4 צפייה בגלריה
סומן כפעיל מרכזי עוד כשהשתתף בהקמת תא הלהט"ב של הליכוד ב-2011. אוחנה במליאת הכנסת
(צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)
אם לא יהיו שינויים, זהו יו"ר הכנסת הבא: ח"כ אמיר אוחנה (46), רב סרן במילואים ועו"ד פלילי במקצועו, מתגורר בתל אביב, מנהל זוגיות עם גבר ולהם שני ילדים שנולדו בהליך פונדקאות. הוא נחשב למקורב לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו ושימש בין היתר כשר המשפטים, כשר לביטחון פנים וכחבר בקבינט המדיני-ביטחוני. היום (רביעי) אישרה סיעת הליכוד פה אחד את מינויו ליו"ר הכנסת, תפקיד שיהפוך את אוחנה לסמל שלטון על כל המשתמע מכך, וימסור לידיו מידה רבה של שליטה על הליכי החקיקה בכנסת.
אוחנה נולד וגדל בבאר שבע למשפחה יוצאת מרוקו. הוא התגייס למשטרה הצבאית וחתם קבע לשלוש שנים, ובמהלך שירותו שימש בין היתר כמפקד קורס תאונות דרכים, כמפקד בסיס המשטרה הצבאית באילת והערבה וכקצין חקירות בכיר במצ"ח באר שבע ובמצ"ח דן. לאחר שחרורו למד משפטים במכללה למנהל והתמחה בפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), כשבמקביל עבד בשב"כ.
4 צפייה בגלריה
קידם חוק אימוץ ילדים לזוגות להט"בים. אוחנה במצעד הגאווה בת"א, 2016
(צילום: אסף זגריזק)
ח"כ אוחנה יצא מהארון כבר בגיל 15. הוא היה ממייסדי קבוצת "גאווה בליכוד", תא הלהט"ב של התנועה שהוקם ב-2011, וכבר אז סומן כפעיל מרכזי. עוד בשנת 2013 פעל לשינוי חוקת הליכוד עם הוספת הסעיף שנוגע למאבק באפליה על רקע נטייה מינית. הוא נודע כמי שמבקש לנפץ את ההנחה שלפיה המודעות והדאגה לזכויות הקהילה היא נחלת הצד השמאלי של המפה הפוליטית בלבד, והוא הביע דעות ליברליות בתחום החברתי-כלכלי - הקלות בנשיאת כלי נשק, לגליזציה של קנאביס וזכויות הקהילה הגאה.
בבחירות לכנסת ה-20 ב-2015 הוצב אוחנה במקום ה-32 ברשימת מפלגתו, אך לא הצליח להיכנס לכנסת בתחילה כשהליכוד קיבל 30 מנדטים. בסוף אותה שנה הפך לחבר כנסת לאחר התפטרותו של השר לשעבר סילבן שלום. "אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו, ליכודניק, ביטחוניסט, ליברל ואיש הכלכלה החופשית", אמר בנאום השבעתו לכנסת. אוחנה הצביע נגד תיקון חוק הפונדקאות בניגוד לעמדת הקואליציה, בשל העובדה שהחוק לא כלל גברים יחידניים בין הזכאים להליך זה.
אוחנה שימש כשר ההומו המוצהר הראשון לאחר שמונה לשר המשפטים ביוני 2019, בעקבות פיטוריה של איילת שקד. כחודש לאחר כניסתו לתפקיד פיטר את מנכ"לית המשרד אמי פלמור, בטענה שהתנגדה לרפורמות שביקש לקדם במשרד. במסגרת תפקידו קידם נושאים כמו חוק אימוץ ילדים, המאפשר גם לזוגות להט"בים לאמץ.
4 צפייה בגלריה
"אחראי לכל דבר הקשור בגופים שתחת אחריותי". אוחנה לפני עדותו בוועדת החקירה לאסון מירון
(צילום: רפי קוץ)
במסיבת עיתונאים שקיים בחודש אוקטובר באותה שנה, תקף את הפרקליטות על התנהלותה בתיקי נתניהו: "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות מנהלת יחסי תן וקח עם עיתונאים, יש שיכנו זאת יחסי שוחד, ומדליפה להם בצורה חד-צדדית בניגוד לחוק הפלילי חומרי חקירה שקיבלו מתוקף תפקידם". כחודש לאחר מכן הפר את צו איסור הפרסום בתיק 4000, כשפירט במליאת הכנסת את תרגילי החקירה של המשטרה בחקירתו של עד המדינה ניר חפץ, לשעבר דובר משפחת נתניהו.
