בעולם מציינים היום (שבת) 500 יום למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. ציון הדרך העגום מצוין כשברקע, החלטת ארה"ב להעביר פצצות מצרר לקייב – נשק שמעורר התנגדות עזה מצד זכויות אדם, בשל הסיכון הרב שנשקף ממנו לאזרחים חפים מפשע. במקביל, בקייב, כך נראה, הבטיחו את הסכמתו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן להצטרפות אוקראינה לברית נאט"ו, בבוא היום.
11 צפייה בגלריה
חיילים אמריקניים עם פצצות מצרר. "באוקראינה התחייבו בכתב להשתמש בהן בזהירות"
(צילום :AFP PHOTO / DVIDS, HANDOUT)
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הודיע אמש על ההחלטה להעביר פצצות מצרר לאוקראינה. הוא אמר שלקח לו "רגע כדי להשתכנע בכך", אבל הבהיר שעשה זאת "מאחר שהתחמושת של האוקראינים הולכת ואוזלת".
גם יועצו לביטחון לאומי של ביידן, ג'ייק סאליבן, הבהיר שהאמריקנים דחו את העברת פצצות המצרר ככל שאפשר – אך נאלצו לעשות זאת מאחר שלאוקראינה הולכת ואוזלת התחמושת. "לא נשאיר את אוקראינה חסרת הגנה בשום נקודה בסכסוך הזה", הבהיר סאליבן. היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ציין כי פצצות המצרר שהעבירה ארה"ב לאוקראינים בטוחות הרבה יותר מאלה שבהן השתמשה רוסיה, כלשונו. סאליבן טען כי שיעור הכישלון של הפצצות שיוענקו לאוקראינה נמוך במיוחד, פחות מ-2.5%, בעוד ששיעור הכישלון של הפצצות הרוסיות עומד על בין 30% ל-40%.
חימוש מצרר, נזכיר, הוא כינוי לסוג נשק שנכללים בו לא רק פגזים אלא גם רקטות וטילים, כשהעיקרון המשותף לכולם הוא שהמטען שלהם מורכב מפצצות קטנות רבות – לעתים מאות כאלו בכל פצצת מצרר אחת – והן משתחררות באוויר ומתפזרות לאורך שטח נרחב, במטרה לפגוע במספר גבוה של מטרות בבת אחת. הפצצות הקטנות אמורות להתפוצץ עם הפגיעה בקרקע, אבל רבות מהן לא מופעלות ועלולות להישאר "רדומות" לאורך שנים רבות – באופן שמסכן חפים מפשע, בדיוק כמו מוקשים. בחלק מהמקרים, כך מעריכים בצלב האדום, כ-40% מהפצצות הקטנות לא מתפוצצות מיד.
לאורך השנים גברה ההתנגדות לשימוש בפצצות מצרר, וב-2008 חתמו יותר מ-100 מדינות על אמנה האוסרת את השימוש בהן, אם כי לא ארה"ב, לא אוקראינה וגם לא רוסיה חתומות עליה (גם ישראל לא חתמה עליה). רבות מחברות ברית נאט"ו, שמסייעות גם הן לאוקראינה ושולחות לה נשק רב, חתומות על האמנה הזו, והעובדה הזו הייתה אחד הצידוקים של הממשל האמריקני לסרב עד כה לבקשתה של קייב לקבל פצצות מצרר.
11 צפייה בגלריה
ביידן, אתמול. לא בטוח שיש תמימות דעים לגבי הצטרפות אוקראינה לנאט"ו כרגע
(צילום: Patrick Semansky , AP)
גורם בפנטגון אמר כי פצצות המצרר, שיועברו כחלק מחבילה רחבה לאוקראינה, יגיעו לשדה הקרב "בהתאם לרלוונטיות למתקפת הנגד", כלשונו. היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, סאליבן, הבהיר כי "אוקראינה העבירה התחייבויות בכתב לפיהן היא הולכת להשתמש בהן בצורה מאוד זהירה כדי לצמצם את הסכנות לאזרחים". שגריר רוסיה בארה"ב, אנטולי אנטונוב, מתח ביקורת על העברת פצצות המצרר לאוקראינה ואמר כי "האכזריות והציניות שבהם ניגשה ארה"ב לסוגיית העברת הנשק הקטלני הזה לקייב מדהימה. עכשיו, באשמת ארה"ב, יהיה סיכון למשך שנים רבות שאזרחים חפים מפשע ייפגעו מפיצוצי חימושי משנה כושלים".
