רבים ומתווכחים על חוק המטרו
(צילום: ערוץ כנסת)
יו"ר הוועדה הציבורית לקביעת מימון הבחירות, השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה, קבעה היום (רביעי) כי מימון המפלגות בבחירות הקרובות יהיה 1.6 מיליון שקל עבור כל חבר כנסת, ובכסף ניתן יהיה להשתמש רק לצורכי הבחירות - ולא למשל לצורך מימון משכורת של מנכ"ל המפלגה. פרוקצ'יה התיישרה למעשה כמעט לחלוטין עם ההסכמות של הקואליציה והאופוזיציה, שסיכמו במקור על 1.66 מיליון שקל. המשמעות: מימון המפלגות יגדל ביותר מ-20 מיליון שקל לעומת המצב כיום, תוספת של 12.5%.
פרוקצ'יה התבקשה להכריע על גובה יחידות המימון בעקבות המחאה שהביעו כמה מחברי הכנסת בעקבות העלאת המימון, ולאחר שהוחלט לקדם את פיזור הכנסת ללא העלאת מימון המפלגות.
מוקדם יותר מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התפזרות הכנסת ה-24 ומימון מפלגות, ברוב של 74 חברי כנסת שתמכו מול חמישה שהתנגדו. כעת ההצעה תעבור לוועדת הכנסת לקריאה שלישית שמצריכה רוב של 61, ושם יוכרע גם מועד הבחירות - 25 באוקטובר כפי שרוצה האופוזיציה או 1 בנובמבר לבקשת הקואליציה.
שר האוצר אביגדור ליברמן החליט שמפלגתו תתנגד לקידום הבחירות במחאה על עיכוב חוק המטרו - ובשל פיצוץ המגעים הופסקו הדיונים במליאה. ליברמן הודיע כי "בכוונתנו להגיש מאות הסתייגויות על חוק פיזור הכנסת והאבסורד שנקרא 'הגדלת מימון המפלגות' לפני העברתם הסופית, ולעשות כל מאמץ בכדי להעביר את חוק המטרו שבא להתמודד בצורה המשמעותית ביותר עם בעיות הפקקים, ובד בבד לתת מענה לאתגרי הדיור והתעסוקה במדינת ישראל". עוד ציין כי "ברגעים אלו אני מצפה, לפחות מכל חבריי בקואליציה, לשים את כל השיקולים הפוליטיים בצד ולפעול אך ורק לטובת האינטרס הלאומי".
בתגובה להגשת ההסתייגויות של ליברמן על חוק התפזרות הכנסת, הודיע יו"ר יהדות התורה משה גפני על הגשת מאות הסתייגויות ועל הצעת חוק שתעביר את סמכויות רשות החדשנות ממשרד הכלכלה של אורנה ברביבאי (יש עתיד) למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה של השרה אורית פרקש (כחול לבן).
2 צפייה בגלריה
חוק המטרו נשאר מחוץ להסכמות, בעוד שדרישת הליכוד להגדלת המימון התקבלה. מיכאלי ונתניהו
(צילום: יואב דודקביץ', קובי קואנקס, מוטי קמחי)
הוויכוח סביב מימון המפלגות, נזכיר, הגיע לאחר שבקואליציה ובאופוזיציה דווקא הגיעו להסכמות שכללו את הסעיף שדרש הליכוד, אולם אתמול נמתחה ביקורת קשה על האופן שבו התנהל המשא ומתן מול האופוזיציה. הביקורת הגיעה לאחר שחוק הדגל של שרת התחבורה מרב מיכאלי בעניין קידום המטרו – אחד הפרויקטים הגדולים והיקרים בממשלה הנוכחית – נשאר מחוץ להסכמות ולא יקודם, ומנגד התקבלה דרישת הליכוד להגדלת מימון המפלגות.
דרישת הליכוד שהתקבלה הייתה שמימון המפלגות יגדל ל-1.66 מיליון שקלים לכל חבר כנסת, במקום 1.4 מיליון כיום. המשמעות: עלות נוספת של כ-31.2 מיליון שקל לבחירות, ובסך הכול כ-200 מיליון שקלים עבור מימון מפלגות בלבד. ח"כ איתן גינזבורג מכחול לבן, יו"ר הוועדה הציבורית לקביעת מימון הבחירות,
יו"ר סיעת העבודה, רם שפע, תקף את הצעד והחל במקביל להוביל מהלך בכנסת כדי לתקוע את בקשת הליכוד להגדלת מימון המפלגות - מהלך שכאמור הצליח בסופו של דבר חלקית: "לא ניתן לליכוד לשדוד את קופת המדינה כמו גנבים בלילה", אמר שפע. בוועדת הכנסת גם ישראל ביתנו התנגדה להגדלת מימון המפלגות. בסיכומו של דבר חוק מימון המפלגות אמנם נשאר חלק מחוק פיזור הכנסת, אבל על גובה יחידת המימון החליטה השופטת פרוקצ'יה.
גם ח"כ קריב, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת מטעם העבודה, יצא נגד ההסכמות ואמר: "שנה שלמה אנחנו טוענים שנתניהו ושותפיו מוכנים לשרוף את המועדון במאבק מול הקואליציה. אקורד הסיום המביש הוא הסירוב של נתניהו ויואב קיש לאשר את חוק המטרו, הבשורה הכי חשובה לתחום התחבורה בעשור הקרוב, אין סיבה שהקואליציה תסכים לביזיון הזה".
