כוכבי בריאיון פרידה מקיף
(צילום: ירון שרון, סאונד: יהב שמש, עריכה: תמר אברם)
מוצאי שבת, 24 באוגוסט 2019, עמוק בבור חיל האוויר בקריה בתל אביב. בזמן שאלפי צעירים מבלים ברחובות שמעל בסוף הקיץ, נותן הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי אור ירוק אחרון למטוסי חיל האוויר לצאת לתקיפה נרחבת ליד דמשק נגד חוליה פרו-איראנית מטעם כוח קודס, שתכננה לשלוח רחפני נפץ לפיגוע בישראל. באופן חריג, צה"ל לוקח אחריות על התקיפה.
ואותו לילה רק החל. פרסומים זרים ייחסו לצה"ל שעות אחר כך גם תקיפה נדירה של אמצעים מתקדמים לדיוק טילים, בלב הדאחייה, הרובע של חיזבאללה בביירות. דיווחים נוספים ייחסו לישראל באותו יום תקיפה חריגה לא פחות, בעומק עיראק, של שיירת טילים שכוונה נגד ישראל, סמוך לגבול איראן. היממה הסוערת של מי שכיהן אז רק כשמונה חודשים כרמטכ"ל לא הסתיימה שם. פחות מ-12 שעות לאחר מכן כבר אישר כוכבי לחיל האוויר לתקוף בעזה שורת יעדים של חמאס, שירה קודם לכן רקטות שיורטו מעל שדרות.
בכל אחת מהפעולות מהסוג הזה, בחדרי החדרים של מקבלי ההחלטות ומתכנני הפעולות בקריה, כוכבי דרש יותר, באופן שלעיתים התיש את קציניו. "גם וגם וגם וגם" היה הכינוי שהדביקו לו שם. למצוא עוד מטרה, לקחת במבצע עוד נכס או שניים, להטיל עוד חימושים כדי למקסם פגיעה באויב, לאתר עוד ארגז עם נשק מתקדם ברחוב סמוך, גם אם זה באמצע שכונה או אזור תעשייה של מדינת אויב. לתפיסתו, האויב האיראני והלבנוני רואה היטב ומיד כל תקיפה כזו, והגדלתה מעצימה את ההרתעה הישראלית.
כוכבי דרש יותר - וסירב לדבר. מאז גבי אשכנזי לא היה כאן רמטכ"ל שסירב בקנאות כזו להתראיין לאורך כהונתו. רא"ל כוכבי, הרמטכ"ל ה-22 שיפשוט בימים הקרובים את מדיו בפעם האחרונה, דווקא נחשב לקצין רהוט שמדביק את פקודיו בסגנון הדיבור שלו, במימיקה, בתנועות הידיים, ועדיין הוא השתדל ללכת בין הטיפות התקשורתיות ולהישאר יבש. הוא עשה כל שביכולתו לא לגרור ביקורת מימין או משמאל. גם כשנדרשה אמירה ערכית על אירוע נפיץ, היא לרוב הגיעה באיחור, בנאום אגבי ובלי סימן קריאה חד-משמעי.
למחליפו, הרצי הלוי, מצפה כנראה התמודדות קשה יותר בעניין על רקע אופי הממשלה שתחתיה יכהן, כשהכוונה בעיקר לזהות השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. שניהם מגיעים לא רק עם סמכויות ואג'נדה ברורה ונצית בכל הקשור לממשק בין פוליטיקה, אידיאולוגיה, התיישבות וצבא, אלא גם עם רצון וחיבה ליח"צ ושיווק של עמדותיהם באופן שעלול לגרום להתנגשות מול צה"ל. וכשההסכמים הקואליציוניים מעניקים לסמוטריץ' את האחריות על המינהל האזרחי בשטחים, ולבן גביר את אחריות על פלוגות מג"ב ביהודה ושומרון, ההתנגשות עלולה להיות בלתי נמנעת.
בריאיון מיוחד של כוכבי ל-ynet לרגל סיום 41 שנות שירותו הצבאי, הוא מסביר שהוא משוכנע שרק מפקדי צה"ל יקבעו את הוראות הפתיחה באש – לחיילים ולשאר הכוחות הכפופים אליהם, כמו לוחמי מג"ב. "לא יכול להיות שיהיו שני מפקדים ביהודה ושומרון", הוא מסביר את התנגדותו הנחרצת להעברת 16 פלוגות מג"ב הפועלות באוגדת איו"ש לידי השר בן גביר. "העבודה שמג"ב עושה ביהודה ושומרון היא מצוינת ואני מקווה שהמצב הזה יישאר בדיוק כפי שהוא היום. שרשרת הפיקוד חייבת להישמר. זה אומר שמי שמפקד על הכוחות הוא מפקד אוגדת איו"ש ומעליו אלוף הפיקוד. כולם נתונים לפקודות, להנחיות, לנהלים ולמדיניות של מפקד הפיקוד ושל הרמטכ"ל".