אולקסנדר קוברקוב, סגן ראש ממשלת אוקראינה, חזה כבר בחודש פברואר שארצו תקבל בסופו של דבר פצצות מצרר: "זו הטריטוריה שלנו. אני מבין שזה מסובך בגלל כל מני אמנות. לבעלות הברית שלנו, ארה"ב ומדינות רבות אחרות, יש מיליוני יחידות מהסוג הזה. אנחנו נחכה, נחכה, נחכה – ופתאום, יום אחד, כך אני מניח, אנחנו נקבל את התחמושת הזו". ברקע לדבריו ניצבת העובדה שקייב כבר קיבלה בעבר כלי נשק מתקדמים שאותם דרשה, חרף הסתייגויות מצד בעלות בריתה, כגון טנקים. היא צפויה בעתיד לקבל גם מטוסי F-16, שגם להעברתם וושינגטון התנגדה במשך זמן רב.
11 צפייה בגלריה
פצצות מצרר שלא התפוצצו. האמריקנים מבטיחים: שיעור כישלון של פחות מ-2.5%
(צילום: ויקיפדיה/ Johnny Saunderson)
11 צפייה בגלריה
בשדה הקרב, בבחמוט. דיווחים על הישגים אוקראיניים במתקפת הנגד
(צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)
לאוקראינה, יצוין, כבר יש מאגר מסוים של פצצות מצרר שעמן תקפה יעדים שונים של רוסיה במהלך המלחמה, וגם מוסקבה עשתה שימוש נרחב בנשק הזה מאז הפלישה. הארגון Human Rights Watch דיווח לפני כחודשיים כי תיעד מאז תחילת המלחמה מאות מקרים של שימוש בפצצות מצרר, לרוב באזורים מאוכלסים. בארגון קראו השבוע להימנע מהעברת הנשק לקייב, שלדבריו הינו "חסר הבחנה מטבעו", ודרשו ממנה וגם ממוסקבה לחדול מיד מהשימוש בו: "פצצות מצרר שבהן משתמשות רוסיה ואוקראינה הורגות כבר עתה אזרחים, וימשיכו לעשות זאת במשך שנים רבות". אחרי הודעת ארה"ב, ארגוני זכויות אדם גינו את הצעד וכינו אותו "טעות נוראית".
בינתיים, בימים האחרונים יצא נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לשורת ביקורים במדינות נאט"ו, כדי להגביר את התמיכה בהצטרפותה של קייב לברית לקראת פסגת נאט"ו שתתקיים בשבוע הבא בווילנה, בירת ליטא. זלנסקי ביקר בין השאר בצ'כיה, סלובקיה ובטורקיה, יממה אחרי שהיה גם בבולגריה.
בטורקיה נפגש זלנסקי עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שאמר אחרי הפגישה כי לאוקראינה מגיע להצטרף לנאט"ו. הוא הדגיש כי אנקרה מתכננת להמשיך לפעול למו"מ לסיום המלחמה, ואמר שהוא מתכוון לארח את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין באוגוסט - גם בכל הנוגע לאיום הרוסי לפרוש מההסכם המאפשר ייצוא תבואה מנמלי אוקראינה לשווקים ברחבי העולם, הסכם שהושג אשתקד בתיווכה של אנקרה.
