פיזור הכנסת בשבוע הבא, ויציאה למערכת בחירות חמישית בארבע שנים, מעוררת לא מעט תהיות ברחוב הערבי. על השותפות היהודית ערבית, על כוחן של המפלגות המגזריות ובכלל – האם הציבור הערבי יתייצב בקלפיות.
"בבחירות האחרונות שליש מהמצביעים הערביים הצביעו ברגליים. אחוז ההצבעה ירד לשפל היסטורי של 44%, כשרק שנה קודם עמד על 65%", הסביר מוחמד דראושה, מנהל אסטרטגיה בגבעת חביבה. "זו הייתה הבעת אי אמון באופציות שעומדות בפני המצביע הערבי".
לדבריו, המצב עכשיו לא טוב יותר. כדי להביא יותר מצביעים אל הקלפי – צריך לשנות את כל ההשקפה של המערכת הפוליטית בישראל. "צריך שיח מכליל, שאומר לאזרח הערבי שהוא לגיטימי. בלי להבטיח ביטול או תיקון חוק הלאום המצביעים הערביים לא יתרצו ולא יחזרו לקלפיות".
מוחמד דראושהמנגד, יש מי שמציג תמונה אופטימית יותר. "האזרח הערבי בבחירות הקרובות יצא לקלפיות יותר מפעם קודמת", אמר הפובליציסט ג'יהאד אבו פריח. "במיוחד לאחר ההישגים של רע"מ, שעמדה בהבטחותיה לבוחר הערבי, ובזכות האמת והכנות של מנסור עבאס. האזרח אוהב מנהיג אמין שיבטח בו ועם הישגים לצדו".
התמונה ברחוב הערבי קצת יותר מורכבת, בכל הקשור למעורבות של רע"מ בממשלה. לצד אבו פריח, יש מי שחושב שהצעד הזה לא הוביל לשום דבר חיובי. "נפילת הממשלה הוכיחה את כישלון 'הגישה החדשה' של מנסור עבאס", אמרה סאלין אסמאעיל, סטודנטית ופעילה חברתית.
סאלין אסמאעיל"כל ההבטחות שהבטיח עבאס לחברה הערבית התאדו, למרות נוכחותו בקואליציה וכפיפותו למפלגות הימין ללא כל התחשבות בעקרונות ובדרישות של עמו", הוסיפה אסמאעיל. "המסע של הגישה הזו מסתיים עם נפילתה של הממשלה".
"האזרח הערבי ביקורתי לא פחות מהיהודי"
בתוך הדברים האלה מסתתרת אחת הנקודות הבודדות שרבים בחברה הערבי מסכימים עליה. הצורך של נבחרי הציבור לעבוד עבורם יותר, ולהביא הישגים בתחום האזרחי חברתי.
"ברחוב הערבי תמיד עולה השאלה מה עושים בכנסת למען האזרח הערבי? האם מנסים להשיג תקציבים לרשויות ולהנמיך את רף החששות מהממשל?", ציין אבו פריח. "האזרח הערבי הוא ביקורתי לא פחות מהאזרח היהודי. הוא אוהב לשאול את השאלות הכי קשות ולקבל עליהן תשובות".
ג'יהאד אבו פריחהתחושה שההצבעה שלך משנה את המצב במדינה או בחברה הערבית חשובה לכל מצביע במדינה, ובמיוחד לאלה מהחברה הערבית. "מה שמשפיע על האזרחים הערבים להצביע זו תחושת האפקטיביות של ההצבעה", הסביר ד"ר מוחמד חלאיילה מאוניברסיטת חיפה ומנהל מכון קדאיא. "ככל שמרגישים יותר משפיעים משתתפים יותר, וככל שהאזרח מרגיש שהייצוג הפרלמנטרי שלו אפקטיבי הוא נוטה להצביע".
"גם כשיש מפלגה ערבית בקואליציה האזרח הערבי לא ירגיש את השינוי בתוך שנה, ולכן הוא לא מרגיש שזה מקום להשפעה", הדגיש הפעיל החברתי ינאל ג'בארין.
ד"ר מוחמד חלאיילהדוגמה טובה לכך שברחוב כבר מסויגים לגבי היכולת של המנהיגים הערבים להשפיע אפשר למצוא אצל ד"ר נוזהה אלהוזייל, מרצה במכללת ספיר. היא כבר הכריזה מראש שתצביע למפלגה ערבית, אבל צורת החשיבה שלה מסמלת את המצב הקיים בקרב רבים בחברה הערבית. "מבחינתי אין דמוקרטיה יש רק אינטרסים אישיים. בכל מערכת בחירות מוסיפים מלח לפצע הפלסטיני"
"מרחיקים צעירים ערבים מהשיח הפוליטי"
לצד הצורך בהישגים חברתיים, הנושא הפלסטיני משפיע מאוד על רבים בחברה הערבית בבחירת המפלגה לה יצביעו, כמו גם תחושת ההדרה מהמרחב הישראלי.
"חוסר התקווה מהנתק בין העם הפלסטיני לישראלי, כמו גם המדיניות של בניית התנחלויות והאירועים סביב מותה של שירין אבו עאקלה משפיעים רבות", ציין ג'בארין. "יש ביקורת על הממסד עצמו ועל השיטה, שמדירה את האזרחים הערבים".
"הפוליטיקה הישראלית מאוד גזענית ומקטלגת כל מועמד ערבי כטרוריסט, וכך קול של ערבי הופך לקול תומך הטרור. בכך מאבד האזרח הערבי כל אמון או תחושת שייכות למערכת הפוליטית", אמרה הפעילה החברתית נסרין אבו עסלה.
הנזק של אותה הדרה וגזענות משמעותי מאוד. "פוליטיקת הקטלוג הגזענית לא רק שמרחיקה צעירים ערבים מהשיח הפוליטי, היא משמרת את הכוח הפוליטי בידיהם של נציגים קיצוניים, דבר שפוגע בסופו של יום בכולם, לרבות יהודים".
"להחליף את הפרצופים שפג תוקפם"
הרשימה המשותפת של המפלגות הערביות הגיעה לשיאה בכנסת ה-23, אז גרפה בבחירות 15 מנדטים. מאז הרשימות התפצלו, התאחדו בשנית, רע"מ פרשה ונכנסה לקואליציה.
לקראת הבחירות הקרובות יש מי שקורא לאיחוד מחודש של הרשימה המשותפת, לפחות כדי להעלות את אחוז ההצבעה בקרב המצביעים הערבים.
"ב-2019 אחוז ההצבעה עלה רק בגלל שחזרו לרשימה משותפת מלאה", הסביר ג'בארין. "האזרח הערבי לא אוהב לראות סרטונים של פוליטיקאים ערבים שרבים אחד נגד השני ולא עובדים יחד למען הציבור שלהם".
מנגד, יש מי שטוען שכדי להביא את האזרחים הערבים לקלפי, ובעיקר הצעירים שבהם, יש צורך להחליף דם במפלגות. "צריך להחליף פרצופים במנהיגות של המשותפת, פרצופים שנשחקו, וחלקם פג תוקף", אמר דראושה.
"לציבור הערבי נמאס מלמחזר את אותן דמויות שנמצאות הרבה שנים בלי הישגים משמעותיים. הם הצליחו לבטא את הכאב והכעס של האזרחים הערבים, אבל גם ליפול לפינג פונג לאומני שדחק את האזרחים הערבים לשוליים של האזרחות הישראלית".
