העיתון הלבנוני "אל-אחבאר" המזוהה עם חיזבאללה דיווח הבוקר (שבת) כי ישראל הודיעה לארה"ב שתהיה מוכנה לחתום על מסמכי הסכם הגבול הימי ביום רביעי או ביום חמישי הקרוב. לפי הדיווח, מעמד החתימה יתקיים בעיירה הלבנונית נאקורה שבגבול עם ישראל, אחרי שהמתווך האמריקני עמוס הוכשטיין יגיע לאזור ביום שלישי או ביום רביעי.
בדיווח נכתב עוד כי החתימה תתקיים בחדרים נפרדים, כשהמשלחת הלבנונית בחדר אחד, והמשלחת הישראלית בחדר אחר. לצדדים יצטרפו נציגים של האו"ם ושל הממשל האמריקני, שאותו מייצג המתווך לשיחות עמוס הוכשטיין. לבנון עדיין לא החליטה מי יהיה נציגה לחתימה על ההסכם, ולפי "אל-אחבאר", נשיא לבנון מישל עאון יחליט על כך סופית ביום שלישי הקרוב.
הלבנונים, כך דווח, מתכננים לחתום אחרי ישראל. הם ימתינו שהמתווך האמריקני יודיע על כך שקיבל את החתימה הישראלית, ורק לאחר מכן ימסרו למתווך האמריקני את חתימתם שלהם. לבנון וישראל, לפי הדיווח, יעבירו לאו"ם איגרת מכל צד, ובה הן מתחייבות לאי-הפרה של ההסכם.
עם זאת, ההבנה בישראל היא שלפני יום חמישי - היום שבו הממשלה תוכל להתכנס כדי לדון בהסכם - לא יוכל להיערך שום טקס חתימה. כמו כן, בממשלה מחכים לפסיקה של בג"ץ שדן בעתירות נגד חתימת ההסכם. כך או כך, עדיין לא ברור מי יהיה הנציג הישראלי באירוע. בין הגורמים שיכולים להגיע לטקס: שרת האנרגיה קארין אלהרר, מנכ"ל משרדה ליאור אילת או ראש המל"ל איל חולתא.
במקביל להתפתחויות בהסכם הגבול הימי עם ישראל, בלבנון דווח כי הנשיא מישל עאון דן בימים האחרונים עם נשיא סוריה בשאר אסד בשרטוט הגבול הימי בין לבנון לסוריה. השניים סיכמו כי ביירות ודמשק ירכיבו משלחות רשמיות מהמשרדיות והגופים הרלוונטיים, ויקיימו פגישות כדי להגיע להסכם במהרה. מלבד זאת דווח כי לבנון קיבלה איגרת רשמית גם ממשרד החוץ הקפריסאי, שקרא ללבנונים לקדח שיח על הגבול הימי בין המדינות לאור ההסכם הצפוי עם ישראל.
בישראל צפוי להסתיים הליך אישור ההסכם ב-26 באוקטובר, יום רביעי הקרוב. בישיבת הממשלה שכונסה לפני כשבוע וחצי, אישרה הממשלה לא להצביע על ההסכם בכנסת - אלא רק להניח אותו לעיון חברי הכנסת. בדיון אז נרשם עימות, כששרת הפנים איילת שקד פנתה לראש הממשלה לפיד ואמרה לו: "אתה מתאר את ההסכם כהסכם היסטורי. אם זה היסטורי אתה חייב להביא את זה לאישור הריבון - הכנסת. ממה אתם מפחדים?". ראש הממשלה הזכיר כי "הם לא העבירו גם את הוויזות והמטרו" - כשהוא מתייחס בעקיצה בין היתר לחוקים שנועדו לקדם את הפטור מוויזה לארה"ב שקידמה שקד בעצמה.
באותו יום אישר גם הקבינט המדיני-ביטחוני את ההסכם, כשכל השרים הצביעו בעד מלבד שקד שנמנעה. ראש המוסד דדי ברנע אמר בישיבת הקבינט שההסכם לא טוב לחיזבאללה. לדבריו, נסראללה לא היה חלק מהמשא ומתן על הסכם הגז ומשהבין שמסתמן מרחב הסכמות גדול הוא רצה להשתמש בהזדמנות ולגזור קופון.
ראש המל"ל איל חולתא אמר בתדרוך על ההסכם כי "לבנון לא קיבלה 100% ממה שביקשה". הוא הסביר כי "האינטרסים של לבנון לא היו לגמרי בהתנגשות עם ישראל. מה שלבנון באמת רצתה זה לקבל 100% ממאגר קאנא, אבל היא לא קיבלה את זה". עוד אמר חולתא כי "ההסכם לא תואם את האינטרסים של איראן בלבנון". לדבריו, "ההסכם מחזק את ממשלת לבנון ומקטין את התלות של ממשלת לבנון בחיזבאללה - ולכן מנוגד לאינטרס האיראני. בעיניים ישראליות זה היה אחד האינטרסים לסגור את ההסכם".
ביום חמישי האחרון התקיים דיון בבג"ץ בעתירות של ארגוני ימין נגד ההסכם. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות סיימה את הדיון ללא החלטה, אחרי שראש אמ"ן סיפק להרכב שלושת השופטים הסברים בדלתיים סגורות על הדחיפות הביטחונית לאשר את ההסכם. במהלך הדיון העירה הנשיאה חיות לעותרים כי בכל הנוגע להסכמים בינלאומיים ואמנות, הנושא של אשרור הכנסת "הוא תקנון העבודה. אין חובה בחוק שקובעת שכל הסכם או אמנה צריכים להיות מובאים לכנסת".