נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה (UPenn), ליז מגיל, הודיעה הערב (שבת) על התפטרותה אחרי השימוע המביש בקונגרס ביום שלישי האחרון - ובו אמרה כי סיווג קריאות לרצח עם של יהודים כבריונות או אלימות תלוי בהקשר שלהן.
מגיל בשימוע. נשאלה שלוש פעמים
(צילום: רויטרס)
מגיל ספגה אש עוד לפני עדותה מצד תורמים, אנשי סגל, סטודנטים ובוגרים, בעקבות תקריות אנטישמיות מרובות שאירעו בקמפוס האוניברסיטה בחודשים האחרונים, ובפרט מאז פרוץ המלחמה בעזה, והתגובה הפושרת לטענתם של הנשיאה. "זו הייתה פריבילגיה לשרת כנשיאה במוסד יוצא הדופן הזה. זה היה כבוד לעבוד עם הפקולטה, הסטודנטים, הצוות, הבוגרים וחברי הקהילה לטובת קידום המשימות של פנסילבניה", כתבה מגיל בהודעת ההתפטרות שלה. היא לא הזכירה במילה את השימוע בקונגרס.
אחרי השימוע, פרסמה הבהרה ואמרה שלא הייתה מרוכזת במהלך התשובה שלה בקונגרס. לדבריה, "לא הייתי מרוכזת בעובדה שהקריאה לרצח עם של יהודים היא קריאה לאלימות הגרועה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. זה מרושע. פשוט כך. אני רוצה להבהיר שקריאה לרצח עם של יהודים היא איומה ונועדה לעורר אימה באנשים שסבלו מפוגרומים ומשנאה לאורך דורות. להשקפתי, זה איום והטרדה, והמדיניות שלנו בקמפוס צריכה להיבדק, ואנחנו נעשה זאת. אני מחויבת לביטחון ולרווחה בקמפוס של כל הסטודנטים. אנחנו נעשה את זה נכון".
אחרי מגיל גם יו"ר חבר הנאמנים של המוסד סקוט בוק, שגיבה אותה, הודיע על התפטרותו, בשל לחץ מהדירקטוריון. הוא מסר בהצהרה כי "בעקבות התפטרותה של נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה וישיבות מועצת הנאמנים הקשורות לכך, הגשתי את התפטרותי בתוקף באופן מיידי. בעוד שהתבקשתי להישאר בתפקיד למשך שארית כהונתי כדי לעזור במעבר של הנשיאות, הגעתי למסקנה שמבחינתי, עכשיו זה הזמן הנכון לעזוב".
הכותרת
האם באמת אפשר להרחיק את חיזבאללה מהגבול?
29:33
לדברי בוק, "העולם צריך לדעת שליז מגיל היא אדם טוב מאוד ומנהיגה מוכשרת שהייתה אהובה על הצוות שלה. היא לא טיפה אנטישמית. העבודה איתה הייתה אחת ההנאות הגדולות בחיי. שחוקה מחודשים של התקפות חיצוניות בלתי פוסקות, היא לא הייתה עצמה ביום שלישי האחרון".
בוק ספג במהלך פגישת הנאמנים האחרונה ביום שישי קריאות מפורשות להתפטר. למרות שהוא לא גיבה את מגיל על דבריה בשימוע, ונאלץ להיות זה שדוחף אותה להתפטרות כשליח של הדירקטוריון, הוא עדיין נחשב לשותף שלה עד כה וגיבה את התנהלות המוסד בכל הנוגע לגילויי אנטישמיות בקמפוס אל מול חופש הביטוי.
במהלך הדיון בקונגרס, חברת הקונגרס אליס סטפניק נדהמה מהתשובה של נשיאת האוניברסיטה וניסתה להקשות עליה: "זאת השאלה הקלה ביותר. האם קריאות לרצח עם של יהודים הן בריונות והטרדה?". מגיל לא השיבה בחיוב גם בפעם השנייה ואמרה: "אם הקריאה הופכת למעשה אז זאת הטרדה". בפעם השלישית, לאחר שנשאלה שוב, הודתה הנשיאה כי קריאה לרצח עם אכן "יכולה להיות הטרדה".
למרות השימוע הנוקב, בתום הדיון נדחתה ההחלטה "לחייב את מנהיגי הקמפוס באחריות להתעמת עם אנטישמיות", אבל יו"ר הוועדה, יו"ר ועדת בית הנבחרים לחינוך וכוח העבודה, נציגת צפון קרולינה הרפובליקנית, וירג'יניה פוקס, קראה לשלוש נשיאות האוניברסיטאות שהתייצבו בדיון - נשיאת הרווארד, נשיאת MIT וגם למגיל לפעול יותר למען המאבק נגד אנטישמיות בקמפוסים.