גם בפראג זכה זלנסקי לתמיכה בהצטרפות אוקראינה לנאט"ו "כשהמלחמה תיגמר", ובסופיה הבטיחו תמיכה "ככל שהתנאים יאפשרו". גם מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג הצביע על כך שהברית מעוניינת בהצטרפותה של אוקראינה. "הפסגה שלנו תשלח מסר ברור. נאט"ו עומדת מאוחדת, והמתקפה הרוסית לא תשתלם", הוא אמר במסיבת עיתונאים בבריסל.
יחד עם זאת, עדיין לא ברור מה תציע נאט"ו לאוקראינה בפסגה בשבוע הבא. בברית מעט חלוקים סביב המהירות שבה צריך לקדם את חברותה של אוקראינה, וכמה מדינות נותרות זהירות לגבי צעדים שיכולים לקרב את נאט"ו למלחמה עם רוסיה. בקטע מריאיון שנערך איתו, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נשמע אומר אתמול ל-CNN כי "אני לא חושב שיש תמימות דעים בנאט"ו לגבי הצטרפות אוקראינה עכשיו". זלנסקי עצמו הודה כי קייב כנראה לא תצטרף לנאט"ו כל עוד המלחמה מתנהלת, בעוד שפוטין איים כי רוסיה תגיב להצטרפות אוקראינית לנאט"ו. יחד עם זאת, הוא לא אמר אילו פעולות תנקוט מוסקבה.
"הישגים בשדה הקרב בבחמוט"
מתקפת הנגד האוקראינית, שנתקלת בקשיים לא מעטים, ממשיכה להתנהל בשדה הקרב, בשטחים שנכבשו מהאוקראינים על ידי רוסיה. בדוח מודיעין שפרסם משרד ההגנה של בריטניה נכתב כי בשבוע האחרון התרחשה לחימה עזה בעיר בחמוט, שכבשו הרוסים מאוקראינה. לפי הבריטים, הכוחות האוקראינים רשמו הישגים בצפון ובדרום העיר, על רקע מה שנראה כמורל ירוד בקרב הרוסים לצד קשיים של הרוסים לפגוע ביחידות הארטילריה של אוקראינה.
11 צפייה בגלריה
שר ההגנה הרוסי שויגו. היה ממטרות המרד - שלא צלח
(צילום: רויטרס, RUSSIAN DEFENCE MINISTRY)
למרות זאת, הבריטים העריכו כי רוסיה לא תאפשר ביתר קלות לוותר על בחמוט. "יש לה משקל סמלי כאחד ההישגים הרוסיים הבודדים בשנה האחרונה", נכתב בדוח המודיעין. גם מכון המחקר האמריקני The Institute for the Study of War דיווח כי הוא מזהה שהכוחות האוקראיניים רשמו בימים האחרונים הישגים בכפרים שמצפון ומדרום לבחמוט – והצליחו להשתלט על עמדות צבאיות באזור. תת-שר ההגנה של ארה"ב לענייני מדיניות קולין קאל אמר כי "מוקדם מדי לשפוט איך מתקדמת מתקפת הנגד. אנחנו בהתחלה של האמצע".
בתוך כך, הבוקר פרסם משרד ההגנה הרוסי תיעוד של שר ההגנה סרגיי שויגו לצד חיילים במטווח. המשרד לא מסר מתי צולם התיעוד – שהיה הראשון של שויגו לצד חיילים לראשונה מאז המרד שהוביל מנהיג קבוצת וגנר יבגני פריגוז'ין, שדרש בין השאר את הדחתו של שויגו.
זלנסקי, מצידו, ציין את היום ה-500 למלחמה בביקור באי הנחשים שבים השחור. באי האסטרטגי התנהל ביום הראשון למלחמה אחד הקרבות המפורסמים של המלחמה - כשחיילים מהמוצב האוקראיני באי סירבו להיכנע לספינת המלחמה "מוסקבה", כרזו לעברה קללות - ונפלו בשבי. בביקורו באי אמר זלנסקי: "האי לעולם לא ייכבש בידי הכובשים, כמו כל אוקראינה, כי אנחנו מדינה של אומץ. אני רוצה להודות מכאן - המקום של הניצחון - לכל החיילים שלנו ב-500 הימים האלה".
