שליש מחברי הכנסת מהליכוד הניחו על שולחן הכנסת היום (רביעי), רגע לפני היציאה לפגרה, הצעת חוק חדשה שנועדה לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בהצעת החוק מוצע להעביר את הסמכות בנוגע להחלטה על פתיחה בחקירה, העמדה לדין או "כל החלטה אחרת" הנוגעת להליך פלילי נגד ראש הממשלה וחברי הממשלה לפרקליט המדינה.
לפי מגישי ההצעה, הסדר זה ייתן מענה לבעיית ניגוד העניינים המוסדי והמובנה המתעוררת בהקשר זה. יש לציין כי "כל החלטה אחרת" שאותה יוכל לקבל פרקליט המדינה, אם הצעת החוק תעבור, עשויה לכלול בתוכה למשל הסדר טיעון או חזרה מכתב אישום - וכל זאת בזמן שמשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים - עדיין מתנהל.
על הצעת החוק, שמעלה תהייה אם היא נועדה להביא לטיפול מחודש בתיקי נתניהו, חתומים 11 חברי כנסת מהליכוד: אלי דלל, עמית הלוי, דן אילוז, בועז ביסמוט, טלי גוטליב, ניסים ואטורי, שלום דנינו, קטי קטרין שטרית, אליהו רביבו, צגה מלקו וחוה אתי עטייה. עם זאת, בליכוד טוענים כי ההצעה שהוגשה הערב, הונחה במזכירות הכנסת לפני שבועות. "ההצעה כלל לא תואמה עם ראשי הקואליציה וראש הממשלה נתניהו לא היה שותף לה. הצעות חוק מסוג זה לא יקודמו ללא אישור ראשי הקואליציה ועל כן היא אינה עומדת על הפרק".
אמסלם: "היועמ"שית - האדם הכי מסוכן בישראל"
(צילום: ערוץ כנסת)
בדברי ההסבר להצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש נכתב כי "היועץ המשפטי לממשלה מכהן כעורך דינה של הממשלה, ומשכך מסייע לה מבחינה משפטית להגשים את מדיניותה ויעדיה במסגרת גבולות הדין. תפקידו מחייב אותו בשיתוף פעולה הדוק ויומיומי עם הממשלה ושריה, להם הוא מייעץ ואותם הוא מייצג בערכאות".
עוד נכתב כי "במקביל, בתפקידו כראש התביעה הכללית, היועץ המשפטי לממשלה נדרש להחלטות בשלבים של פתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום נגד שרים וראשי ממשלה, עמם יש לו היכרות קרובה מאוד וקשרי עבודה". הסוגיה הזו, לטענת מחברי ההצעה, גורמת למצב של ניגוד עניינים ומצב בו היועמ"ש לא יכול לקבל החלטות באובייקטיביות.
"במצב כזה", נכתב בהסבר להצעת החוק, "יכולתו של היועץ המשפטי לממשלה להמשיך ולשמש יועץ משפטי לשרי הממשלה, מבלי לפגוע בשיתוף הפעולה ובקשרי העבודה הרצופים הנדרשים למילוי תפקידיו האחרים אינה מיטבית ובמקרים מסוימים עבודת הממשלה עלולה להיפגע באופן משמעותי. מוטל אף ספק באמון הציבור בהכרעות היועץ המשפטי לממשלה במצב מורכב זה, ולכך השלכה חמורה על אמונו של הציבור במערכת המשפט הפלילי בכלל".
לפי הנוסח הנוכחי, החוק, אם יעבור, יוחל רק מהכנסת ה-26. עם זאת, יש לציין כי סעיף שכזה ניתן לשינוי גם רגע לפני אישורה של הצעת החוק. החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מונח גם בעיתוי רגיש במיוחד, רגע אחרי חקיקת ביטול עילת הסבירות - שנכנסה לתוקף היום.
