בישראל מאשימים כבר שנים כי אונר"א, סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים הפלסטינים, "מנציחה" את בעיית הפליטים וגורמת להם רק נזק, אבל כעת – אחרי חמישה חודשי מלחמה – פועלים בצה"ל ובמערכת הביטחון לפרק את הסוכנות באופן מוחלט. זאת לאחר ההצטברות של עדויות ומודיעין המעידים על מעורבות עובדי אונר"א בטבח 7 באוקטובר ובפעילות טרור, וכן על כך שהארגון עצמו חרג מגבולות המנדט שלו ברצועת עזה – ממזון ותעסוקה לתחומים כמו סניטציה וחינוך.
המהלך לפירוק הסוכנות מגיע אחרי שבחודש שעבר דווח דווקא על מחלוקת בצה"ל בנוגע לשאלה אם נכון "להשחיר" את אונר"א בפני העולם, ולחשוף את המודיעין על מעורבות עובדיה במתקפת הטרור לפני חמישה חודשים. לפי הדיווח שפורסם אז ב"ניו יורק טיימס", כמה מבכירי הצבא לא רצו לראות את אונר"א נסגרת בעיצומו של משבר הומניטרי חריף כל-כך ברצועה, משם מגיעות בימים האחרונים עדויות על מצוקת רעב קשה.
אבל חודש חלף מאז אותו דיווח, ובימים אלו פועלים כאמור בישראל לפירוקה המלא של אונר"א. בצה"ל נרתמו בשבועות האחרונים לקמפיין ה"השחרה" של הארגון, וחשפו רק לאחרונה שתי הקלטות של מורים באונר"א שמודים כי השתתפו בטבח ביישובי העוטף – כשאחד מהם אף מספר בשיחה שהוקלטה כי חטף אישה, תוך שהוא מתלוצץ בזחיחות מרושעת עם המחבל השני שעל הקו.
צה"ל הודיע גם כי על פי אינדיקציות מודיעיניות ניתן לקבוע שיותר מ-450 מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי ברצועה מועסקים גם כעובדי אונר"א. בנוסף, בצה"ל חשפו לאחרונה מנהרה של חמאס, שבה הייתה חוות שרתים של ארגון הטרור ונמצאו ממצאי מודיעין משמעותיים – שנחפרה ממש מתחת למטה המרכזי של אונר"א במרכז הרצועה.
לצד קמפיין ה"השחרה", שכבר פגע בתמיכה הבינלאומית בסוכנות וגרם לשורת מדינות לקצץ או להפסיק את המימון של אונר"א, פירוק הסוכנות דורש גם מציאת גורמים חלופיים שיוכלו להעביר את המזון והסיוע לפליטים ברצועה במקומה. המטרה בישראל בהמשך היא להעמיד חלופות ראויות וריאליות לאונר"א, ולרתום מדינות בהובלת ארה"ב שישתפו פעולה בעניין.
אמנם אין ציפייה שהאו"ם יבטל את המנדט של הסוכנות (שתוקפו הנוכחי יפוג, אם לא יוארך כפי שתמיד נעשה, ב-30 ביוני 2026), אך התקווה היא לדחוק את הסוכנות ולבודד אותה בתמיכת מדינות בעולם. כדי לבודד את אונר"א יש כמה "כלים תומכים", ובהם אישור סירוב פטור ממיסים ואגרות, אישור סירוב העברת סחורות דרך ישראל, אישור סירוב לקבלת ויזה ואשרות שהייה וסירוב לאשר בקשות מיוחדות לפנים משורת הדין. המטרה המרכזית היא להצר את צעדיה של אונר"א, ולהביא לכך שתהפוך לבלתי רלוונטית ברצועה.
