זירת הפיגוע ליד המאחז חומש, אמש
(צילום: טל שחר, אלישע בן קימון, אביה דויטש, TPS)
בשבועות האחרונים התנהלו בקריה דיונים בנוגע לרצף הפיגועים, שרובם התרחש באזור ירושלים ושלגבי כולם – עד אתמול – כל הנוכחים, מאלוף פיקוד המרכז, דרך מתאם הפעולות בשטחים, הרמטכ"ל וראש השב"כ, היו תמימי דעים שאין חוט מקשר ביניהם, אין התארגנות מסודרת, ולא נכון להגדיר זאת כ"גל טרור".
את הסיבה האמיתית לא מצאו, ולתלות זאת בהסתה ברשתות החברתיות זו לא סיבה חזקה מספיק, כי ידענו ימים קשים הרבה יותר ברשתות החברתיות.
הפיגוע אמש בחומש הוא כבר אירוע אחר, קשה וחמור בתוצאותיו, ובעיקר מלמד על תכנון מוקדם ומקצועי של חוליה עם נשק חם שידעה היכן להתמקם וכיצד להימלט מהר במרחב. זו חוליה שמזכירה במאפייניה את תשתית חמאס שנחשפה בחודשים האחרונים במספר אזורים בשטחים, מרמאללה ועד ג'נין, וקיבלה הנחיות מהנהגת חמאס חו"ל שיושבת בטורקיה.
החוליה הזו תיתפס במוקדם או במאוחר, אבל הפיגוע מלמד שחיסול התשתית הגדולה במבצע שזכה בצה"ל לכינוי "תנין הפוך" לא הספיק, ושמכסחת הדשא צריכה להמשיך לפעול ולגדוע את תאי הטרור.
למרות זאת, במערכת הביטחון עושים בידול בין חמאס עזה לזה שביהודה ושומרון. בצה"ל מאמינים בהסדרה שמביאה לשקט כבר שבעה חודשים מאז מבצע "שומר החומות" – התקופה השקטה ביותר מאז סיום מבצע צבאי בעזה – וממשיכים בהקלות. ישראל הגדילה את מספר הפועלים שיוצאים מעזה לשיא של עשרת אלפים ביממה, וכעת בצה"ל אף תומכים בהגדלה נוספת של מספר הפועלים שייכנסו. זו עמדת אוגדת עזה, פיקוד הדרום ומתאם הפעולות בשטחים.
מדי יום נכנסים לישראל כ-100 אלף פועלים פלסטינים מיהודה ושומרון. בהערכת המצב הביטחונית תמיד קיים הסיכון והחשש שאחד הפועלים מאיו"ש - שכניסתם לעבודה בישראל חיונית לכלכלה באיו"ש - יסטה מדרך הישר וינצל את ההיתר לצורכי פח"ע. השאלה שנשאלת בימים אלו במערכת הביטחון היא האם על בסיס מפגע פוטנציאלי בודד בונים אסטרטגיה ארוכת טווח?
אתמול פרסם שב"כ שעצר פלסטיני ואזרח ישראלי מיפו בחשד לריגול, והוגשו נגדם כתבי אישום. השניים הם חוסיין ביארי, תושב יפו בן 30 שלו משפחה ברצועת עזה, ומוחמד אחמד, בן 33 מהרצועה שהחזיק בהיתר מסחר לכניסה לישראל על רקע ההקלות לתושבי עזה. על פי כתב האישום, במהלך אחד מביקוריו ברצועה בשנה החולפת גויס ביארי על ידי פעילי חמאס, שהורו לו לרכוש טלפון סלולרי שעליו הותקנה תוכנת "סיגנל" המשמשת להעברת מסרים מיידיים.
בהמשך הורו לו לאתר ולצלם מיקומים של מערכת כיפת ברזל בישראל וכן לצלם בסיסים צבאיים ונקודות ריכוז של חיילי צה"ל. לפי האישום הוא רכב על אופניים חשמליים ונחזה להיות עובד של חברת שליחויות מזון.
המדיניות הישראלית כלפי עזה, כפי שנקבעה על ידי שר הביטחון ומיושמת על ידי היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, אומרת שיש צורך לחזק את הכלכלה העזתית ואת המציאות האזרחית בעזה כדי לייצר שם - כמו ביו"ש - מחיר הפסד, כלפי האוכלוסייה העזתית וההנהגה החמאסית. צריך לתת משהו - כדי שהצד השני יירתע מלהפסיד אותו.
כ-10,000 סוחרים עזתים שעובדים בישראל בחודשים האחרונים שינו משהו בעזה. כל אחד מאותם עובדים עזתים משפיע באופן ישיר על עשרות מבני משפחתו, שמתפרנסים מהכסף שהוא מכניס לרצועה מעבודה מישראל. בנוסף, עשרות מיליוני השקלים שאותם סוחרים מכניסים לעזה מדי חודש מניעים את הכלכלה העזתית ומשנים במידה רבה את המציאות שהייתה ברצועה ערב מבצע שומר החומות.
נכון, כניסת הסוחרים העזתים לישראל אינה נטולת סיכונים ומייצרת אתגרים ביטחוניים, מצב הדורש ממערכת הביטחון אבחון מעמיק של אותם עובדים וכן שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים לניטור פעולותיה של אוכלוסייה זו. זה מאמץ, אבל הוא אפשרי - ולנוכח התועלת שמתקבלת מכניסתם לישראל מדובר בסיכון מחושב שאותו לוקחת ישראל.
הסוגיה הנוכחית שעומדת בפני מקבלי ההחלטות היא הסדרת מעמדם של אותם עזתים שמחזיקים בהיתר, כעובדים מן המניין – בדיוק כמו הפועלים מיהודה ושומרון. כך ניתן יהיה להסדיר את עבודתם בישראל באופן חוקי ובטוח ולהדק את הבקרה הביטחונית על שהותם ועבודתם בשטח מדינת ישראל.