כוכבי משיב אש לבן גביר וסמוטריץ'
(צילום: ירון שרון)
כוכבי נזהר מלדרוך על המוקש הפרסונלי, אבל הוא מודע לכך שבן גביר עומד להיות שר לוחמני, כזה שהזיהוי שלו עם הימין הקיצוני יביא אותו להתנגד לכל פינוי מאחז לא חוקי ביהודה ושומרון - משימה שבהגדרתה מבוצעת על ידי כוחות מג"ב ומשטרה. ולכן לא מן הנמנע שבן גביר יחליט להוציא את פלוגות מג"ב מיהודה ושומרון ולהעבירן למאבק בפשיעה בנגב או בגליל. לכך יהיה מחיר בשטח: מדובר באובדן כוח ששווה לארבעה גדודי חי"ר, באזור שממילא קצר בכוח אדם.
"במבצע 'שומר החומות' הוצאנו את מג"ב מיהודה ושומרון לערים המעורבות לכמה שבועות ובזמן הזה הקפצנו גדודים במקומם", אומר כוכבי. "אם נמשיך לעבוד כך, כשפלוגות מג"ב נשארות באיו"ש תחת ההנחיות של הרמטכ"ל ושל פיקוד מרכז - אז מצוין. אם לא, אז יקרה אחד מהשניים: או שנצטרך להפעיל עוד גדודי מילואים או עוד גדודים סדירים. זה לא נכון וזה לא נכון. הכוח הסדיר ייפגע במוכנותו למלחמה, והמילואים כבר נושאים בנטל מאוד גדול באיו"ש. לכן צריכים להמשיך בפתרון הטוב ביותר שכבר קיים: לעזור למשטרה ולמשרד לביטחון פנים כשהם צריכים תגבורי כוחות".
כוכבי, נזכיר עובדה פרה-היסטורית, מונה לרמטכ"לות לפני ארבע שנים כשגם אז היה בנימין נתניהו ראש ממשלה. אמנם האלוף אייל זמיר, לשעבר מזכירו הצבאי של נתניהו, היה המועמד המועדף על ראש הממשלה, אך שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן הצליח למסמר את כוכבי לתפקיד. ארבע שנים חלפו וכוכבי הופתע מעט מהמהירות שבה התקבלו היוזמות לשינוי בצה"ל בהסכמים בין נתניהו לבין סמוטריץ' ובן גביר. הרמטכ"ל היוצא קיווה שיצליח להשפיע על המהלכים בטרם נסגרו בין נתניהו לשותפיו.
- המינהל האזרחי הוא גוף צבאי שמנהל מטעם המדינה את הפעילות האזרחית ביהודה ושומרון. מה המשמעות המעשית, מחר בבוקר, של הוצאתו והוצאת מתאם פעולות הממשלה בשטחים מצה"ל ומשר הביטחון, והעברתם לסמכותו של גורם פוליטי?
"ביהודה ושומרון יש ממשל צבאי ומתוקף ההגדרה הזו צה"ל אחראי לחוק ולסדר, וכמובן לביטחון. לכן המציאו את המינהל האזרחי. יש משמעויות רבות למהלך שכזה ואנו נשקף את כל ההשלכות והמשמעויות לדרג המדיני. ככלל אני אומר דבר אחד: הזיקה בין פעולות אזרחיות לפעולות מבצעיות-ביטחוניות באזור שנמצא בלחימה היא הדוקה. ההפרדה ביניהן היא לא טובה ועלולה לגרום נזק ולהביא למצב פחות טוב לכל האוכלוסיות. לכן צריך לחשוב פעמיים לפני שמקבלים החלטה שכזו".
15 צפייה בגלריה
בן גביר, נתניהו וסמוטריץ'. כוכבי קיבל הבטחה
(צילום: מוטי קמחי, עמית שאבי, הדר יואביאן)
כוכבי עוזב אפוא את צה"ל בשיאה של סערת שינויים דרמטיים בזירה הפוליטית-משפטית-אזרחית. הוא עושה זאת עם הבטחה מנתניהו – שטרם ברור אם תמומש - שלפיה מחליפו הרצי הלוי יקבל את הזכות להשמיע את עמדתו לפני מימוש ההחלטות באשר לדמותו של צה"ל, כפי שרוצים סמוטריץ' ובן גביר לראות אותה. כך או אחרת, בצבא צפויים להתנגד כמעט לכל הדרישות לשינויים בצה"ל, כולל להצעת החוק שלפיה באופן כמעט גורף לא תיפתח חקירה פלילית נגד לוחמים שנחשדים בביצוע עבירות מסוימות במהלך פעילות מבצעית.