אחת החלופות המרכזיות שנבחנות היא תוכנית המזון של האו"ם, ובישראל כבר משוחחים עימה. למעשה, הסוכנות פועלת כבר עתה ברצועה, ודיווחה בחודש שעבר כי נאלצה להפסיק לשלוח משאיות לצפון הרצועה בגלל הכאוס באזור הזה ובזיזתן בידי המוני פלסטינים רעבים. על הרעיון שתהווה חלופה פורסם כבר בחודש שעבר, ואז דווח כי אופציה נוספת שעלתה היא סוכנות הסיוע האמריקנית USAID, שהייתה פעילה בעזה באופן מצומצם – וישראל שוקלת להרחיב את פעילותה, בכפוף להסכמת ארה"ב. על הפרק נמצאים גם גופים אזרחיים שייתנו מענה לנושאי הבריאות והחינוך, או מדינות שיקימו מחסות הומניטריים.
בנוגע למתחמי בריאות – ש-20% מהם ברצועה מנוהלים על ידי אונר"א – החלופות הנשקלות במערכת הביטחון הן ארגון ההגירה הבינלאומי, הצלב האדום וגם מדינות ערביות כמו ירדן ואיחוד האמירויות. אונר"א מספקת כאמור גם שירותי סניטציה של פינוי פסולת במתחמי מחסות, ובין החלופות שנשקלות: גורמים מוניציפליים, רשות המים הפלסטינית, USAID, ארגוני סיוע מיפן וגרמניה, יוניצ"ף (ארגון הילדים של האו"ם) וארגון ההגירה של האו"ם. בישראל יש ציפייה שאונר"א תבקש לקחת חסות גם על מחסות זמניים לעקורים, ובין החלופות הנשקלות: ארגון ההגירה, ארגון הסיוע האמריקני Anera – וגם איחוד האמירויות ומצרים.
קמפיין הבידוד של אונר"א הצליח כאמור לפגוע במימון של הסוכנות, והמזכ"ל שלה פיליפ לזריני הזהיר שלשום כי "הסוכנות נמצאת בסכנת מוות, היא בסכנת פירוק". לזריני מכחיש את הטענות בישראל שהסוכנות ידעה על מעורבות עובדיה בטרור, וטוען כי היא לא קיבלה מידיה ראיות לכך. "מעולם לא הועברה אליי ולו הדאגה הקלה ביותר בנוגע לצוות שלנו", אמר אחרי שבצה"ל אמרו שלפחות 450 מעובדי אונר"א מעורבים בטרור. הוא הזהיר: "פירוק הסוכנות יהיה מהלך פזיז שיקריב דור שלם של ילדים וישתול זרעים של שנאה, טינה וסכסוך. זה נאיבי לחשוב שמהלך כזה יכול לקרות מבלי לאיים על השלום והביטחון הבינלאומיים".
בנוגע למשבר ההומניטרי החריף, שמגביר את הלחץ על ישראל והוביל את ארה"ב להכריז על הקמת רציף ימי כדי להגביר במידה ניכרת את היקף הסיוע לצפון הרצועה, בצה"ל מציינים כי באזור הזה נותרו כיום כ-300 אלף בני אדם, ובמחנות המרכז עוד כ-500 אלף איש. בחאן יונס וברפיח ישנם 1.4 מיליון פליטים ותושבים.
על פי נתוני צה"ל, מפרוץ המלחמה הועברו לרצועת עזה יותר מ-16 אלף משאיות סיוע דרך מעבר רפיח ומעבר כרם שלום – ועליהן יותר מ-198 אלף טונות של מזון ו-29,500 טונות מים. יתרה מזאת, מדי יום מספקת ישראל מיליוני ליטרים של מים, באמצעות שני קווי מים בדרום הרצועה ובמרכזה. בנוסף, עד כה נכנסו יותר מ-2,220 משאיות הכוללות ציוד למחסות ואוהלים.
ישראל מאפשרת גם הכנסת ציוד רפואי, ומפרוץ המלחמה הועברו יותר מ-18,700 טונות של ציוד רפואי ומוצרי היגיינה. יחד עם זאת, יש לציין כי בין ינואר לפברואר נרשמה ירידה של 40% בהיקף הסיוע ההומניטרי לרצועה – בין היתר בעקבות ההפגנות בכרם שלום ובניצנה, של מפגינים הדורשים להפסיק את הסיוע עד לשחרור החטופים המוחזקים בעזה. זוהי כנראה אחת הסיבות להקמת הרציף הימי.
