ראש המל"ל (המטה לביטחון לאומי) צחי הנגבי נחקר ביום ראשון האחרון בביתו על-ידי חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בחשד לקבלת שוחד מקבלן עבור כתיבת מכתב המלצה. כך נודע ל-ynet. על פי החשד, הנגבי התבקש על-ידי הקבלן לכתוב מכתב המלצה - וקיבל דרך גורם שלישי 10,000 שקלים בתמורה.
2 צפייה בגלריה
מסיבת עיתונאים של ראש המל" צחי הנגבי
מסיבת עיתונאים של ראש המל" צחי הנגבי
ראש המל"ל צחי הנגבי
(צילום: מוטי קמחי )
ל ynet נודע כי המדינה ככל הנראה תאשר שנפתחה חקירה ונחקרו מעורבים, אך לא תפרט מעבר לכך. בתחילת ספטמבר דווח כי הנגבי אושפז כמה שבועות קודם לכן לאחר שעבר בהצלחה פרוצדורה רפואית.
לפי החשד, ב-2017, בעת שכיהן כשר לשיתוף פעולה אזורי, שלח הנגבי מכתב רשמי במטרה לסייע לאיש העסקים האוסטרלי קווין ברמיסטר וליזם אמנון ריבק בפרויקט משותף להקמת שדה תעופה בירושלים. בתמורה, לפי החשד, העבירו השניים להנגבי סכום כסף שלא דווח כדין.
בחודש פברואר האחרון ביקשה התנועה לטוהר המידות להורות ליועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה נגד הנגבי בחשד שקיבל בעבר כספים תמורת פעילותו בתפקיד השר לשיתוף פעולה אזורי. התנועה עתרה בינואר 2023 בנושא - ונדחתה, אחרי שהמדינה השיבה שהפנייה הייתה מונחת על שולחנה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. העתירה בפברואר באה מאחר שלא התקבלה החלטה בעניינו של הנגבי, ולדברי התנועה, הייתה דחיפות מיוחדת לאור תפקידו בקבלת ההחלטות במלחמה.
בחקירה התברר כי איש העסקים ברמיסטר והמאכער ריבק תיאמו לפי החשד בשיחה בוואטסאפ העברת כסף להנגבי. ברמיסטר: "אמנון, רוני אמר שהכסף לצחי נדחה על-ידי הבנק שלך?". ריבק: "צחי קיבל ממני את הכסף, אקבל מכתב מהנגבי".
ממשרד ראש הממשלה, שתחתיו פועל המל"ל, נמסר בתגובה: "מדובר בחקירה שאינה קשורה למשרד ראש הממשלה ולמטה לביטחון לאומי, בעניין פרסום על אירוע מלפני שבע שנים". מטעמו של ראש המל"ל הנגבי נמסר: "מדובר על טענה שהועלתה במסגרת סכסוך אזרחי בין אנשי עסקים ופורסמה כבר לפני שנתיים. ראש המל"ל כבר הכחיש טענות אלה מיד עם פרסומן ומסר גרסתו זו גם למשטרה".

חקירה שלישית בסביבת נתניהו

מדובר בחקירה השלישית בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו תוך ימים. אמש התירה לפרסום יחידת להב 433 במשטרה כי היא מנהלת כבר מספר חודשים חקירה פלילית ש"נוגעת לאירועים מתחילת המלחמה". לפי ההודעה, במסגרת החקירה "נערכו מספר פעולות חקירתיות גלויות". במסגרת הפרשה, בכיר בלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להיחקר. בחודש יולי חשף נדב איל ב-ynet על חשש כי נעשה ניסיון מצד גורמים בלשכת נתניהו במהלך המלחמה לשנות, או כלשונם "להתעסק", עם חלק מהפרוטוקולים או התמלולים של דיוני הקבינט.
לשכת נתניהו זעמה על ההחלטה לפתוח בחקירה, שבה צפוי כאמור להיחקר בכיר בה, ומסרה: "מדובר במסע ציד חסר תקדים נגד לשכת ראש הממשלה בעיצומה של מלחמה. אחרי שנה של שיטפון ההדלפות הפליליות מדיוני הקבינט ומדיוני השבויים והנעדרים - שסיפקו מודיעין רב ערך לאויבינו - שתי החקירות היחידות שנפתחו כוונו נגד לשכת ראש הממשלה ולא נגד המדליפים הסיטונאיים שאף אחד מהם לא נחקר, ושגרמו נזק אדיר לחטופים ולביטחון ישראל".
2 צפייה בגלריה
אלי פלדשטיין
אלי פלדשטיין
אלי פלדשטיין
הפרשה הנוספת שמתנהלת בסביבת ראש הממשלה היא פרשת המסמכים הסודיים, שבה נעצר הדובר בלשכה, אלי פלדשטיין. בית משפט השלום בראשון לציון אתמול את מעצרו של פלדשטיין עד יום ראשון הקרוב. במקביל הוארך עד למועד זה גם מעצרם של שניים מתוך ארבעת החשודים הנוספים במעורבות בהוצאת מידע מודיעיני מסווג ורגיש מתוך מערכות צה"ל שלא כדין. שב"כ ביקש בדיון החסוי להשאיר את השלושה מאחורי סורג ובריח למשך שמונה ימים נוספים.
לפלדשטיין מיוחסת הדלפה של מסמכים מסווגים וסודיים מצה"ל לכלי תקשורת זרים במהלך המלחמה. פרקליטו, עו"ד עודד סבוראי, ציין בתום הדיון: "כל מה שאני יכול לומר זה שהמעצר הוארך עד יום ראשון, אני מנוע מלומר כל דבר נוסף. דיברתי עם הלקוח שלי, זה מה שאני יכול לומר". עו"ד איתן להמן, פרקליטו של חשוד נוסף, אמר: "מאמין במערכת המשפט ובחקירה. אני אופטימי". בהחלטת שב"כ, הוסרה מניעת מפגש של שלושת החשודים שהובאו אתמול לבית המשפט עם עורך דין.
ארבעה מחמשת העצורים בפרשת המסמכים הסודיים משרתים ביחידה מסווגת בצה"ל שתכליתה למנוע הדלפות ולשמור על סודות ביטחוניים. בין אותם נחקרים, גם קצין מילואים בדרגת רב-סרן שנעצר שלשום על ידי שב"כ, ומעצרו הוארך בבית המשפט עד יום חמישי. אחד החשודים, שמשרת גם הוא באותה יחידה מסווגת, שוחרר בדיון הקודם בבית המשפט למעצר בית.
השופט מנחם מזרחי התיר לפרסם בדיון הקודם כי החקירה החלה לאחר שהתגבש חשד משמעותי בשב"כ ובצה"ל, גם נוכח פרסום תקשורתי לפיו מידע מודיעיני מסווג ורגיש נלקח מתוך מערכות צה"ל והוצא שלא כדין, והתקיים החשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, וסיכון מקורות מידע. עוד הותר לפרסם כי בשל כך, עלולה הייתה להיגרם פגיעה ביכולתם של גופי הביטחון להשיג את היעד שעניינו שחרור החטופים, כחלק ממטרות המלחמה.