1 צפייה בגלריה
מגעים לפשרה? רה"מ לא יוכל להתערב. הרצוג, נתניהו ובהרב-מיארה
(צילום:אוליבייה פיטוסי , חיים צח, לע"מ, יואב דודקביץ)
נשיא המדינה יצחק הרצוג ביקש בימים האחרונים מהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לאפשר לבנימין נתניהו "להניע" את ההידברות על פשרה במהפכה המשפטית - אך היא סירבה. הרצוג ככל הנראה לא ביקש מבהרב-מיארה שנתניהו יהיה מעורב בהידברות עצמה, אלא שיוכל להפעיל את כובד משקלו כדי להביא לתחילת השיחות בין הצדדים.
הדיווח על הפנייה של הרצוג פורסם לראשונה ב"הארץ". ראש הממשלה, נציין, קרא לאחרונה כמה פעמים להנמיך את גובה הלהבות, ועל פניו מעוניין גם הוא להגיע לפשרה עם האופוזיציה בכל הנוגע לקידום החוקים בהסכמה. עם זאת, הוא האשים את האופוזיציה בכך שהיא מונעת את המגעים. באופוזיציה טוענים מנגד כי לא רק יריב לוין ושמחה רוטמן הם אלה שמובילים את השינויים - אלא שגם נתניהו עצמו עומד מאחוריהם, חרף ניגוד העניינים.
הרצוג קורא להידברות ולמיתון המהפכה המשפטית
(צילום: לע"מ)
היועמ"שית, נזכיר, אמרה לפני כשבועיים לנתניהו שהוא בניגוד עניינים בכל הנוגע לקידום המהפכה המשפטית - ועליו להימנע מכל התערבות במה שקשור אליה. היא הסבירה כי "קיים חשש סביר לניגוד עניינים בין ענייניו האישיים הנוגעים למשפט בו הוא נאשם, לבין רכיבים מהותיים ביוזמות, בהתאם לאמות המידה שפורטו בחוות הדעת ואושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים מ-2021". בקואליציה מנגד דחו את עמדתה, ונתניהו עצמו אמר כי היא "לא מקובלת" עליו.
בהרב-מיארה הסבירה במכתבה גם איך המהפכה המשפטית יכולה לסייע לנתניהו במשפטו: כך למשל, אם תבוטל עילת הסבירות כפי שמציע שר המשפטים יריב לוין, "בית המשפט העליון לא יוכל לבקר את סבירות מינוים של גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק, שמחזיקים בסמכויות ביחס להליך הפלילי, או את סבירות הפסקת כהונתם של גורמים אלו. בנוסף, הדבר יכול להשפיע על האפשרות של בית המשפט לבקר החלטות מנהליות של גורמי אכיפת החוק ביחס להמשך ההליך המשפטי, ככל שהדבר יתעורר. בנוסף לכך, ביטול עילת הסבירות עלול להסיר מגבלות החלות בעניינו היום ביחס לאפשרותו למלא תפקידים מסוימים ברשות המבצעת, לצד כהונתו כראש הממשלה".
בכל הנוגע לפסקת ההתגברות והפגיעה ביכולת שופטי העליון לפסול חוקים, אמרה היועמ"שית כי "צמצום הביקורת השיפוטית וחקיקת פסקת התגברות מאפשרים חופש פעולה רחב ביותר לחקיקת חוקים שמשפיעים על עצם ההליך הפלילי של ראש הממשלה, על אופן ניהולו ועל תוצאותיו. מכאן שמעורבות ראש הממשלה ביוזמה להגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים וחוקי יסוד עומדת בסתירה למגבלות שאושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים".
על השינוי המתוכנן בהרכב הוועדה לבחירת שופטים אמרה היועמ"שית כי הוא "עלול אפוא להשפיע על שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים ועל שופטי בית המשפט העליון, הערכאה המוסמכת לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות שמתקבלות במהלך ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה ואשר צפויה לדון בערעור ככל שיוגש על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי".
לפי בהרב-מיארה, הבעייתיות בכך טמונה בשלושה היבטים: "ראשית, הדבר יגביר את השפעת הממשלה על זהות השופטים שייבחרו לכהונה בערכאות אלו; שנית, הוועדה לבחירת שופטים מחזיקה בסמכויות בקשר להדחת שופטים מתפקידם; ושלישית, הוועדה תקבע את זהות נשיא בית המשפט העליון, שבידיו סמכויות ניהוליות משמעותיות". לכן, אומרת בהרב-מיארה, מעורבות נתניהו ביוזמה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וסמכויותיה עומדת בסתירה להסדר ניגוד העניינים שעליו הוא חתום. "שינוי שכזה נוגע לאינטרסים אישיים של ראש הממשלה, ונגוע לפיכך בניגוד עניינים מובהק".
בהרב-מיארה הזכירה גם את חוק היועמ"שים שמקדם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, שלפיו חוות הדעת של יועמ"שים לא תהיה מחייבת. לדבריה, ביטול המעמד המחייב של חוות דעת היועץ עומד בניגוד להסדר ניגוד העניינים, שכן הדבר היווה שיקול מרכזי בהחלטת בית המשפט עליון שאין עילה משפטית למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו.
ממשרד המשפטים נמסר: "אנחנו לא מאשרים או מכחישים את קיומן ותוכנן של שיחות עם כל גורם שהוא בעניין ניגוד העניינים של ראש הממשלה".
