גובזמן קריב בדיון, אתמול
(צילום: גיל יוחנן)
בבית המשפט המחוזי בירושלים המשיכה היום (ד') להעיד פולינה גובזמן קריב, חוקרת ברשות לניירות ערך, שהייתה בצוות החקירה של תיק 4000 (תיק בזק-וואלה). היא נחקרה בידי סנגורם של שאול ואיריס אלוביץ', עורך הדין ז'ק חן. בני הזוג אלוביץ' נאשמים בשוחד ועבירות נוספות בתיק שבו נאשם ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
במהלך הדיון עו"ד חן הציג סרטון שבו אלוביץ' מודיע לחוקרים כי הוא "חולה ומרגיש לא טוב, ומבקש שיהיה קצר". חן הסביר שאלוביץ' ביקש להיחקר במתינות והשיבו לו כי "לא צעקו עליך עד היום". גובזמן קריב השיבה: "זה לא נכון. מאשרת שהיו צעקות". חן אמר כי אחרי שעה וחצי התקבלה הוראה להפסיק את החקירה. גובזמן קריב אמרה: "הוצגו מסמכים רפואיים, התקבלה ההחלטה והוא שוחרר".
"אחרי שעה וחצי התקבלה הוראה להפסיק את החקירה", אמר חן. העדה השיבה: "הוצגו מסמכים רפואיים, התקבלה החלטה והוא שוחרר". חן אמר כי שלושה ימים אחר כך אלוביץ' נדרש לחקירה נוספת, כשהוא חולה ותשוש. "אני זוכרת שהוא אמר שהוא לא מרגיש טוב", אמרה גובזמן קריב. "את זוכרת שאמרת לו שייאלץ להתמודד עם הראיות, גם אם לא עכשיו?", אימת אותה עו"ד חן. "אני אומרת דברים כאלה בחקירות. לא זוכרת אירועים מלפני חמש שנים, כל חקירה וחקירה", השיבה העדה.
המסמך שלא הוצג. הסנגור: "מסמך מכונן"
בשלב זה של הדיון הציג עו"ד חן מסמך "אישור שר התקשורת לבזק לרכוש את מלוא אחזקות יס", שעליו חתום מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר. העדה: "לא זוכרת את המסמך. לא הראו לי אותו לפני שבועיים בפרקליטות". השופט פנה אליה, בזמן שעיינה במסמכים: "הם מהותיים לדעתך?". עו"ד חן הסביר: "הרן לבאות כתב את התשובה הזו שחתום עליה פילבר (שנוגעים לעסקת בזק-יס, ג"מ)". העדה: "אין פה שום דבר שלא היה מוכר לנו מהתיק. זו תשובה של משרד התקשורת, אלה מסמכים שרלוונטיים למיזוג ולחקירה. לא זוכרת שראיתי אותם".
עו"ד חן הדגיש כי אלו "מסמכים מכוננים". הוא פנה לגובזמן קריב ואמר לה כי "את חקרת בניגוד גמור למה שכתוב כאן, שאת מציגה תזה הפוכה לנחקרים". היא השיבה: "לא רואה איך התזה שלי שונה - חקרנו שהייתה כריכה של המיזוג לתנאים נוספים. זה לא עומד בסתירה למה שכתוב כאן". השופר בר-עם פנה אליה: "אם היה לך מסמך בחקירה, זה היה משפיע?". היא השיבה שלא, וכי עסקת בזק-יס אושרה ללא תנאים.
"לצערי יכול להיווצר מצב שבו אני עוברת על מסמך ולא מוצאת אותו נכון ורלוונטי לחקירה. זה יכול לקרות. לא זוכרת שראיתי את המסמך, אך לא ייחסתי לזה חשיבות. אין שום דבר במסמך שהוא לא שונה מהמצב שהציגו במשרד התקשורת", הסבירה גובזמן קריב.
היא המשיכה: "ממש סמוך למיזוג הייתה רשימת תנאים של לבאות, שירדו מהמסך ממש סמוך להחלפת המנכ"ל והסמנכ"ל. ירד גם התנאי של הייעוץ המשפטי, יש בנוסף גם מכתב על התהליך בזמן אמת, שבו רואים דברים שקרו ממש בסמוך שלא עומדים בזה שהכול היה בסדר". עו"ד חן השיב: "אני טוען שהממצאים סותרים לחלוטין את מה שאת אומרת".
עו"ד חן הראה שהמשנה למנכ"ל משרד התקשורת מימון שמילה העביר לחוקרת שורת מסמכים, וציין במיוחד את המסמך החסר במייל. "את המסמך הזה שנתפס אצל פילבר לא מצאנו במייל, המסמך של שמילה נעלם. מימון בדק והמסמך אכן הועבר לכם", אמר. העדה השיבה: "כל החומרים הועברו לפרקליטות. חומרי המחשב מראש, לא כולם, מה שרלוונטי". עו"ד חן פנה אליה, ואמר כי לא הציגה לאף עד בחקירה את המסמך. העדה הסכימה.
לא חקרו את הוט
עו"ד חן פנה לעדה, ואמר לה כי פילבר טען שההתנהלות של משרד התקשורת להוט הייתה דומה להתנהלות מול בזק. העדה השיבה: "הוא נחקר על הקשר שלו עם בזק, והוא אכן אמר שהיה לו קשר לא רשמי גם עם הוט. ביקשתי ממנו שיראה לי האם מסמכים הועברו להוט. התקבלה החלטה שלא לחקור. לא נמצא ממצא דומה שהוא מנהל קשר לא רשמי עם חברות אחרות. זה לא משהו שחקרנו, וזו לא הייתה החלטה שלי. באופן אישי לא ראיתי צורך בחקירה שם".
