שבוגרי המכינה נמצאים בחוד החנית של צה"ל אינה הפתעה, ומדגיש דווקא בימים אלו שאסור ליפול לשיח של מחלוקות ופירוד: "אסור לחברה הישראלית ליפול לשום שיח של שנאה ועוינות. עלינו לשמור על משהו מאוד טהור של צדקת הדרך ולהיזכר במטרה העיקרית. אנחנו רואים את הרמה הרוחנית והמוסרית של הלוחמים. אלו אנשים שכבר באים למכינה כך, מהרגע הראשון שלהם פה הם רוצים להגיע לחוד החנית, זה די טבעי. הבוגרים שלנו מוצאים את עצמם ביחידות המיוחדות בסיירות ובקצונה. גם בכל הקשור להתנדבות למילואים, כמעט כולם ממשיכים להתנדב, על אף שיש להם פטור. אנחנו צריכים תמיד לחשוב אם אנחנו ראויים לכל אותם גיבורי ישראל שנפלו".