דרישה נוספת שכוכבי מתנגד לה באופן נחרץ היא למינוי הרב הצבאי הראשי (הרבצ"ר) על ידי הרב הראשי הספרדי לישראל, דרישה שכוללת בתוכה גם את העלאתו לדרגת אלוף. "לפי החוק, מי שממנה בצה"ל אלופי-משנה, תתי-אלופים ואלופים זה אך ורק הרמטכ"ל", הוא אומר. "אני לא רואה שום מצב אחר. לא אתן לנוהל אחר להתממש".
- מה לגבי הדרישה לסגור או לצמצם את יחידת יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם)?
"זו יחידה חשובה מאוד שעושה פעילות נרחבת ומשמעותית ביחידות השונות ועבור המטה הכללי. היחידה הזו תישאר ותמשיך לתרום את תרומתה הרב".
נדמה שלא היה רמטכ"ל בדור האחרון שסומן לתפקיד כבר בשלבים כה מוקדמים בשירותו. דובר על כך עוד כשהיה קצין צעיר בחטיבת הצנחנים. אלא שבלא מעט מובנים, הפך כוכבי בעל כורחו לרמטכ"ל הנכון בשנים הלא נכונות. הוא הגיע לתפקיד אחרי שנים של הכנות, כשבחיקו תוכניות מסודרות, אך נתקל בסבבי בחירות אינסופיים ובהיעדר תקציב ביטחון מסודר, באופן שהקשה עליו לממש את תוכניתו רבת-השנים "תנופה".
15 צפייה בגלריה
כוכבי. התפיסה שהקרין ליורשו - ראיית העתיד ובניין כוח לעשור או שניים קדימה
(צילום: דובר צה''ל)
מה הוא ישאיר לבא אחריו? אין כמובן סיבה לקנא בהרצי הלוי, שייכנס לתפקידו במקביל למלחמות היהודים המתפתחות בימים האחרונים. אך בזירה המבצעית יש לצה"ל עוד עבודה רבה, בין השאר בהכנות לתקיפה באיראן ובסגירת פערים שעדיין קיימים בהצטיידות למשימה הזו. כוכבי כבר הקרין למחליפו את תפיסתו: לא תוכנית רב-שנתית ל-5-4 שנים, אלא בניין כוח לעשור או שניים קדימה, ראיית העתיד ועיצוב הצבא למלחמת המחרתיים. "יורה ובונה - לא תמיד בסדר הזה", כינו אותו חלק מהאלופים.
המלחמה על קו התפר
בשנה שעברה יותר מ-40 גדודי מילואים הוקפצו לתעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון, חלקם בהתראות קצרות. 66 נוספים יגיעו לעשות קווים במהלך 2023. חלק מאותם אלפי לוחמים - בעלי משפחות, אנשי עסקים, שכירים באמצע קריירה או סטודנטים באמצע התואר - יעשו זאת פעמיים בתוך חצי שנה. מדובר בעומס קיצוני על כוחות המילואים, שגם ככה מיעטו להתאמן במהלך כהונתו של כוכבי. הסיבה: החלטה שקיבלו צה"ל ושר הביטחון בני גנץ בתחילת השנה הקודמת לסגור את קו התפר הפרוץ שהופקר במשך כעשור, ודרכו נכנסו מדי שבוע רבבות שב"חים לעבוד בישראל. על הנתיב הזה חדרו גם מחבלים שאחראים לפיגועים הרצחניים בלב המדינה בגל הטרור של האביב שעבר, שהוביל למבצע "שובר גלים", שנמשך עד היום.
- כבר היו בעבר מחבלים שהסתננו דרך הפרצות בתפר. צה"ל הגיב במבצע או שניים לתפיסת כמה מאות שב"חים ובזה זה נגמר. מה השתנה הפעם שהצדיק פגיעה באימוני הסדיר, עומס על המילואים והקצאת מאות מיליוני שקלים לסגירת המכשול בקו התפר? הרי גם הגל הנוכחי דעך.
