בכירים במערכת הבריאות מותחים הבוקר (יום ב') ביקורת חריפה על כוונתו של השר ניצן הורוביץ לקצר את הבידוד למאומתי קורונה משבעה לחמישה ימים – וזאת שבוע בלבד אחרי שקוצר מעשרה ימים לשבוע. לטענת המומחים, המהלך עלול להתבצע מבלי שנאספו נתונים מספקים, אף שבארה"ב ובבריטניה כבר עומד הבידוד על חמישה ימים. החלטה סופית בעניין הקיצור צפויה להתקבל בממשלה היום או מחר.
מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, פרופ' גליה רהב, אומרת שמנתונים ראשוניים שנאספו במערכת הבריאות, יש לא מעט מאומתים שנמצאים חיוביים גם ביום השביעי. "נכון להיום, כשמערכת הבריאות במצב די קשה אך ניתן לניהול, הדבר הנכון הוא לבודד למשך שבוע ולעשות בדיקות אנטיגן. מי ששלילי יכול לחזור", היא אומרת. "לא הייתי רוצה להיות חולה מאושפזת ושמי שיטפל בי יהיה חיובי באנטיגן, כי המשמעות היא שהוא עדיין מדביק.
"באשר לאוכלוסייה, הייתי רוצה נתונים. צריך לקבל החלטה כזו על בסיס נתונים. אני מתארת לעצמי שההחלטה מתקבלת בגלל שצפויה בעיה במשק ובכוח האדם, אבל מבחינה בריאותית הייתי מעדיפה לחכות. והייתי רוצה שיציאה מבידוד תיעשה רק עם בדיקות אנטיגן. אין לי בעיה אם החזרה תיעשה כעבור חמישה ימים במידה שתהיה תוצאה שלילית באנטיגן. אבל אין לנו את הנתונים לדעת מה יהיה שיעור החיוביים באוכלוסייה באנטיגן כעבור חמישה ימים".
(צילום: נויל האריס)
גם פרופ' דורון גזית מהאוניברסיטה העברית, שמייעץ לקבינט הקורונה יחד עם חברי צוות המומחים של האוניברסיטה, חולק על הכוונה של השר הורוביץ: "עד כה בוצעו בישראל לא מעט מהלכים שניתן להגדירם כצעדי חירום. העיקרי שבהם הוא העובדה שלמחוסנים, למרות שהם נדבקים במידה גבוהה באומיקרון, כרגע אין ניטור באמצעות בדיקות.
"משרד הבריאות הנחה מחוסנים לבצע בדיקה לאחר מגע עם מאומת, ובמקרה של תשובה שלילית - לחזור לעבודה. אבל אם בדיקה זו מבוצעת עד 72-48 שעות מהמגע האחרון עם המאומת, אין לה משמעות. היא תיתן תשובה שלילית בכל מקרה. זו טעות. היא נועדה להוריד את מספר הבידודים אבל מגבירה את ההדבקות, ולכן בסופו של דבר מגבירה את הפגיעה במשק.
"חשוב להבין שהנגיף נשאר ימים רבים. כבר הקיצור לשבעה ימים היה צעד חירום שמשמעותו ויתור על כעשרה אחוזים מההדבקות המתרחשות אחרי היום השביעי. קיצור לחמישה ימים ייוותר על מניעת כ-30 אחוזים מההדבקות. זה צעד שמגביר הדבקות ולא יסייע ביציאה מהגל הזה. אם רוצים לקצר, כדאי להתמקד רק בעובדים חיוניים, שאותם ניתן לבדוק גם מדי יום אחרי היציאה מהמחלה.
"העניינים האלו בכל מקרה חשובים בעת חירום. אנחנו לקראת שיא הגל, ומצפים שבסוף החודש נראה בלימה שלו וירידה, גם בעומס בבתי החולים. שלב היציאה מהגל תמיד מוביל להרבה מאד נדבקים, הרבה יותר משלב העלייה, ולפיכך יש לוודא שצעדי החירום האלו, במיוחד שהם מגבירי הדבקה, יבוטלו".
התור לבדיקות קורונה בהבימה
(צילום: דן רבן)
מנגד, ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות וחבר בקבינט המומחים, דווקא תומך בקיצור הבידוד: "זה מהלך טבעי ומתבקש למציאות המתפתחת, רפואית וכלכלית כאחד. הוא אומץ במדינות כמו ארה"ב, בריטניה ועוד לאור נתונים שהתקבלו באחרונה ומאפייניו הייחודיים של זן האומיקרון.
"נכון, גם אם קיצור הבידוד למאומתים מגלם סיכון מסוים להדבקה לאחר היום החמישי, נוכח המחיר הכבד שנגרם מדובר בסיכון שניתן לקחת. זו מדיניות בידוד שמייצגת איזון ראוי ונכון בין מכלול השיקולים, בהם בריאות, כלכלה, חינוך ותפקוד תקין של המשק. על מנת שלא לייצר בלבול בציבור, מרגע שתתקבל ההחלטה על קיצור הבידוד יש לקבוע כלל אחיד, ברור ופשוט לכולם".
בקיצור הבידוד תמכו כמה שרים בממשלה, בהם יפעת שאשא ביטון, אורנה ברביבאי ועודד פורר, שאמר אתמול: "חייבים להפסיק לגרור רגליים ולקבל באופן מיידי החלטות המתאימות את ימי בידוד לזן הנוכחי. צריך להעניק לשרים סמכויות לפטור מבידוד עובדים חיוניים שאין להם תסמינים, אחרת נמצא את עצמנו תוך זמן קצר עם בעיות בשרשרת האספקה".
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר שאלו דברי טעם, והוסיף: "נבחן כל הזמן את קיצור בידודים. אנחנו מציינים שיא של בדיקות. 5% מהאוכלוסייה נבדקים בכל יום וזה המון, ככה אנחנו שולפים מאומתים מהקהילה".
עם זאת, בנט הזהיר מהזינוק בתחלואה הקשה ואמר שתוך חמישה ימים מספר החולים במצב קשה הוכפל: "האווירה שאין בעיה היא לא נכונה". מנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש הוסיף כי בראשית המגפה הגישה הרווחת הייתה שמבוגרים יישארו בבית, ועכשיו בוחרים לאפשר להם לחיות לצד הקורונה.