בהמשך הוסיפה: "הקשר מול פילבר הוא לא רק פורמלי. הוא נמשך בסוגיות רגולטוריות רבות מול בזק. לא התקבלה החלטה להרחיב את החקירה. אפשר לשאול את מקבלי ההחלטות בתיק". העדה סיפרה על יומנו המלא של פילבר, שהגיע להגנה בעקבות עתירת עמותת "הצלחה". היא הסבירה: "חיפשתי ביומן בקשר לחקירה, והפקתי תוצרים של חיפושים ספציפיים במחשב. למה לא הופק כל היומן להגנה? כנראה לא ראיתי לנכון להפיק את כולו, ולא נתבקשתי".
4 צפייה בגלריה
השופט ביקש להבין מדוע לא נחקר הקשר של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר לחברת הוט, כפי שנחקר הקשר לבזק. פילבר
(צילום: יואב דודקביץ')
השופט בר-עם שאל אותה אם היה מקום להפיק את כל היומן, והיא השיבה: "כנראה שהיה צריך. לא יודעת להגיד, היום זה נראה אחרת. עשינו את העבודה הכי טובה שאפשר. אם הנתון היה מופק, היינו מראים לו פגישה על רפורמת ההדדיות ושואלים". עו"ד חן טען כי "אין בחומר החקירה פרוטוקול של וועדת מועצת הלוויין והכבלים (שייצרה חוות דעת לנתניהו על אישור עסקת בזק-יס, ג"מ). יו"ר הוועדה התחננה שתמצאו". גובזמן קריב השיבה: "הוכנה דרישה כזו ולא נשלחה ככל הנראה".
השופטים נזפו בתביעה
השופטים מצאו כי התביעה פנתה תוך כדי המשפט לרשות החוקרת, וביקשה מידע שקשור לד"ר יפעת בן חי שגב, יו"ר מועצת הלווין והכבלים, שהגוף שעומד בראשו נתן חוות דעת לאישור עסקת בזק-יס, אך לא עדכנה את ההגנה בעניינה.
יהודית תירוש, התובעת בתיק 4000 מטעם הפרקליטות אמרה כי "ביקשנו לברר אם נשמע חומר חקירה וקיבלנו תשובה שזה החומר שיש, שהיא לא יודעת אם זה נשלח או לא". עו"ד חן מחה: "אם העדה לא הייתה אומרת לא היינו יודעים מזה".
תירוש הסבירה: "במסגרת רענון זיכרון (של העדה יפעת בן חי שגב, ג"מ) פנינו למנהל מחלקת חקירות לבדוק האם יש חומרים שנשמטו. נזכרנו שקיים חומר אחר שהעדה העבירה בתיק ניירות ערך". השופטת פרידמן-פלדמן נזפה בתביעה: "כל דבר כזה שקורה, תוך כדי ניהול התיק, מצריך עדכון של ההגנה. זו פנייה שנייה שאנחנו נתקלים בה בתיק".
תירוש ביקשה לתרץ: "ניסינו לעשות בירור טכני". השופטת השיבה: "לדעתי, אם נעשתה פעולה שקשורה בחקירה, צריך ליידע את התיק". השופט בר-עם נזף גם הוא: "זה ברור מאליו שצריך ליידע את ההגנה".
עו"ד חן פנה לעדה שוב, ושאל אותה האם התעורר אצלה חשד לסיקור חיובי אצל ישועה, לאחר שגרף מיליונים מעסקת יד 2. העדה השיבה: "הנתונים חלקיים. לדעתי האישית אין כאן חשד לביצוע עבירה. ביקשנו מישועה לקבל את הטלפון הנייד שלו. 'למרות שהוא נמסר בהסכמה, הוחלט להוציא צו בנושא', כתוב במסמך".
תיק "בזק" נחקר תחילה ברשות לניירות ערך ב-2017. החקירה הגלויה בתיק נפתחה בהוראת יו"ר הרשות הקודם ביוני 2017 לאחר חקירה סמויה של מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר. במהלך החקירה נבדק חשד לביצוע עבירות פליליות. במסגרת חקירה סבוכה, מסועפת ומרובת פרשיות, הגיעה מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית בנושא בין היתר עלה החשד לקידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת תוך ביצוע עבירות על חוק העונשין וחוק ניירות ערך.
במסגרת פרשה זו נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע פעילות מרמתית, מתמשכת ומכוונת מצד מנכ"ל משרד התקשורת דאז ועד המדינה כיום שלמה פילבר וכן נושאי משרה ועובדים נוספים בחברת בזק, שפעלו בצורה שיטתית לקידום האינטרסים של חברת בזק כאשר פעילות זו מתבצעת לא פעם תוך הסתרתה מהגורמים המקצועיים ובכלל זה המשפטיים במשרד התקשורת ומגורמים רלוונטיים אחרים במשרדי הממשלה.
התיק עבר לפרקליטות, אלא שאז בעקבות התפתחות בחקירה, בשנת 2018 המשטרה נכנסה לתמונה ותיק 4000 נפתח. אז נחקר גם ראש הממשלה המיועד נתניהו באזהרה והפך חשוד, ובסופו של דבר נאשם. בתיק גויסו שני עדי מדינה - יועץ התקשורת ודובר משפחת נתניהו לשעבר ניר חפץ ופילבר, שניהם כבר העידו במשפט.
