התביעה בשבדיה הודיעה היום (ד') כי החליטה להעמיד לדין שני מתנגדי איסלאם שהציתו בשנה שעברה את הקוראן בכמה הזדמנויות ועוררו בכך זעם בעולם המוסלמי וחשש כבד מפיגועי ג'יהאד בתוך המדינה. מדובר בעליית מדרגה במאבק של הרשויות השבדיות נגד חילול הספר הקדוש למוסלמים, כשברקע דיון ציבורי ער על גבולות חופש הביטוי, שבאופן מסורתי נחשבים בשבדיה גמישים למדי.
שני הנאשמים לעתיד הם סלוואן מומיקה וסלוואן נאג'ם, ששניהם תועדו בסרטונים שורפים לראווה את הקוראן, במעשה של קריאת תיגר לא רק על האיסלאם אלא גם על התפיסה שלפי אין להעליב את מאמיניו. מומיקה, פליטה שהגיע לשבדיה מעיראק, הסביר בעבר כי רצה למחות בכך נגד הממסד האיסלאמי. נאג'ם מצדו הכחיש היום באמצעות עורך דינו כי עבר על החוק, והדגיש כי קיבל אישור לערוך את מפגן המחאה וכי זכויותיו מוגנות על-ידי החוקה השבדית.
לדברי התביעה השבדית, מומיקה ונאג'ם ביצעו "עבירות הסתה נגד קבוצה אתנית או לאומית" בארבעה מקרים שונים שבהם הציתו את הקוראן ליד מסגדים ומקומות ציבוריים אחרים. בעקבות מעשי ההצתה נאלצה שבדיה להעלות את רמת הכוננות שלה מפני טרור, ודנמרק השכנה, שגם בה ביצעו מתנגדי איסלאם הצתות כאלו, הקשיחה את חוקיה כדי לאסור לשרוף את הספר המוסלמי.
ההודעה על העמדתם של מציתי הקוראן בשבדיה לדין באה אחרי שלאחרונה הודיעה סוכנות ההגירה השבדית כי הייתה רוצה לגרש את מומיקה מהמדינה, בטענה שמילא מידע שקרי בטופס בקשת התושבות שלו. עם זאת היא הבהירה גם כי תימנע מלעשות זאת, משום שאם ישוב למולדתו נשקפת לו סכנה ממשית.
שבדיה, נזכיר, קלטה בגל האדיר של מהגרים מהמזרח התיכון ששטף את אירופה ב-2015 יותר מהגרים מכל מדינה אחרת ביבשת ביחס לגודלה. במקביל היא סובלת גם מעלייה חדה בשיעור הפשיעה, ויש הקושרים בין שני הדברים, ומותחים בשל כך ביקורת חריפה על המדיניות המתירנית שנקטו הממשלות בשטוקהולם בכל הנוגע לקליטת מהגרים, במיוחד מוסלמים.
הצתת ספרי הקוראן בשבדיה עוררה הפגנות ענק נגד המדינה בעולם המוסלמי, וברבות מהן נשמעו קריאות לנקום בשבדיה באמצעות פיגועים. באירוע אחד אף פרצו מאות בני אדם לשגרירות השבדית בעיראק והציתו בה אש. באירוע נוסף רצח בשנה שעברה מחבל מחבל מדאעש שני אוהדים של נבחרת שבדיה בכדורגל שבאו לעודד את הנבחרת בבריסל, בלגיה.
שבדיה ודנמרק הן שתיים מהמדינות הליברליות ביותר בעולם, ומבקרי המהלכים נגד שורפי הקוראן מדגישים כי להצתת הספר המוסלמי יש להתייחס כצורה של ביטוי חופשי המוגנת על-ידי החוק.