"המבחן של צבא בכלל ושל צה"ל בפרט הוא רמת הביטחון לאזרחים, והתוצאות מדברות בעד עצמן. בשובר גלים מנענו יותר מ-400 פיגועים, והיכן שלא הצלחנו - אנו מתחקרים. בניגוד לעבר, אין ארגון טרור שעומד מאחורי המפגעים אלא מדובר במחבלים בודדים. זה נובע מתסכול עמוק של אזרחים פלסטינים מהרשות, ממצבם הכלכלי והאישי, וחלקם מוצאים דרך לפרוק זאת על ידי פיגועים.
"אנחנו מפעילים שלושה מרכיבים עיקריים במערכה הזו: חיזוק קו התפר במכשול ועם כוחות, פעילות פנים בצירים וביישובים, והכי חשוב – פעילות עומק התקפית, סביב השעון, על בסיס מודיעין מעולה של שב"כ ואמ"ן וחדירה למקומות הכי עמוקים עם עקירת המחבלים מתוכם".
- במערכת הביטחון מודים בכישלון ישראלי מודע לאורך השנים בבלימת הזליגה של אלפי כלי נשק לשטחי הרשות והפקרת קו התפר שהפך לאוטוסטרדה לתוך ישראל. בדיעבד, טעיתם?
"לכל ארגון יש עוגה תקציבית ובתוכה צריך לקבוע סדר עדיפות. יכולתי לשבת איתך פה היום ולהגיד לך שתקצבנו לפני שנים את המכשול בקו התפר, אבל בגלל זה לא בנינו את מכשול הצפון שמוקם בימים אלה ובסיומו המציאות הביטחונית תהיה טובה יותר. המציאות השתנתה וכעת אנו מגיבים לה".
"אני מצפה ליותר פעולות של הרשות הפלסטינית, מבצעית וכלכלית, כולל הקצאת תקציבים לנושא, יש גם סוגיות מערכתיות-אזוריות שקשורות יותר לדרג המדיני", אומר כוכבי, אך מדגיש כי "התיאום הביטחוני שלנו עם מנגנוני הביטחון הפלסטינים הוא טוב, למרבה הפלא, ונשמר היטב ברוב הגזרות. לצערי המנגנונים כמעט ולא פועלים בג'נין ובשכם ולכן אנו צריכים לפעול שם".
ההכנות לתקיפה באיראן בעיצומן
הריאיון מתקיים במרכז הארץ בבסיס "היחידה הרב-ממדית", הנחשבת ל"בייבי" של הרמטכ"ל כוכבי, וכונתה בתחילת דרכה לפני כשלוש שנים כ"יחידת הרפאים של צה"ל". היא כוללת עשרות אמצעים טכנולוגיים, שחלקם מזכירים מבצעים מסרטי ריגול או לחימה עתידנית, רחפני תקיפה זעירים ויכולות זיהוי אויב נסתר עם טכניקות שממציאים הלוחמים בעצמם. כוכבי טבע בתחילת כהונתו את המושג המתעתע "פרדוקס הביטחון" – שלפיו ככל שצה"ל מצליח יותר במשימתו להעניק ביטחון ולהרחיק את המלחמה הבא, כך כביכול הצורך בו פוחת והמשאבים המוקצים לו יכולים להצטמצם.
ביחידה הרב-ממדית: "המרחב האווירי בידינו, הר הבית בידינו"
(צילום: ירון שרון)
הרמטכ"ל: "המוכנות לתקיפה באיראן השתפרה משמעותית"
(צילום: ירון שרון)
אם תשאלו את הישראלי הממוצע מה זכור לו מבחינה מבצעית מהכהונה של כוכבי, סביר שהוא יציין מבצע וחצי בעזה, שוב בלי כוחות קרקעיים, והרבה פעולות מול גל הטרור ביהודה ושומרון. כוכבי וקציניו לא יכולים לחשוף את המציאות האחרת, הנסתרת מהציבור ומקבלת ביטוי, אם בכלל, רק בפרסומים זרים: מאות תקיפות של מטרות איראניות ושל חיזבאללה בסוריה ובעיראק, לצד מגוון פעולות חשאיות רבות ברחבי המזרח התיכון.