חברת הקונגרס סטפניק, שתחקרה את ראשי האוניברסיטאות במהלך השימוע בקונגרס, הגיבה על התפטרותה של נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה (UPenn), ליז מגיל, ואמרה: "אחת נפלה, שתיים בדרך. זוהי רק ההתחלה של טיפול בריקבון המתפשט של האנטישמיות שהרסה את מוסדות ההשכלה הגבוהה ה'יוקרתיים' ביותר באמריקה. ההתפטרות הכפויה הזו היא המינימום הנדרש. האוניברסיטאות האלה יכולות לצפות לחקירה חזקה ומקיפה של הקונגרס על כל היבט של אנטישמיות, כולל מנהלה, סגל, מימון ומנהיגות כללית. הרווארד ו-MIT - תעשו את הדבר הנכון. העולם צופה".
"אני מצפה לראות מנהיגות בהרווארד"
ברק סלע, סטודנט לתואר שני בהרווארד, התראיין הבוקר ל-ynet live ואמר: "הגעתי לפני חצי שנה ביולי לתואר לממשל, לפני זה ניהלתי מכון מחקר בארץ. עד המלחמה הייתה חוויה נהדרת באוניברסיטה ותקופה מדהימה של למידה והתפתחות. בחודשיים האחרונים הדברים השתנו. האווירה בקמפוס, והמתחים שבמובן מסוים היו בצד, פתאום צפו על פני השטח. החזות שהרווארד רצו להראות כלפי חוץ של 'חופש אקדמי' ו'התמודדות עם ביקורת', הכל התפוצץ בפנים. כשהמלחמה פרצה, בהרווארד פרסמו מכתב ראשון חלש וגנרי, והוא הראה כמה יש קולות מתנגדים בתוך המערכת. הנשיאה גיי למשל, אם תדברי איתה ברמה האישית קשה להגיד עליה שמדובר באישה אנטישמית. פגשתי אותה. חשוב להבין את העניין, גיי הגיעה לארוחת ערב לפגוש חברים מהקהילה היהודית, יש לה המון חברים יהודים. היא גם פרסמה לפני כמה שבועות מכתב ארוך ומפורט שמגנה אנטישמיות".
נשיאת אונ' פנסילבניה התפטרה בצל סערת האנטישמיות ברק סלע סטודנט בהרווארד
(צילום: ירון ברנר)
בהמשך מספר סלע על מקרה אישי שקרה לו בקמפוס: "אני הגשתי תלונה בעילום שם נגד עובדת שחשדתי שפעלה באנטישמיות וגיי בעצמה טיפלה בנושא באופן אישי. היא גם הנשיאה היחידה שגינתה את המשפט 'מהנהר לירדן'. אז איך זה קרה בקמפוס בכל זאת? אנחנו חושבים על המוסדות כמי שאמורים לייצג את האמת והצדק, אבל מדובר בסוף במפעל כלכלי. כל התקציבים זה בגודל של מדינות קטנות. הנשיאים התפקיד שלהם לשמור על השווי של הערך של האוניברסיטה. בהרווארד נראה אמנם שהסכומים לא גדולים מבחינת תקציבים מקטאר, אבל הם נתונים ללחצים משפטיים שונים. יש תורמים שהסירו את התמיכה שלהם מהקמפוס, והמיליארדר היהודי ביל אקמן אומר שאם היא הייתה מניה היא הייתה מאבדת חצי מהערך שלה".
היא צריכה להתפטר?
"אני לא עוסק בשאלה הזאת. לא בהכרח מי שיגיע אחריה יהיה טוב יותר. היא התנצלה באופן ישיר. מה שאני מצפה זה לראות מנהיגות. כל הזמן אני רואה ניסיון לכבות שריפות ואני עוד בבית ספר שאמור ללמד ממשל ומנהיגות, ואני לא רואה איך מלמדים אותי להיות מנהיג. להנהיג, לא להיות מובל. הם כשלו כישלון מוסרי ענק".
אתה חושש להסתובב בקמפוס?
"אין חשש אמיתי. אני מדבר עברית, אני עם מגן דוד בחוץ. יש מקרים לא נעימים של הפגנות וכו'. העניין היותר גדול הוא לא הפחד, אלא תחושת הבידוד. פתאום קשה יותר לדבר עם חברים לא יהודים ולא ישראלים. קשה לנו להתנהל כרגיל בקמפוס כי אנחנו מתעסקים כל הזמן בסוגייה הזאת".
בחודשיים האחרונים, מאז תחילת המלחמה בעזה, התקיימו בקמפוסים רבים בארצות הברית הפגנות פרו-פלסטיניות שחלקן גלשו לקריאות אנטישמיות וקריאות לאינתיפאדה עולמית. בחלק מהמקרים הותקפו סטודנטים יהודים וישראלים ורבים תיארו אווירה עוינת ובעייתית במהלך הלימודים. הרווארד עצמה ספגה ביקורת חריפה לאחר שחלק מארגוני הסטודנטים האשימו את ישראל במצב כבר ב-7 באוקטובר.
