בזמן שממשלת ישראל נערכת לקרב משפטי בבית הדין הבינלאומי בהאג בגין האשמתה על-ידי דרום אפריקה ברצח עם, מגיעים לישראל דיווחים ראשונים על תביעות שמוגשות בחו"ל נגד אישים ישראלים בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
לבית משפט בנורבגיה הוגשה באחרונה תלונה פלילית נגד שר הביטחון יואב גלנט, חבר קבינט ניהול המלחמה השר בני גנץ, והרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי בגין "שותפותם בביצוע פשעים נגד האנושות" בעזה.
2 צפייה בגלריה
גלנט, גנץ והלוי וראש ממשלת נורבגיה יונס גר סטיורה
(צילום: אלעד מלכה, יריב כץ, דובר צה"ל, רויטרס)
הכותרת
איך קובעים מוות לנעדרים וחטופים מ-7 באוקטובר?
23:19
התלונה מייחסת לשלושת הבכירים הישראלים השתתפות בביצוע פשעים נגד האנושות של רצח, השמדה, העברה בכפייה, רדיפה ומעשים בלתי-אנושיים אחרים, שבוצעו נגד אזרחים בעזה לטענתם. בתלונה נכתב כי הפשעים בוצעו נגד כ-270 אזרחים נורבגים (כמחצית מהם ילדים), שהיו חלק מהאוכלוסייה בעזה נכון ל-7 באוקטובר 2023, וכי מכיוון שלא היו קורבנות נורבגים במתקפת חמאס על ישראל באותו היום, אין לאוסלו סמכות שיפוט לדון בעניין זה.
התלונה הוגשה בשם אזרחים נורבגים וזרים שמתגוררים בתחומה, ששהו בעזה החל מ-7 באוקטובר 2023. יחד עם זאת, ניתן להחשיב את התלונה ככזאת שמוגשת בשם כלל האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. התלונה קוראת לאחרים שחשים באופן דומה להצטרף למהלך.
התלונה הוגשה על בסיס סעיף 102 לחוק הפלילי הנורבגי. המתלוננים מסבירים כי בדרך כלל פשעים שבוצעו בחו"ל על ידי אזרחים זרים נמצאים מחוץ לסמכות שיפוט של נורבגיה, למעט כשהמבצע מתגורר בנורבגיה. עם זאת, קיים חריג כשמדובר בפשע שהעונש בגינו הוא יותר משש שנות מאסר, והמעשה כוון נגד אזרח או תושב נורבגי.
לפי האמור בתלונה, ברגע שיש לנורבגיה סמכות שיפוט, הפשעים שבמוקד החקירה ייגעו לכלל האוכלוסייה האזרחית בעזה, ולא רק לאזרחים הנורבגים ברצועה. מכל מקום, מגישי התלונה טוענים כי אזרחים נורבגים היו הקורבנות של כלל הפשעים המוזכרים וכי לפחות שני אזרחים נורבגים היו קורבן למעשה רצח.
התלונה הוגשה למשרד התובע הלאומי למאמצים נגד פשעים מאורגנים ופשעים רציניים אחרים. מגישי התלונה טענו כי זו היחידה הממשלתית שאחראית על פתיחת החקירה ועל החקירה עצמה כשמדובר על פשעים בינלאומיים כגון פשעים נגד האנושות. בתלונה מצוין כי היא הוגשה נגד שלושת האישים הישראלים בשל העובדה שהם נמנים עם האחראים ביותר בגין המעשים הנטענים. עוד מצוין כי התלונה לא הוגשה נגד נשיא המדינה, ראש הממשלה או שר החוץ, לאור חסינותם, שתקפה כל עוד הם מכהנים בתפקידם.
התלונה הפלילית, שהוגשה על-ידי שני גופים, מתפרסת על פני 61 עמודים. "הפשעים נגד האנושות שעליהם מתייחס הדוח הזה מבוצעים נגד אזרחים נורבגים ואנשים הקשורים לנורבגיה", אמר עו"ד טרייה איינרסן שנמנה עם מגישי התלונה.
הוא הוסיף: "כמה מהפשעים השפיעו על כל מי ששהה בעזה, כלומר, כ-2.2 מיליון בני אדם, מה שהופך את התיק הפלילי החמור ביותר שאי פעם עלה בנורבגיה. מה שמיוחד הוא שעזה הפכה לזירת פשע מתמשכת אחת של הפרות שכאלה המכוונות נגד אוכלוסייה אזרחית, דרך השילוב של המצור של ישראל וההפצצה הנרחבת של עזה עם ההשלכות שהיו לכך על כל כך הרבה אזרחים חפים מפשע".
לצידו של איינרסן הופיעו גם שני פלסטינים מעזה שהם בעלי אזרחות נורבגית: זקיק אהיל ויוסף אדם יונס. התובעים אמרו במסיבת עיתונאים באוסלו כי "חייבים לשים קץ לחוסר הכבוד של ישראל ולאי-עמידתה בהתחייבויותיה על פי המשפט הבינלאומי. לראשונה, יש לנקוט צעדים פליליים לאחריות ההנהגה הישראלית בסבל הבלתי אנושי לחלוטין שנגרם לאוכלוסייה הפלסטינית".