גם בתחילת 2023 חיזבאללה ("צבא הטרור" בלשונו של כוכבי) הוא האויב מספר 1 של צה"ל. "חיזבאללה לא רוצה מלחמה ויש לו סיבות טובות לכך", אומר הרמטכ"ל היוצא. "הוא זוכר את המחיר הכבד ששילם ב-2006, הוא יודע שלצה"ל יש כיום אלפי מטרות בלבנון והוא רואה מדי שבוע את הפעילות שלנו ברחבי המזרח התיכון. עובדה שהוא לא הגיב ליירוט שלושת המל"טים ששלח לנסות ולצלם את אסדת הגז. מצד שני זה ארגון עם הרבה מאוד טילים ורקטות וכוח לוחם גדול. המענה שלנו לכך הוא הגדלת הכוח ההתקפי - ביבשה, מהאוויר ומהים. בגולן הסורי היה אמור לקום 'חיזבאללה 2', עם אמצעי לחימה ומשגרים של כוחות פרו-איראניים, והתוכניות הללו שובשו לחלוטין. יש כיום עשרות בודדות של פעילי חיזבאללה בגולן הסורי. פעילים רבים אחרים נפגעו או שחזרו ללבנון או לעומק סוריה".
הסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לבין איראן באמצע העשור הקודם השפיע ישירות ולטובה על הלוחם מגולני ומהצנחנים. לצה"ל התפנו משאבים רבים להשקיע באימוני כוחות היבשה ולשכלל מערכים באמ"ן. ההסכם נפרם מאז כשארה"ב של טראמפ החליטה לצאת ממנו, אבל כוכבי, לדבריו, התנגד לו כבר מההתחלה מטעם פשוט: לעצירת ההתקדמות של טהרן לגרעין היה תאריך תפוגה – שנת 2031. זה נשמע נצח, אך לשיטתו מדובר בדקה וחצי במונחים מאקרו-אסטרטגיים של המזרח התיכון.
"זה לא סוד שחשבתי שההסכם הקודם לא היה טוב, כי החל מ-2031 הוא איפשר לאיראנים להחזיק כמויות חומר מועשרות, אמנם ברמה נמוכה אך בכמות בלתי מוגבלת, וגם צנטריפוגות מאוד מתקדמות בכמויות גדולות", הוא אומר. "החיבור של שני הדברים היה מביא לכך שיוכלו בתוך שבועות להגיע לכמות חומר גרעיני שתספיק להרכבת פצצה. אסור שלהסכם חדש, אם ייחתם, תהיה פגות תוקף. הפעם הוא יהיה חייב לכלול גם פיקוח על קבוצת הנשק והתפתחות הבליסטיקה".
עם זאת הוא מסכים כי הסכם עדיף על תקיפה: "מתחילת התוכנית הרב שנתית תנופה מ-2019 שיפרנו לאין שיעור את יכולות התקיפה של מתקני הגרעין. הגדלנו את המודיעין לשם כך ואת מספר המטרות באיראן. גם את החימושים המסורתיים הגדלנו. הקמנו במטכ"ל את 'אגף איראן' שכל כולו מרוכז בבניית התוכניות המבצעיות למשימה, ומעל הכל נכנסנו לשגרת תרגילים, כולל שני מודלים שביצענו בשנה האחרונה עם עשרות מטוסים באוויר. נעשה עוד אחד בשנה הקרובה".
- אבל חלק גדול מהפלטפורמות למשימה הזו, כמו מטוסי התדלוק, יגיעו באיחור של שנים בגלל סבבי הבחירות שתקעו את תקציבי הביטחון והסיוע האמריקני. בחיל האוויר הכו על חטא שלא דפקו אז חזק על השולחן.
"צה"ל יוכל לבצע את התוכניות הלו גם במצב המתדלקים הנוכחי. זה לא עניין של לדפוק על השולחן אלא דיאלוג עם הדרג המדיני ומשרד האוצר. קיבלנו תוספת תקציב של שלושה מיליארד שקל ולפני שנתיים עוד שני מיליארד שקל, שכולם הולכים לשיפור הכוח ההתקפי של צה"ל, עם נתח למשימת התקיפה באיראן. ההכנות בעיצומן".
- ובהכרח זה יהיה עם האמריקנים?
"לא. מדינת ישראל חייבת, ואנו מתכוננים לכך, להעמיד לעצמה יכולת עצמאית לנטרל איום של גרעין צבאי איראני. נשמח תמיד שהעולם יוביל את המערכה הזו כי איראן היא בעיה כלל-עולמית".
זה לא צבא פוליטי
צה"ל תחת כוכבי הגיב באיחור לשני שינויים שחלו בשנים האחרונות ביחס הנפיץ בין החברה והפוליטיקה לבין צבא העם. במקביל למדיניות שקבע "תותחים לפני גרביים" באשר לסדר העדיפות התקציבי בתוך הצבא, צצו אינספור סרטונים ותמונות של גרביים קרועים, מטאפורית – מזון בכמויות קטנות ובאיכות ירודה לחיילים ובעיקר ללוחמים, שירות רפואי גרוע ואיטי ומערך היסעים צפוף ומסורבל.