נתניהו נגד בהרב-מיארה, בפתח ישיבת "הזובור"
(צילום: חדשות 12)
מאז שהושבעה הממשלה החדשה בדצמבר האחרון, המתיחות בינה לבין היועמ"שית גלי בהרב-מיארה רק מחריפה, על רקע קידום חקיקת המהפכה המשפטית וחוקים נוספים שנלווים אליה. בהרב-מיארה סופגת מתקפות מצד הקואליציה על בסיס קבוע, ורק לפני כשבוע השר דודי אמסלם הצהיר שהיא "האדם הכי מסוכן בישראל" בנאום במליאת הכנסת.
לדברי אמסלם, "בסוף הממשלה באמת לא שולטת, הפקידים מחליטים מה שהם רוצים. תראה את היועמ"שית, אתמול סגרו את הרכבת - הכול טוב, שדה התעופה - הכול בסדר, מדינה בכאוס - הכול בסדר. היועצת המשפטית עושה פנים ורולים ולא רואה כלום. היא לטעמי הבן אדם הכי מסוכן היום במדינת ישראל. יש היום מרד הלכה למעשה בצה"ל, והיועמ"שית לא רואה ולא שומעת. כל פקיד עושה מה בראש שלו, מי זו הממשלה? אה... הממשלה ממליצה".
השר הוסיף: "קראנו לה שבוע שעבר לישיבת ממשלה, הגיעה עם פרקליט המדינה, עם כל החבורה. בדיחה עשתה שם, ביזתה את הממשלה. בייניש אמרה לה 'תמשיכי ככה', אהרן ברק ממשיך, קרא לה 'נפלאה'. וככה זה עובד. עד שלא נזיז אותה משם, אנחנו היינו צריכים להזיז אותה כבר אתמול, זה נזק ביטחוני. הגברת הזו לטעמי מהווה סכנה ממשית ליציבותה של מדינת ישראל דמוקרטית. תזיז אותה - פתאום תראה שכל מי שעובר על החוק נענש על פי החוק. נהפוך להיות מדינה נורמלית, שעבריין - פועלים נגדו".
גנץ: "ה'זובור' - הכשרת הקרקע לפיטורי היועמ"שית"
(צילום: משי בן עמי, ערוץ כנסת )
אמסלם התכוון בדבריו בין היתר לישיבת הממשלה שהתקיימה לפני כשבועיים, ובה עברה היועמ"שית "זובור" של ממש על ידי השרים. חלקם קראו, בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו וכן בנוכחותה, לפטרה לאלתר - ובהם השר אמסלם. לפי ההערכות במערכת המשפט, הממשלה בראשות נתניהו שואפת להביא לפיטוריה של היועצת.
רק אתמול בהרב-מיארה הודיעה לבג"ץ כי היא מתנגדת ל"חוק הנבצרות", שמונע להוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות גם אם יפר את הסדר ניגוד העניינים שלו שנוסח לקראת משפטו וקיבל תוקף של בג"ץ. בהודעתה לבג"ץ, ציינה בהרב-מיארה כי "נעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט". ראש הממשלה נתניהו מסר באמצעות עורכי דינו בתגובה לעתירה: "אל תתערבו, בית המשפט לא מוסמך לבטל חוק יסוד".
בקואליציה הגיבו בזעם לעמדתה של היועמ"שית, וראשיה מסרו: "תשובת היועמ"שית לעתירה היא עוד ניסיון לבטל את הבחירה הדמוקרטית של מיליוני אזרחים ולהעביר את הסמכות להדיח ראשי ממשלה בישראל לידי פקידות שלא נבחרה. ראש הממשלה נתניהו נבחר על ידי יותר מ-2.5 מיליון אזרחים, ובדמוקרטיה האזרחים בלבד הם אלה שקובעים מי יהיה ראש הממשלה". לדבריהם, "הניסיון המאולץ לקשור בין הרפורמה המשפטית, שזוכה לתמיכה של מיליוני אזרחים, לבין משפטו של ראש הממשלה נתניהו שמתנהל כסדרו מזה שלוש שנים - הוא חסר בסיס ומופרך מיסודו. העם, הכנסת והדמוקרטיה לא יקבלו זאת".
