ההתקפלות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ': הקבינט המדיני-ביטחוני אישר במשאל טלפוני דחוף הצעה של ראש הממשלה ושר האוצר להאריך בשנה את השיפוי לבנקים הישראליים להתקשר עם בנקים ברשות הפלסטינית, עד ל-30 בנובמבר 2025. זאת, כדי למנוע את קריסת הרשות. כל חברי הקבינט הצביעו בעד, פרט לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שהתנגד.
2 צפייה בגלריה
נתניהו וסמוטריץ' התקפלו: הקבינט אישר הארכה של השיפוי לבנקים ישראליים להתקשר עם בנקים ברשות הפלסטינית
(צילום: חיים צח / לע״מ)
הקבינט אישר כאמור הארכה בשנה של כתבי השיפוי, שהמשמעות של אי-הארכתם אומרת שבנקים ישראליים לא יוכלו להעביר סיוע כלכלי לפלסטינים, מה שעלול להביא לקריסתם. הצורך בשיפוי נדרש מחשש להטלת סנקציות על בנקים שיעבירו סיוע כספי לרשות הפלסטינית תוך הפרה של "חוק טיילור פורס" האמריקני.
בפני הקבינט הוצגה חוות דעת של ראש המטה לביטחון לאומי, לפיה הפסקת מתן שירותי קורספונדנציה לבנקים ישראליים להתקשר עם הבנקים הפועלים ברשות הפלסטינית תביא להשלכות שליליות משמעותיות על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, וכן לפגיעה משמעותית בכלכלה הפלסטינית ולעליית רמת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור. גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה המליצה לשקול הארכה נוספת של כתבי השיפוי בשנה נוספת.
השר בן גביר, היחיד שלא תמך בהצעה של רה"מ ושר האוצר, הסביר כי מדובר ב"התנגדות עקרונית". הוא הוסיף: "צר לי שחבריי מצהירים הצהרות נגד הרשות - אך בפועל מצביעים באופן שונה. לטעמי צריך להקריס את הרשות ולא לתמוך ולסייע לה שלא תיפול כלכלית".
בישיבות הקבינט האחרונות התבטאו שרים רבים - ובהם גם סמוטריץ' - שיש לפרק את הרשות הפלסטינית ולהביא להקרסתה הכלכלית. סמוטריץ' אף האריך את השיפוי בחודש אחד בלבד, מה שגרר ביקורת חריפה מארה"ב והקהילה הבינלאומית. ואולם, כעת נראה שנתניהו וסמוטריץ' התקפלו אל מול הלחץ האמריקני והאירופי. ההחלטה של הקבינט באה למרות פניית הרשות לבית הדין בהאג והצעדים נגד ישראל באו"ם.
זמן קצר לפני ההחלטה פרסמו שרי החוץ של בריטניה, צרפת וגרמניה הצהרה משותפת שבה חידשו את הקריאה להאריך בדחיפות את האישור לבנקים ישראליים להתקשר עם הרשות ב-12 חודשים לפחות כדי למנוע את קריסת כלכלתה. בהצהרה של שלושת שרי החוץ נכתב כי הם "מודאגים מאוד מכך שישראל עדיין לא מסרה ערבויות שהיא תאריך את ההתקשרות של בנקים ישראליים ופלסטיניים לתקופה מינימלית של 12 חודשים לפחות". אך זמן קצר לאחר מכן כאמור התקבלה ההחלטה בישראל.
שרי החוץ המשיכו והסבירו כי "ניתוק הקשרים הבנקאיים, שלישראל יש חובה ברורה על-פי פרוטוקול פריז לקיים, ייצור סערה כלכלית משמעותית בגדה המערבית, שתסכן את ביטחונה של ישראל והאזור הרחב". לדבריהם, "אין בסיס טכני על מנת למנוע הארכה של שנה. אנו מרוצים לחלוטין שהרשות הפלסטינית נקטה בצעדים משמעותיים כדי להתמודד עם הסיכונים של מימון טרור, וכי מוסדות פיננסיים בגדה המערבית מקיימים בקרה נאותה לניהול סיכונים אלו. אסור למנף את נושא התשלומים חוצי הגבולות כדי לערער את הרשויות הפלסטיניות, ועל ישראל לנקוט במדיניות שמקדמת יציבות פיננסית פנימית וחיצונית".
בתגובה להצהרה האירופית פרסם הערב סמוטריץ' תגובה לוחמנית, שבה הדגיש כי "בזמן שהמוסדות הפיננסיים בישראל מחויבים לסטנדרטים בינלאומיים מחמירים, ישראל נדרשת באופן צבוע לאפשר העברה של כספים שהולכים למימון טרור שרוצח את אזרחיה, ולמערכת פיננסית של הרשות הפלסטינית שאיננה מחויבת לסטנדרטים בסיסיים המקובלים בעולם - עד כדי הסתרה של הנתונים מפני ביקורת בינלאומית. לדבריו, "ישראל תמשיך לשמור על החוק ועל הסטנדרט הבינלאומי ולדרוש מהרשות הפלסטינית לחדול מלממן טרור".
עם זאת, בתגובה נוספת לאחר יותר משעתיים טען שר האוצר כי "במהלך חכם ושקט", סוכל הערב "איום גדול על ההתיישבות ועל מדינת ישראל". לדבריו, "הבטחנו כי לא תעבור החלטה במועצת הביטחון להכרה במדינה פלסטינית בתקופת המעבר בין הממשלים בארה"ב". אך מול הטענות של סמוטריץ', טוענים גורמים מדיניים כי "מדובר בספין מול הבייס".
אותם גורמים מדיניים הסבירו כי כמו שנתניהו טען שההסכם עם לבנון נועד למנוע מצב שממשל ביידן לא יטיל וטו על הצעה להפסקת אש בלבנון במועצת הביטחון, עכשיו הוא טוען שאם לא היינו מאריכים את השיפוי - ארה"ב הייתה מקדמת מהלך של הכרה בפלסטין במועצת הביטחון. "האמת שלא הייתה בכלל הצעה במועצת הביטחון בעניין לבנון, וגם עכשיו לא עומדת על הפרק הצעה בעניין הרשות הפלסטינית", אמרו.
אחד מאותם גורמים הוסיף כי "כל השימוש במועצת הביטחון זה קשקוש. זה היה גם עם לבנון, וגם עכשיו הוא אומר את זה על הבנקים. זה נוח לו מול החברה שלו, אין שום דבר בקנה". לדבריו, "זה לא אומר שלא יכול להיות, אבל גם בעניין לבנון לא דיברו על זה. אם דיברו על משהו זה על הפסקת אש בעזה - ולא בלבנון".