עונה לביקורת: "מטפלים באופן אובססיבי ברווחת החיילים"
(צילום: ירון שרון)
כל זה קרה בשנים שבהן בלאו הכי קיים משבר מוטיבציה חוצה מגזרים בצה"ל - מלשב"ים שמעוניינים פחות להגיע לגדודים, הקושי לשמר אנשי קבע איכותיים, קרביים וטכנולוגיים, שנוטשים בגיל צעיר, ועד למילואימניקים, בעיקר בחטיבות השחוקות, שמתייצבים בשיעורים נמוכים מבעבר בגלל העול שבהחזקת משק הבית או הקשיים בלימודים האקדמיים. ואם זה לא מספיק, הגיעה ההתעקשות של כוכבי וגנץ לקבע בחוק את הפנסיה לקבוצה הקטנה שמגיעה לגיל הפרישה המוקדם.
- בכהונתך ירד מדד אמון הציבור בצבא ב-12%, לפי הסקר השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה. גדי איזנקוט קבע שבלי תמיכת הציבור בצה"ל אין לו זכות קיום כצבא העם. כיצד זה נגרם?
"אמון הציבור בצבא חשוב לנו מאוד והיה גבוה גם בשנים האחרונות. חמישה חודשים לפני הסקר שאתה מדבר עליו עמדנו על 90% אמון, ובנקודה הספציפית הזו, לדעתי בגלל סוגיית הפנסיות, הייתה ירידה. לפי הנתונים שבידינו היום, רמת האמון בצבא היא גבוהה מאוד וגם לפי נתונים שיפורסמו בקרוב".
- זה קשור לניסיונות חיצוניים לקעקע את אמון הציבור בצבא? להציגו כרופס, כפרוגרסיבי, מפרשת בראל חדריה שמואלי ועד לפרויקט הטנקיסטיות, שאתה אגב הקפאת אף שהפיילוט הקודם הוכרז כמוצלח.
"צה"ל, מיום הקמתו, היה זירה להתגוששות בין דעות ואסכולות עד כדי כך שדוד בן גוריון אמר 'לא לתת לכך שצה"ל יהפוך לזירה של דעות פוליטיות'. יש טענות כלפי צה"ל משני הצדדים בצורה סימטרית. תפקידנו הוא לוודא שהצבא יישאר מקצועי, ערכי וממלכתי. כל השיקולים שלנגד עינינו לעולם יהיו סביב השאלה מה תורם לביטחון המדינה. תמיד יהיו ניסיונות למשוך את צה"ל שמאלה וימינה אבל לנו יש מצפן ברור. נשמור על המקצועיות, הערכיות והממלכתיות בחירוף נפש. לא ניתן לאף אחד לפגוע בעקרונות הללו. אנחנו לא שייכים לאף צד, לא שמאל, לא ימין, לא דתיים ולא חילונים".
- אז למה פיילוט הטנקיסטיות נמרח ונתקע?
"לא היה שום מניע חיצוני בשיקולים שלנו. חשבנו שצריך לעשות פיילוט יותר מקצועי עם יכולת מדידה מעמיקה יותר. עשינו זאת, זה הוכתר בהצלחה ויצא לדרך. כך גם עם פרויקטים אחרים. במקום שבו נשים יכולות להשתלב וזה לא פוגע בסטנדרט המקצועי שלנו, אז הן ישולבו. היכן שלא, אז לא. ובאותה נחרצות".
- הענקת את פרס הרמטכ"ל לחדשנות לאפליקציית "זוזו", שהייתה אמורה לשפר את ההיסעים לחיילים וזכתה רק לביקורות רעות מהם. בכלל, איך הגענו למצב שבו לוחמים סובלים מבעיות במזון ובשירות הרפואי? שפרויקט ענק לשדרוג בא"חים מיושנים של גבעתי והנח"ל בוטל בכהונתך?
"התעדוף שקבעתי לא קשור לרמת הפרט או החיילים. נהפוך הוא. הכפלנו את שכר הלוחמים ב-50%, ברובו מתקציב צה"ל. הגדלנו את כמות המלגות ממדים ללימודים למימון תואר ראשון ללוחמים מ-12 אלף ל-22 אלף בשנה, ומיסדנו זאת בחוק. הגדלנו את מענקי הת"ש במאות מיליוני שקלים והשקענו בתקציב לפרט יותר ממיליארד שקל. היינו צריכים להשתפר בעניין המזון, ההיסעים והשירות הרפואי וכאן אנחנו בעיצומו של שינוי רדיקלי בהובלת אט"ל. אנחנו כבר אחרי שיפוץ של 100 חדרי אוכל. יש עוד דרך לעשות אבל ההשקעה הכספית גדלה. תבעתי משפט חשוב יותר מאשר 'תותחים לפני גרביים', והוא 'האדם יקר' – זה אומר אוכל טוב יותר ויחס טוב ומדים חדשים ושכר גבוה, יותר ולימודים ומקצוע לחיים, ואנחנו מטפלים בתנאים לחיילים באופן אובססיבי".
