בתום קרב צעקות בישיבת הממשלה, אושרו תוספת הרמטכ"ל לפנסיות אנשי הקבע והורדת גיל הפטור משירות צבאי לחרדים. ישיבת הממשלה השבועית החלה הבוקר (יום א') באיחור של שעה בגלל חילוקי דעות עם שר הביטחון בני גנץ. יו"ר כחול לבן התעקש על מיסוד "הגדלות הרמטכ"ל" שנועד לנפח את הפנסיות של משרתי הקבע בצה"ל - והתנה את תמיכתו בהורדת גיל הפטור משירות צבאי לצעירים חרדים מ-24 ל-21 בתמיכת הממשלה בדרישתו. לבסוף, הממשלה אישרה את התוספת על סך 1.1 מיליארד שקלים. שבעה שרים התנגדו להחלטה - אלקין, סער, שאשא ביטון, הורוביץ, זנדברג, פריג' ומיכאלי.
מיסוד "הגדלות הרמטכ"ל" קובע כי בסמכות הרמטכ"ל להעלות את שיעור גמול הפנסיה לאנשי הקבע לפי תחשיב שיבוסס על תקופת שירותם והשלמתה, ועד כה לא הושגו הסכמות לגבי המהלך. עם זאת, הורדת גיל הפטור לגיל 21 כלולה בקווי היסוד של הממשלה ובהסכם הקואליציוני. בדיון מקדים שנערך הבוקר בנושא, אמרו כמה שרים לגנץ: "אבל חתמנו על זה בהסכם הקואליציוני". גנץ אמר להם בתגובה: "לא יודע איך חתמתי על זה".
על פי עקרונות המתווה להורדת גיל הפטור, הוא יירד באופן מיידי למשך השנתיים הקרובות - לאחר השלמת הליך החקיקה בכנסת. כעבור שנתיים יועלה לגיל 22, וכעבור שנה נוספת לגיל 23. במקביל, גם כאשר יועלה גיל הפטור לגילאי 22 ו-23, יוכל צעיר חרדי להשתחרר משירות חובה בצה"ל כבר בגיל 21 ולהצטרף לשוק התעסוקה במסלול הכשרה מקצועית או הכשרה לפעילות ביטחון או חירום והצלה. לדברי שר האוצר אביגדור ליברמן, "זה היגיון כלכלי כמהלך ביניים, שבסופו נגיע לשוויון".
בנוסף, הוסכם על הקמת צוות שחברים בו נציגי ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ, ויהיה אמון על "בחינת הסדרי השירות בצה"ל ובשירות הלאומי והאזרחי, ולבניית מתווה חדש, רחב ועדכני התואם את צרכי הביטחון, המשק והחברה בישראל", כך על פי הודעת הממשלה. הצוות יגיש את מסקנותיו עד לנובמבר 2022. במסגרת תהליך הורדת גיל הפטור והכנסת רפורמת השירות, יעודכנו דמי הקיום של חיילי החובה והטבות בשחרור למשרתים.
ראש הממשלה נפתלי בנט בירך על ההחלטה. "משך עשרות שנים מדינת ישראל בחרה באופן עקבי 'לחתוך לעצמנו את האוזן כדי להעניש לעצמנו את האף'. כלומר, מרוב שכעסו על זה שהחרדים לא מתגייסים, גם אילצו אותם לא לצאת לשוק התעסוקה עד גיל מאוחר", אמר. "היום אנחנו שמים לזה סוף, ופותחים את שער העבודה והתעסוקה לצעירים חרדים. אנחנו מסירים את החסמים ומאפשרים את חופש הבחירה לרבבות צעירים חרדים, בלי כפייה ובלי טנקים בבני ברק. זו הדרך הארוכה והנכונה למען האינטרס הלאומי. שילוב החברה החרדית בשוק התעסוקה הוא יעד ראשון במעלה, של כולנו. אני מתרגש באופן אישי, מדובר במהלך היסטורי לעתיד ישראל".
