לאורך השבועיים האחרונים ישראל מעלה את הרף בצפון פעם אחר פעם. תחילה במבצעים חשאיים שכללו את פיצוץ מכשירי הקשר של חיזבאללה ויוחסו לישראל, לאחר מכן בחיסול של איבראהים עקיל וצמרת רדואן, ולאחר מכן במהלומות אש חזקות וממוקדות אשר הגיעו לשיאן לאורך השבוע האחרון בתקיפות כמעט בלתי פוסקות בכל רחבי לבנון, ובראשן תקיפת המפקדה הראשית של חיזבאללה שהובילה לחיסולם של נסראללה ובכירים נוספים בארגון.
שתי שאלות מעניינות עולות כעת: האם ישראל תבצע תמרון קרקעי כפי שהצבא דורש כדי להבטיח את חזרת התושבים לבתיהם בגבול? ולצד ההצלחות הגדולות עד כה בחזית, נשאלת השאלה: האם ישראל עשתה הערכת יתר ליכולות חיזבאללה לאורך השנים? כיצד ייתכן שהארגון, שממשיך לחטוף מכות קשות בכל יום, משגר רק עשרות עד מאות רקטות ביום, ללא שיגור נרחב למרכזי אוכלוסייה בצפון ובדרום?
לשאלה הזו בצה״ל נותנים תשובה מורכבת. מצד אחד, אין ספק כי רצף התקיפות גורם לפערים קשים ביכולות הפיקוד ושליטה של חיזבאללה, וגריעת היכולות גורמת למצבים רבים שבהם פעילים מוצאים משגרים שחשבו שמוכנים מראש, מושמדים לחלוטין. מצד שני, יש תמימות דעים כי מסוכן להיכנס לשאננות כי לחיזבאללה עוד יכולות רבות, ובהינתן התארגנות מחדש קצרה, והחלטה לצאת למתקפה, הוא עוד יכול לגרום לנזקים כבדים.
סביר שמפקדי חיזבאללה מרגישים שהם לא יכולים לסמוך על אף אחד יותר. הם לא מבינים מי רואה אותם: סוכנים או טכנולוגיה או גם וגם, וזה מגביל באופן דרמטי את תפקודם
סביר שמפקדי חיזבאללה מרגישים שהם לא יכולים לסמוך על אף אחד יותר. הם לא מבינים מי רואה אותם: סוכנים או טכנולוגיה או גם וגם, וזה מגביל באופן דרמטי את תפקודם.
רוב "פורום מטכ״ל" סוכל, וכעת בארגון יש שלב של גיבוש מנגנון קבלת החלטות חדש וממודר - אבל עדיין ניתן להוריד פקודה לירות מטחים כבדים.
מבחינת גורמי ההערכה בישראל, זו לא שאלה של יכולת, שאמנם פחתה משמעותית - אלא של החלטה. מערכי אש קיימים, כמו גם כוחות רדואן וחזית הדרום. נכון לרגע זה, הארגון בוחר לתחם את המערכה מול ישראל.
מניעת התאוששות
בצה״ל בינתיים שוקדים על מניעת התאוששות הארגון, ועוברים גם לסכל פעילים בדרג ביניים - מוקדי הידע שאחראים להפעיל את מערכי הטילים של חיזבאללה ביום פקודה. דוגמה לכך פורסמה אתמול (ראשון), בהקשרי מערך הרקטות הבינוניות (יש להדגיש כי בינוני הוא טווח של עד 200 ק״מ - שמכסים את ישראל באש - י"י).
צה״ל פרסם אתמול כי מפקד המערך חוסל, וכי רוב הרקטות נגרעו במהלך המהלומות בלבנון. בנוסף מסבירים בצה״ל כי מפקדים כמו כרכי, עקיל, מוחסן ונסראללה אינם מוחלפים בקלות, וצברו אצלם בראש ידע רב שהיה אמור לשמש את הארגון בשעת מלחמה.