צריך מודל קבע חדש
כוכבי יודע ומודה שטעה במשבר הפנסיות, אך מזהיר מההשלכות הרעות על ההכתמה שנעשתה למשרתי הקבע: "אני מצטער שלא הצלחנו לרתום את הציבור לצורך ולהצדקה שמאחורי הפנסיות. זה לא דיון על כסף בכלל אלא על איכותו של צה"ל ועל מי המפקדים שאתה רוצה שיישארו בצבא. מי אתה רוצה שיעשה מודיעין על המטרות בעזה או בסוריה? מי אתה רוצה שיביא את היכולת התקשובית לקצה של הלוחם שיפעל בלבנון או לכוח שעכשיו נלחם בסמטאות של ג'נין ושכם? מי אתה רוצה שיפקד על חטיבת גבעתי או על בסיס של חיל האוויר? ומי אתה רוצה שישרת כקצין חימוש ברמת הגולן? אלה אנשים בלי שעות עבודה, עם שבתות בבסיס ועם חיים תובעניים. ועוד לא התחלתי לדבר על התחרות הקשה מול התנאים שמחכים להם בחוץ. מי אתם רוצים שיפקד על הבן שלכם?".
כוכבי: "הפנסיות? זה דיון על איכות צה"ל. מי אתם רוצים שיפקד על הילדים שלכם?"
(צילום: ירון שרון)
- יגידו לך באוצר: רק מעטים נהנים מהמיליארדים ששמורים כפנסיה לפורשים מקבע. הרי רק אחד ל-11 מאלו שמתחילים קבע בגיל 22 מגיע לגיל פרישה. כלומר קבוצה קטנה נהנית מההטבה החריגה הזו, ולכן מציעים באוצר לקחת את המיליארדים האלה ולשלש או אפילו לרבע את השכר הנמוך לסרן מגולני או לרב סרן מ-8200, בני ה-26, שחייבים את הכסף כאן ועכשיו כדי להקים משפחה, ולא אולי בעוד 15 שנה, אם יגיעו לגיל פרישה.
"אני רוצה שהסרן שיהפוך לרב-סרן ואז לסגן אלוף שיישאר איתי בדיוק כמו שהוא מתקדם בחוץ. אני דוחה מכל את המושג 'מיליארדים לפנסיות'. זה מה ששולם במצטבר מקום המדינה לגמלאות. הסכום השנתי לכספי הפנסיה הוא כ-20 מיליון שקל. הגיע הזמן לנפץ את המספרים האלה. זו כל התוספת ואנו רוצים להגדיל את השכר לאנשי הקבע הצעירים, אבל יש לנו מגבלות של תקרת שכר. כדי לעשות זאת נצטרך לפטר אלפי אנשי קבע אחרים. לכן צריך מודל קבע חדש והסכם שכר חדש".
- לפני שלושה חודשים אמרה חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, שמאז מונתה לשרת ההסברה: "דמיינו שבכירי מערכת הביטחון של היום עומדים על גשר בעתיד וצועקים 'לך' במבטא של פנסיה תקציבית ואז תבינו – הכול פוליטי". נעלבת?
"אני פועל רק לפי מצפן אחד עם מחוג אחד: הפעילות המבצעית והשיקולים המקצועיים, הערכיים והממלכתיים, ולכן דבר לא מסיט אותי מהכיוון הזה".
- אבל אתה גם מייצג עשרות אלפי משרתי קבע שנגד חלקם לכל הפחות כוונה האמירה הזו.
"התפקיד שלי הוא להסביר למשרתינו בראש ובראשונה את המשמעות הביטחונית שאנו מספקים לעם ישראל. בכך נדבק מבלי להיות מושפעים מהערות כאלה ואחרות שנאמרות בחברה ובמדינה דמוקרטית. תחושת הסיפוק של משרתי הקבע חזקה יותר מהערה ימינה או שמאלה, מהערה בטוויטר שבטלה בשישים לעומת הרוח של משרתי הקבע. אני מזכיר למשרתים שהחיים שלנו לא פשוטים. רבים מהם כמעט ולא רואים את המשפחות שלהם".
