הצווים הראשונים שיצאו בשבוע הבא לכ-3,000 צעירים חרדים יכללו זימון בחוק להגיע למיוני צו ראשון תוך 45 ימים מרגע קבלת הצו. כלומר, מדובר בפרק זמן קצר יותר מטווח השנה וחצי עד שנתיים שיש למלש"ב מהמגזר הכללי להשלים את הליכי מיוניו לצה"ל. הסיבה: למלש"ב חילוני או דתי נשלח הצו הראשון כבר בגיל 16, סביב כיתה י"א, וחלקם דוחים את ההתייצבות כדי להתקבל למיונים או לגיבושים ליחידות מסוימות או בגלל אילוצי מבחני הבגרות. מנגד, קבוצת הגילים שנבחרה מקרב הציבור החרדי היא 18 עד 23.
ראש אכ"א: "פועלים לשלב באופן מיטבי את אחינו החרדים בצה"ל"
(צילום: דובר צה"ל )
באגף כוח אדם (אכ"א) פועלים סביב השעון מול גורמים חרדים מתונים, בניסיון להגיע להסכמות ולשלוח צווים באופן מתואם לתלמידי ישיבות שראשיהן יודעים שהם לא מופיעים ללימודים - או עובדים במקביל - ולא לבצע את הגיוס בכוח החוק. בצבא יודעים שהתערבויות משיקולים פוליטיים עלולות לפגוע בתהליך העדין, ולכן מתנהל הקשר הישיר בין בכירים בצבא עם רבנים בכירים ועסקנים מהמגזר. האדמו"רים מהחסידויות הגדולות דווקא תומכים בהתייצבות - אבל מתוך כוונה לקבל פטור - לעומת מועצת חכמי התורה של ש"ס שקבעה: "אין להתייצב בלשכות".
המטרה בצה"ל, חרף ההתנגדות של פוליטיקאים מהקואליציה ורבנים שמנהיגים מפלגות כמו ש"ס ויהדות התורה, היא להגיע לכ-10,000 חרדים שישרתו בצה"ל תוך כשנתיים מהיום, ואז לגדול, כלומר כ-4,800 בשנתון. במידה שהמלש"בים שאליהם יישלחו הצווים הראשונים לא יתייצבו בבקו"ם הייעודי וה"כשר" שמוקם עבורם, על טהרת הבודקים והמראיינים הבנים, האכיפה תהיה של המדינה באמצעות משטרת ישראל, ולא באמצעות המשטרה הצבאית, מאחר שהם עדיין אזרחים.
בצבא יודעים שהם כעת בין הפטיש לסדן - עם לחץ תלת-ראשי: התנגדות הממשלה, שדורשת להקפיא את התהליך עד למציאת הסדר פוליטי חדש כפי שנוסה, נדחה ונכשל בשני העשורים האחרונים; קיום חוק הגיוס הקיים בהיעדר מתווה אחר וקיום פסיקת בג"ץ בעניין שוויון בנטל והצורך המיידי באלפי חיילים חדשים, בעיקר קרביים, בשל התמשכות הלחימה והסיכונים להרחבתה בצפון; ובנוסף, ולא פחות חשוב, קיים חשש ממשי בצה"ל מזעם של משרתי מילואים ובני משפחות של חיילים סדירים שהנטל עליהם רק גדל מחודש לחודש.
קצינים מותקפים על-ידי חרדים קיצונים בבני ברק
מאחורי הקלעים כבר פועלים בצה"ל לגבש מסלולי שירות שיכללו סגלי מפקדים חרדים או לכל הפחות אדוקים, לאחר שלאורך השנים ראו מפקדים דתיים ואף חילונים בפלוגות חרדיות בנצח יהודה ובמקביליו בצנחנים ובגבעתי. באכ"א מגבשים בימים אלו גם מבחן דפ"ר מותאם למלש"ב חרדי שלא למד לימודי ליבה, ללא שאלונים כמותיים למשל, כדי לאמוד את יכולותיו.
"הכי קל זה לשלוח עכשיו 50 אלף צווים לחרדים, אבל המבחן יהיה ביכולת לשלבם בתפקידים מועילים לצבא ולהם עצמם, תוך הבטחת אורח חייהם החרדי. לכן שיתוף הפעולה עם הרבנים הוא חשוב. יהיו עוד ויתורים ושינויים כדי להתאים עוד יותר את השירות הצבאי לאורח החיים החרדי", אמרו בצה"ל. באכ"א לא מינו פרויקטור למהלך הנפיץ, אך מי שעומד בראש התוכנית הוא תת-אלוף שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, שהותקף בתחילת השבוע בפגישה שערך עם רבנים בבני ברק.
בתוך כך, ראש אגף כוח האדם למיועדים לשירות הביטחון, אלוף יניב עשור, אמר אתמול בפסטיבל מתגייסים כי "אנחנו עמלים בחודשים האחרונים בכפוף לחוק, לגייס ולשלב באופן מיטבי את אחינו החרדים בצה"ל. השירות בצה"ל, למען ביטחון המדינה האהובה שלנו, הוא זכות אדירה של דור התקומה, זכות ולא נטל".
פסטיבל המתגייסים השנתי שנערך בפארק גני יהושע, התקיים במטרה לאפשר שיח ומפגש בלתי-אמצעי של מועמדים לשירות הביטחון עם צה"ל עוד לפני הגיוס ולעודד לגיוס קרבי ומשמעותי. אלוף יניב עשור אמר: "השירות הצבאי הוא מסע שבו תגלו שיש בתוככם כוחות אדירים שלא הכרתם. בין היתר, השירות יאפשר לכם לפגוש ולהכיר חברים וחברות מכל גווני החברה הישראלית. כשם שפה באוהל של 'מיטב', פגשתם מש"קי וקציני מיון שעושים הכל כדי להתאים לכם שיבוץ מתאים לצרכים של צה"ל, לכישורים ולרצונות שלכם, כך אנחנו פועלים כדי לבנות מסלולים ותנאים המאפשרים לחרדים לשרת ולהשתלב בצבא".
פורסם לראשונה: 23:56, 17.07.24