בממשלה ה-35, ממשלת האחדות בראשות בנימין נתניהו ובני גנץ שקמה בתחילתו של משבר הקורונה, מונה לשר לביטחון הפנים. לאחר אסון מירון התבטא אוחנה באופן שנוי במחלוקת וכתב: "אני אחראי לכל דבר הקשור בגופים שתחת אחריותי. אני אחראי – אך אחריות אין פירושה אשמה". הוא העיד במסגרת ועדת החקירה לאסון, שם סיפר על הדיונים שקדמו לאירוע ההילולה שהסתיים במותם של 45 בני אדם שנמחצו למוות בגרם מדרגות בהר, וטען כי לא היה באפשרותו להתנהל אחרת, באופן שהיה מונע את האסון.
ועדת החקירה שלחה מכתב אזהרה לאוחנה בחודש אוגוסט השנה, וטענה כי הוא לא פעל כמצופה ממנו כשגיבש את דעתו באשר לקיום ההילולה ללא הגבלת קהל, ונתן לכך ביטוי פומבי מבלי שהדבר נבחן בעבודת מטה מסודרת בנוגע למכלול המשמעויות – לרבות בחינת חלופות שונות באשר לאופן קיום ההילולה.
כעת, לאחר שנודע כי ח"כ אוחנה צפוי לכהן כיו"ר הכנסת ה-25, ובהנחה שלא יהיו שינויים, הוא יהיה יו"ר הכנסת ההומוסקסואל המוצהר הראשון שיכהן בתפקיד זה, דווקא בממשלה שחלק מחבריה מתנגדים לקהילת הלהט"ב.
4 צפייה בגלריה
יימנעו מעימותים? יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' עם אוחנה במליאת הכנסת
(צילום: AFP )
רק בשבוע שעבר נחשפו ב-ynet ובידיעות אחרונות רשימות סימון הלהט"ב של מפלגת נעם בראשות יו"ר נעם ח"כ אבי מעוז, שהתבטא בעבר נגד הקהילה כשאמר: "אנחנו פועלים נגד מה שלדעתנו מאיים על עם ישראל ועל החברה הישראלית, ואחד מהתחומים שאנחנו מזהים בהם איום הוא נושא המשפחה. לכן אלחם באג'נדה הזאת של משפחות שונות".
גם התבטאויותיה של ח"כ אורית סטרוק (הציונות הדתית), שצפויה לשמש כשרת המשימות הלאומיות, העלתה חשש בקרב חברי הקהילה. לפי אחד הסעיפים מעוררי המחלוקת בהסכמים הקואליציוניים עם מפלגות הציונות הדתית ויהדות התורה, שנחשפו בימים האחרונים, יועבר תיקון לחוק האפליה, באופן שיאפשר לכל בית עסק פרטי להימנע מלספק שירות או מוצר בשל אמונה דתית - אם ניתן להשיג חלופה דומה בקרבה גיאוגרפית במחיר דומה. "כל עוד יש מספיק רופאים אחרים שיכולים לתת שירות - אסור לכפות על רופא או רופאה לתת טיפול שעומד בניגוד לעמדתם הדתית", אמרה סטרוק בריאיון.
חבר מפלגתה של סטרוק, ח"כ שמחה רוטמן, התבטא אף הוא בנושא ואמר בריאיון כי באופן תיאורטי, בעלי מלון דתי יוכל לבחור שלא לארח קבוצת הומואים, "אם הדבר מנוגד לאמונתו ופוגע ברגשותיו הדתיים". לדבריו, "הצעת החוק לא מבקשת לבטל את איסור האפליה הכולל, אלא אומרת שכשיש מניעה דתית של האדם מלבצע פעולה מסוימת - לא נכריח אותו לעשות משהו שמנוגד לאמונתו".