אין ספק כי הישגים אלו, כמו גם כל השבועיים האחרונים, מראים כיצד זה נראה כשמגיעים מוכנים מראש. המכות שחוטף חיזבאללה הן בעיקר תולדה של הכנה והשקעה רבת שנים באגף המודיעין לייצר מקורות שונים שמאפשרים לפצצה לנחות במקום הנכון. אין אופוריה אצל אנשי המודיעין, שמעדיפים צניעות כלקח מהשנה האחרונה, אך בהחלט יש סיפוק רב. חלק מהאנשים שמפעילים את היכולות של ישראל גם עמלו על בנייתן במשך 18 שנה, מאז מלחמת לבנון השנייה.
אין על מה ועל מי לסמוך
מניתוח של אנשי מודיעין שחוקרים את הארגון 20 שנה, פעילי חיזבאללה, מצד שני, נמצאים בתחושה עמוקה שאין על מה ועל מי לסמוך. לא מכשירי הקשר, לא המפקדות שלו, ואפילו לא המפקדים שמסוכלים באופן יומיומי. בתוך הכאוס הזה, חיזבאללה במאמץ להבין את תמונת המצב ולקבל החלטות בנוגע להמשך. יש שיגידו שאין בהירות בביירות. הבכירים הנותרים עוד שואלים את עצמם שאלות קשות בנוגע להמשך, ובעיקר מסתכלים אל הפטרון האיראני ומחפשים הכוונה.
בנוגע לאיראנים ניתן לראות את אחת ההתפתחויות המעניינות במערכה. למרות שעשרות שנים חיזבאללה מכריז על עצמו כי הוא מגן איראן, זרוע קדמית שלה שלא זקוקה לעזרה ממנה, היוצרות התהפכו. נסראללה, שיצא למלחמה עבור סינוואר ושילם על כך בחייו, עלול עוד לגרור פנימה את איראן. במילים אחרות, חיזבאללה הפך במובנים מסוימים מנכס לנטל עבור המשטר האיראני.
ושוב, עדיין מוקדם מכדי לסכם. הימים הקרובים הרי גורל בהשפעתם על התפתחות המערכה. בעיקר ההחלטות הישראליות אם ללכת למשא ומתן או להרחיב את המערכה עד לכדי תמרון, אך גם היציבות של ארצות הברית וההחלטות במשטר האיראני.
ולמי שמקווה שהמלחמה תיגמר בפירוק מוחלט של חיזבאללה, אומרים הגורמים כי מדובר בארגון ג׳יהאדיסטי שבמשך רוב קיומו ניהל מלחמה עם ישראל באמצעות מטענים מאולתרים וירי צלפים ונק"ל. קשה להאמין שנמצא את עצמנו בקרוב ללא נוכחות חיזבאללה בלבנון, אך בהחלט ייתכן כי ישראל יכולה להשיג במלחמה הזו מטרה חשובה לא פחות - להסיר מהארגון את היכולות האסטרטגיות שבנה, ושהגיעו עד לכדי איום קיומי.
יוסי יהושועצילום פרטיהבוקר דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל" כי כוחות ישראליים מיוחדים נכנסו למנהרות של חיזבאללה סמוך לגבול זה מספר חודשים, ובנוסף מנהלים פשיטות קטנות וממוקדות בדרום לבנון, כדי לאסוף מודיעין ולהתכונן לאפשרות של תמרון קרקעי - כזה שעשוי להיפתח כבר השבוע.
צה״ל דוחף לפעולה הזו. סביר להניח כי הוא מבין שלא ניתן להשמיד את תשתיות ההתקפה של הארגון בתקיפות מהאוויר, אלא בטיפול הדומה לזה שבוצע בעזה. הפעולות המיוחדות שעליהן מדווח לא מספיקות. דווקא דרכן צה"ל הבין עד כמה צריך לתמרן בלחימה בחזית - החיסולים לא יצליחו להחזיר את התושבים לבתיהם.
רק הערב קיים שר הביטחון גלנט מפגש עם ראשי המועצות בצפון החברים בפורום "קו העימות". במהלך הפגישה אמר כי "השלב הבא במלחמה נגד חיזבאללה יתחיל בקרוב - הוא יהווה גורם משמעותי בשינוי המצב הביטחוני ויאפשר לנו להשלים את החלק החשוב של החזרת התושבים לבתיהם". עוד הוסיף כי "אנחנו נשנה את המצב ונחזיר את התושבים הביתה בכל מעמד שהעניין יידרש".