- באקלים הנוכחי, עוברות לך מחשבות מדאיגות בראש, של לוחם מילואים מצביע מרצ שאולי ימצא תירוץ להתחמק משירות בחברון? או של מחלקת לוחמים מכפיר שתגיד למ"פ שלה "אנחנו לא משתתפים בפינוי המאחז כי בן גביר או הרב אמרו אחרת"?
"אתן לך את התשובה הכי כנה – עד שאמרת לי את זה לא חשבתי בכלל על זה, וזו כבר אינדיקציה כי אני כל כך סומך על התרבות של צה"ל, על שמירת הנהלים ועל הלוחמים והמפקדים. זה בדיוק מה שיפה בצה"ל וגובר על כל דבר אחר. כשארבעה נכנסים לבטן הטנק - דתי, חילוני, עירוני ומושבניק - בבת אחת הם נהפכים לרקמה אנושית אחת. הם יודעים שפעם צריך לבצע משימה כזו ופעם משימה אחרת. כמח"ט הצנחנים נכנסתי עם הלוחמים שלי לשבור קירות ולכבוש את הקסבה בשכם, וחודש לאחר מכן היינו צריכים לפנות יישוב יהודי בלתי חוקי באחת הגבעות. היו שם חיילים מכל המינים והסוגים. יש משהו עמוק בתרבות הפיקוד בצה"ל שמבוססת על ההבנה שזהו צבא העם, וברגע שאתה לובש מדים הדברים הללו מטשטשים".
- אז התקרית של לוחמי גבעתי בחברון הייתה מקרה חד פעמי?
"תבדוק את ההיסטוריה של מדינת ישראל מיום הקמתה. היא עמדה באתגרים לא פחות גדולים עם שסעים בעם ועם פילוג. אנשים ששירתו בצבא היו שייכים לכל המחנות גם בעבר. אני באופן אישי לא מוטרד כי אני רואה איך אנחנו מחנכים את החיילים והמפקדים שלנו וגם מטפלים באירועים חריגים. כך מעצבים גבולות וזה חלק מהיותה של ישראל דמוקרטיה תוססת וסוערת, עם צבא שצלח את המבחנים הללו בעבר".
אולי נחזיר את הבנים
בתחנה האחרונה עם כוכבי אנחנו מגיעים למינהלת המטרות במחנה גלילות של אגף המודיעין, יוזמה נוספת שלו שמייצרת מטרות בהיקפים תעשייתיים על ידי אלגוריתמים ושיטות שמפתחים קצינים מבריקים. מפעל של ממש להכנת אלפי מטרות חדשות בשנה, בכל רחבי המזרח התיכון ולכל סוגי הפעילויות, לא רק במלחמה.
אופטימי לפני פרישה: "יש במציאות הנוכחית תנאים טובים יותר להשבת הבנים"
(צילום: ירון שרון)
כוכבי מתיישב מול מחשב באחד מחדרי העבודה ומקבל תדרוך אישי מחיילת צעירה כיצד מפלילים מטרת אמת בעזה תוך פחות מחמש דקות של הצלבות ממקורות מודיעין שונים. כוכבי רוכש את היכולת הזו ומכניס בעצמו עוד מטרה לבנק המטרות של פיקוד הדרום. דווקא בזירה הזו, שבמהלך כהונת כוכבי הפכה שקטה יחסית, יש יותר סיבות להיות אופטימי.
- הכנסת אלפי הפועלים מהרצועה לישראל וההקלות הכלכליות הנוספות תורמות לשקט בעוטף?
"המציאות של שריפות מעת לעת בעוטף עזה וההפגנות על הגדר ביום ובלילה לצד ירי רקטות, שהייתה טבעית לנו עד לפני שנתיים, פסקה כמעט לחלוטין בגלל הפעלת כוח שלנו, בשיאו במבצע שומר החומות ואז במדיניות התגובה הקשה על כל ירי של רקטה בודדת או בלון תבערה. הצטרף לכך מבצע עלות השחר נגד הג'יהאד האיסלאמי ובכך גדלה ההרתעה. יש למצב הנוכחי פוטנציאל להמשיך זמן רב. יחיא סינוואר מודה בעצמו שחמאס ספג פגיעות קשות בשנים האחרונות ולא השיג דבר. במציאות הנוכחית יש גם תנאים טובים יותר לאפשרות של החזרת הבנים מעזה, עם כמה נסיבות נוכחיות שמקלות על האפשרות לקדם זאת".