גנץ אמר כי "המתווה אומר שאנחנו לא מוותרים על אף אחד ולא מוותרים לאף אחד". לדבריו, "הוא גשר למתווה השירות שבכוונתי להביא לממשלה בחודשים הקרובים שיסדיר את סוגיית השירות במדינת ישראל. אנחנו מאפשרים לחרדים לצאת לתעסוקה איכותית, שומרים על ערך השוויון ועל צבא העם. הצטרפות החרדים ואוכלוסיות נוספות במסגרת מתווה השירות למערך ההצלה, החירום והחסד של מדינת ישראל, הוא צורך אסטרטגי של מדינת ישראל".
שר החוץ יאיר לפיד מסר בתגובה לאישור החוק כי "אחרי שנים שהממשלות הקודמות לא הצליחו להעביר חוק גיוס - עכשיו זה קורה. הבטחנו וקיימנו".
עוד במסגרת הדיון, הביע השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, את התנגדותו לדחיית קיצור השירות מ-32 ל-30 חודשים עד ל-2025. "לצערי הייתי היחיד שהצביע נגד הארכת שירות חובה בצה"ל מ-30 חודשים חזרה ל-32", מסר. "הטיעונים שהשמיעה מערכת הביטחון היו זהים אחד-לאחד לטעונים שהשמיעה בזמנו בהתנגדותה לקיצור השירות מ-36 ל-32 חודשים. כיום, איש במערכת הביטחון לא מעלה על דעתו להמליץ לחזור לשרות של 36 חודשים".
היועץ הכלכלי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון לשעבר, תא"ל (במיל') ד"ר ששון חדד, הסביר כי אין קשר פרקטי בין שתי ההחלטות שהתקבלו בממשלה. "הקשר הוא פוליטי אם אני מבין נכון", אמר. "היה רצון עז להוריד את גיל הפטור בחוגים מסוימים ויש תמיכה של האוצר בנושא כי זה מאוד כלכלי. זה יגרום להרבה אנשים שנמצאים כרגע בין לבין, לא בישיבה ולא עובדים, להיכנס לשוק העבודה. מצד שני, הורדת גיל הפטור תגרום לזה שפחות חרדים יתגייסו לצה"ל. אם התחזיות של הלמ״ס תתגשמנה, נראה מעט מאוד אנשים שמתגייסים לצה"ל".
כוכבי: "החלטה על איך המדינה מתייחסת לצבאה"
הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי אמר בדיון הפנסיות: "ההחלטה הזו היא על איך המדינה מתייחסת לצבאה, איך המדינה מתייחסת למגניה, לאנשים שיכלו לפתח קריירות בחוץ ומחליטים להישאר, לתרום למדינה בצבא, עם משכורות הרבה יותר נמוכות ממה שיכלו לעשות בחוץ".
"אני לא רוצה לדבר רק על המשכורות", המשיך כוכבי. "האנשים האלה לא בחרו לשרת בגולני וגבעתי, שזה קל לחבק. אלה אנשי תקשוב, מפתחי אפליקציות ועוד תחומים רבים. הם עובדים בקריה, כן - הם עובדים בקריה. עד עשר-אחת עשרה בלילה. 70 אחוז מהיכולות שלנו במבצע 'שומר החומות' נשענו עליהם".
"הם לא בגולני, לא מחבקים אותם כי יש להם זיעה על הגב אלא כי יש להם הרבה מאוד שכל ואלטרנטיבה בחוץ ואנחנו עושים הרבה מאוד מאמצים להשאיר אותם בצבא. לכן, אתם מצביעים פה על היוקרה של השירות בצה"ל ולא רק לפי חשבון הבנק", חרץ הרמטכ"ל.
"אנחנו שקופים לאוצר", אמר השר גנץ. "בצוק איתן הלכתי לשדה וגיליתי שלא היה מטוס שנשאר על הקרקע יותר מ-20 דקות במשך 70 ימים. זה נכון שהטייס מטיס, אבל מתחתיו יש טכנאים, ואנשי טכנולוגיה וטבחים. לכן, שירות בצבא הוא משהו שראוי לתגמול. עשינו הבחנה בין לוחמים לאנשי מטה, וצריך לזכור שרק אחד מתוך עשרה מגיע לגיל פרישה. כך, ההסדר לא רלוונטי לרוב אנשי הקבע".
