הפארסה בדיון על עמדת האוצר: שר הביטחון ישראל כ"ץ אסר על נציגי צה"ל להשתתף בדיון שהתקיים אחר הצהריים (שני) אצל המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, שעסק בהצעת חוק הפטור מגיוס החדשה שנוסחה בלשכתו. בעקבות פניית ynet ואחרי שהדיון כבר החל, השתנתה ההנחיה ונציג צה"ל בדרגת אלוף-משנה התבקש להגיע.
קצין בכיר מהפרקליטות הצבאית אמור היה להציג את עמדתו המקצועית של צה״ל על החוק, אחרי שביום חמישי האחרון הוצגה לשר הביטחון התוכנית שגובשה באכ"א. לפי התוכנית יגויסו כ-4,800 חרדים במחזור 2025-2024 וכ-6,700 חרדים במחזור הגיוס של 2026-2025 - בסך הכול מדובר על גיוס של כ-11.5 אלף צעירים חרדים בתוך שנתיים.
העמדה של צה"ל שמעוררת מחלוקת בין הדרג המדיני לצבאי נוגעת לאמירה של מערכת הביטחון שבשנה השלישית יהיה ניתן לגייס כל כמות של חרדים שמקבלי ההחלטות יאפשרו - ובתנאי שייקבעו סנקציות אישיות נגד אלו המשתמטים משירות. בנוסף, אמרו בכירים בצה"ל לכ"ץ כי הצלחת המהלך מחייבת רגל משלימה של הסכמה ובתמיכה של ההנהגה הרוחנית והפוליטית בציבור החרדי שתאפשר גיוס.
מאחורי הקלעים עדיין מתקיימים מגעים בין מרכיבי הקואליציה השונים כדי למצוא נוסח מוסכם, כשהמוקש העיקרי היה ונותר סעיף הסנקציות האישיות שבמפלגות החרדיות מסרבים לקבל.
הפגנת חרדים בבני ברק נגד גיוסם לצה"ל
(צילום: עידו ארז, שאול גולן, רועי רובינשטיין, שמעון ברוך)
בימים האחרונים כ"ץ מנסה להוביל מתווה, שלפיו יתגייסו 50% מהצעירים החרדים ו-50% יישארו ללמוד בישיבות. לטובת קידום המהלך, נפגש כ"ץ עם שורת דמויות במערכת הפוליטיות, בהן יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין וחברי כנסת אלעזר שטרן ודן אילוז, כדי לשמוע מהם כיצד ניתן להביא את החוק בהסכמה.
כאשר התנגדה לחוק הגיוס האחרון, הסתמכה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה על שלושה סעיפים: עמדת צה"ל שהעריך כי חסרים בשורותיו כ-10,000 חיילים, מהם כ-7,000 קרביים וכן כי יתקשה לגייס כוחות מילואים נוספים; עמדת האוצר שטען כי תקצוב סרבני הגיוס שאינם עובדים היא עול תקציבי שהמשק יתקשה לעמוד בו; והנושא המשפטי, שבבסיסו פגיעה קשה בערך השוויון והשוויון בנטל.
