"העם אמר את דברו", חוגגים בכירים בקואליציה המסתמנת את ההזדמנות הפוליטית שעומדת בפניהם. אבל המדיניות שאותה הם מבקשים לקדם, כפי שזו משתקפת בהסכמים הקואליציוניים שפורסמו, עומדת להשפיע בעיקר על מי שאין לו זכות לומר את דברו. והמשמעויות בשטח יהיו דרמטיות.
יותר מ-2.5 מיליון פלסטינים חיים תחת המשטר הצבאי של הכיבוש הישראלי בגדה המערבית והשליטה על תחומי חייהם נתונה באופן מוחלט בידי הצבא. כל פלסטיני שרוצה לצאת לחו"ל, כל מי שרוצה היתר עבודה בישראל, כל מי שרוצה לעבד את אדמתו - כולם תלויים במינהל האזרחי. את השליטה עליהם אמורה לקבל מפלגת הציונות הדתית, שבמצע שלה נכתב שבכוונתה להשליט ריבונות בפועל על שטחי C, בין היתר על ידי פירוק המינהל האזרחי, אותו גוף שעליו יקבלו סמכות מלאה.
הנרטיב של הימין הוא שיש מלחמה על השליטה בשטחי C. הפלסטינים, כך זועקים פוליטיקאים וארגוני ימין, פועלים לפי תוכנית סדורה להשתלטות על השטח ויש לעצור בעדם בשם השלטת שלטון החוק והמשילות הישראליים. אבל המציאות בשטח הפוכה: מזה שנים פועלות ממשלות ישראל באופן עקבי כדי לדחוק את רגליהם של הפלסטינים משטח C, המהווה יותר מ-60 אחוז משטחי הגדה המערבית.
זעקות השבר של הימין הן גזלייטינג שנועד להסוות את המדיניות. במשך שנים מופעל לחץ פוליטי כבד על המינהל האזרחי לנשל את הפלסטינים מעוד ועוד אדמות ולהעבירן לידי התנחלויות, להרוס עוד ועוד מבנים, לפרק עוד ועוד קהילות, להעמיק את החקיקה הישראלית בשטחים שמחוץ לגבולות המדינה ולהגביל תנועת פלסטינים במרחב.
ריקון שטחי C מפלסטינים והפיכתם ל"ישראליים" מתרחשים כבר עשרות שנים בתנועת מלקחיים: זרוע אחת פועלת להרחבה של שטחי ההתנחלויות, להכשרת מאחזים לא מורשים, להקצאת שטחי חקלאות ומשאבי טבע להתנחלויות, להכרזה על שטחים רבים כאדמות מדינה והקצאתן להתנחלויות. הזרוע השנייה פועלת להריסת בתים נרחבת לפלסטינים, לצמצום שטחי חקלאות ומרעה, למניעת גישה למים והכרזה על שמורות טבע כדי לדחוק קהילות פלסטיניות.
ובכל זאת, ההסכם מעיד על שינוי משמעותי. העברת הסמכות על המינהל האזרחי לידי הציונות הדתית תבטל את מעט המגבלות שישראל מטילה על עצמה, בניסיון נואש ליצור מראית עין של עמידה בהוראות הדין הבינלאומי וכדי לנסות להסתיר מהעולם את הסיפוח המתנהל בפועל. כך למשל, הייעוץ המשפטי להיבטים האזרחיים של הכיבוש יצא מהמינהל האזרחי ויעבור ליחידה מיוחדת במשרד הביטחון. הכול יהיה פוליטי. המשמעויות בשטח יהיו בין היתר - פינוי חאן אל-אחמר, הכשרת מאחזים וקידום הרישום בטאבו בגדה.
מול הניסיון השיטתי למחוק את הקו הירוק ולהפוך את הגדה המערבית לעוד מחוז בישראל, יש לשוב ולהזכיר שמדובר בשטח הנמצא תחת כיבוש צבאי ועל כן חל עליו הדין הבינלאומי. דיני הכיבוש מבוססים על שני עקרונות הנובעים מהיות הכיבוש רע הכרחי הנובע ממלחמה: הראשון - זמניות. אסור להפוך שלטון על אוכלוסייה נטולת זכויות לקבוע, לכן הכוח הכובש אינו הריבון בשטח אלא מתפקד כנאמן הזמני של האזור. העקרון השני הוא הנאמנות - ובבסיסו עומדת ההנחה שעל השלטון לפעול לטובת האוכלוסייה הכבושה, כדי לא ליצור שינויים קבועים לרעה לאורך זמן.
אנשי הציונות הדתית מצהירים שיש לעשות הכול כדי לקבע ככל האפשר את השליטה הישראלית. אם סמכויות המינהל האזרחי אכן יעברו לידיהם, מי שאמונים על ניהול האוכלוסייה הכבושה יהיו מי שכופרים במוצהר בעקרונות שמהווים את הבסיס החוקי היחיד לשלטון כיבוש.
ציבור רחב בישראל מוטרד מאוד משחיתות שלטונית - אותו קלקול מידות שמתאפיין בניצול הכוח של השלטון לטובתו הצרה של מיעוט בעל עניין. הכיבוש הישראלי ארוך השנים משחית, והעברת הסמכות לניהול השטח למי שמצהיר שכלל אינו מכיר בכך שמדובר בשטח כבוש, ועל כן לא יפעל לפי דיני הכיבוש – ובכן, זו שחיתות ממדרגה ראשונה. השלטון היומיומי בכל אספקט בחיים של הפלסטינים נמסר לידי מי שהקמפיין שלו היה לגדוע להם את התקווה.
- רוני פלי היא עורכת דין ביחידת השטחים הכבושים באגודה לזכויות האזרח
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il