גנץ הדגיש כי טענות האוצר על הגדלת הפנסיות הן "אגדה אורבנית". לדבריו, הן דווקא יופחתו ותיווצר הבדלה בין קצינים לוחמים לעורפיים. הוא הוסיף כי "באף משרד ממשלתי לא עושים את זה, אני לא אתן יד לקיצוץ רטרואקטיבי בפנסיות". השרים ביקשו לשמוע מראש אגף התקציבים יוגב גרדוס הסברים על התנגדות האוצר לעניין הפנסיות, אך ליברמן התנגד בנימוק שעמדת האוצר כבר הופצה לשרים מבעוד מועד. שר הביטחון גנץ צעק: "לא אתן יד לקיצוץ הזה, לא עשו את זה באף משרד ממשלתי". ראש הממשלה נפתלי בנט גיבה אותו.
"אנחנו בעידן של עודף ביקוש לאנשים מוכשרים, במיוחד בהייטק שצמא לכל אדם", אמר בנט. "היתרון האמתי של צה"ל הוא לא רק אצל מפקדי השדה, אלא גם בקרב החיילים העורפיים שעובדים מסביב לשעון. אני נפעם כשאני פוגש רב סרן שמוותר על שכר של 120 אלף שקל כדי לשרת. לבוא לבני 30 ולהגיד להם שאנחנו מבטלים את ההסדר, זו מכה אנושה לביטחון ישראל. אין מה לדבר על מי שפרש. לא באים למישהו שנתן את כל כולו ולוקחים לו את זה. אני מגבה לחלוטין את ההצעה".
השרה תמר זנדברג התייחסה בדיון לפערים בכספי הפרישה של נשים לעומת גברים. לדבריה, בעוד נשים זוכות לפנסיה בסך 6,000 שקלים בחודש ומקצצים להן 2,000, גברים פורשים בגיל 46 עם פנסיה של 17 אלף שקלים. "אי אפשר ליישב את המצב הזה, אין לכך הסבר שמניח את הדעת", אמרה.
הורדת גיל הפטור בתמיכת האוצר
תחילה התכוונו בממשלה החדשה להוריד את גיל הפטור משירות צבאי לצעירים חרדים מ-24 ל-21 בתמיכה גורפת של גורמי משרד האוצר, משום שמדובר בתמריץ משמעותי להכנסתם לשוק העבודה. גנץ חזר בו מכוונה זו חרף התנגדות האוצר, ואנשיו טענו כי גם ארגונים אזרחיים חילונים טענו שמדובר במהלך שבסוף פוגע בשוויוניות בין חיילים משוחררים לבני גילם החרדים.
באוצר הציגו נתונים שלפיהם רק 48% מהגברים החרדים עובדים וכי הורדת גיל הפטור משירות צבאי ל-21 תגדיל בעשרות אחוזים את הסיכוי לשילובם בשוק התעסוקה ובכך את הפריון הכלכלי מהם. צוות שמינה גנץ כבר גיבש תוכנית חדשה לשינוי מהותי בחוק הגיוס לצה"ל, אך הוא לא יובא לאישור הממשלה והכנסת אלא יעובד מחדש עם צוות משותף למשרד ראש הממשלה.
שר הביטחון סבור כי יש לשנות את מודל הגיוס שקבע ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ולהגדיל מאוד את השירות הלאומי והאזרחי, וכן לכלול בו גם צעירים ערבים וחרדים לצד תגמול גדול יותר למשרתים בצה"ל, בעיקר בתפקידי לחימה.
בשל הוראת בג"ץ הובא לדיון הממשלה הבוקר "חוק הגיוס הקטן" שדומה למתווה מאמצע העשור הקודם: הממשלה תקבע יעדים שנתיים לגיוס צעירים שיוגדרו חרדים, כמה אלפים בודדים מדי שנה, ואם המגזר החרדי לא יעמוד ביעד זה, יוטלו בעוד שלוש שנים סנקציות כלכליות על ישיבות חרדיות בדמות הפסקת התמיכה בהן.
פורסם לראשונה: 13:50, 22.08.21
