הפגנות הבדואים לשחרור העצורים מהפרות הסדר בנטיעות קק''ל
(צילום: ראאד אבואלקיעאן)
ההפגנות והפרות הסדר האלימות בעקבות נטיעות קק"ל סמוך לאדמות שבהן מתגוררים בדואים בנגב, הולידו כתבי אישום נגד כמה מתפרעים צעירים. ואולם, המעצרים ההמוניים של המשטרה הובילו לתסיסה בקרב הציבור הבדואי לאחר שהתברר כי המשטרה עיכבה לחקירה למשל ילד בן 10 ואף עצרה ילד בן 12. בשבוע האחרון נערכו כמה הפגנות מול בית המשפט בבאר שבע במחאה על מדיניות המעצרים של המשטרה.
לפי נתוני ארגון עדאלה, מאז תחילת המחאות נגד הנטיעות במהלך החודש, בהן גם הפרות סדר אלימות, עיכבה ועצרה המשטרה כ-150 חשודים, כ-40% מהם מתחת לגיל 18. כיום מוחזקים במעצר כ-40 מעורבים בהתפרעויות, נגד 13 מתוכם הוגשו כתבי אישום.
המעצרים ההמוניים גרמו לכך שחלק מהחשודים נותרו במעצר ללא חקירה. בין אותם חשודים גם כאלה שטענו כי לא היו כלל בהתפרעויות. עבירות אלימות נגד שוטרים והפרות סדר מוגדרות חמורות ומי שתוקף שוטרים או מיידה אבנים לעברם או לעבר אזרחים הוא עבריין לכל דבר ועניין. ואולם, העצורים מוגדרים חשודים, ולכן על המשטרה לחקור את טענות אלה שמכחישים כל קשר לעבירות שמיוחסות להם.
בבית המשפט נתנו למשטרה חופש פעולה וגילו הבנה למחסור בכוח אדם שאמור להתמודד מול כמות כל כך גדולה של חשודים - בדומה להתרחשויות במבצע "שומר החומות" בשנה שעברה. בזמן הנטיעות והפרות הסדר המדינה לא הייתה שרויה במבצע צבאי, אך לאחר שההתפרעויות הסתיימו - בית המשפט התחשב במשטרה.
בניגוד להחלטת בית המשפט לשחרר חשודים במהומה האלימה שאירעה בשטח בית החולים סורוקה בבאר שבע בנובמבר האחרון מכיוון שהמשטרה לא הספיקה לבסס נגדם ראיות, הפעם החליט כאמור בית המשפט להתנהל בצורה אחרת. "יש לאפשר ליחידה החוקרת מרווח הזמן הדרוש, בשים לב שמשטרת ישראל מתוחה בימים אלה עד קצה גבול יכולתה", קבע בשבוע שעבר שופט בית משפט השלום בבאר שבע רון סולקין.
במקביל, כמעט כל החלטה על שחרור של חשודים בבית משפט השלום - הניעה את המשטרה להגיש ערר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בסך הכול הגישה המשטרה בתקופה האמורה עשרות עררים, במה שהצטייר כמדיניות.
"זכויות של חשודים נרמסות"
איגוד עורכי הדין הערבים בדרום ייצג רבים מהחשודים. "התחושה היא שהיא שזה מדיניות מלמעלה", אמר יו"ר הארגון עו"ד נאסר אלעטאונה. "אני רוצה לפנות למערכת המשפט ומערכות האכיפה, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון ופרקליט המדינה והשר לביטחון הפנים: לא יעלה על הדעת שיש מעל 100 עצורים ועשרות קטינים, והזכויות של חלק גדול מהם נרמסות.
"לא מוארך להם מעצר על פי אמות מידה משפטיות שאנחנו מכירים. אדם שמאריכים לו מעצר לחמישה ימים מבלי לבצע פעולות חקירה - זה סוג של מעצר מנהלי. כשאתה עוצר אנשים ולא מבצע פעולות חקירה ובית המשפט מאריך - למה אתם מחזיקים אותו במעצר?".
השופט איתי ברסלר-גונן הסביר באחת מהחלטותיו כי תכלית המעצרים אינה הרתעה, אבל באותה נשימה הוא הוסיף כי "פן נוסף של מסוכנות נובע מתופעת חקיינות והנטייה של אירועים שכאלו להתעצם אגב חקיינות והסלמה".
את הדברים כתב השופט ברסלר-גונן בשבוע שעבר, כשההתפרעויות כבר דעכו. הוא ציין אז עוד כי "תכלית המעצר בהקשר זה של אירועים מרובים אינה הרתעתית אלא מתן מענה למסוכנות המתעצמת מטיבו של האירוע". על רקע דבריו אלה של השופט, יצוין כי מניעת חקיינות אינה בדיוק הרתעה. בנוסף, לא ברור על בסיס מה קבע השופט כי קיימת תופעה של חקיינות, שכן המשטרה לא טענה זאת בדיון שנגע למעצר חשוד בתקיפת שוטרים בהפגנה האלימה בכביש 31 באמצע החודש.
במקרה אחר עצרה המשטרה את סולימאן אלוקילי (37), נשוי ואב לחמישה ילדים. לפי החשד, הוא השתתף בהפרת סדר והשליך אבנים לעבר כוח משטרתי בעקבות נטיעות קק"ל בפזורת אל-אטרש. בחקירתו התברר כי אלוקילי נעצר מאחר שעמד במקום ולא זז.
"השוטרים שהיו בזירה התרשמו שעמידתו זו הפריעה להם להתקדם אל עבר אלו שהם רצו לעצור", קבע שופט בית משפט השלום אמיר דורון. "מעורבותו, ככל שהייתה, הייתה מינורית במיוחד. בחקירתו הבהיר שהיה במקום אך לא נטל חלק באלימות שהתרחשה וכאשר התבקש להתרחק מהמקום עשה כן. עוד הבהיר כי רק צפה באירוע". השופט שחרר את החשוד למעצר בית מלא, המשטרה ערערה לבית המשפט המחוזי - ושם הוחלט לשחרר את אלוקילי למעצר בית.
מעצרים בעקבות הפרות הסדר בתל שבע
(מהרשתות החברתיות)
במקרה נוסף, עצרה המשטרה צעיר בן 20 משבט אל-אטרש בחשד שאיים על שוטרים. הצעיר, חייל בשירות סדיר, היה בחופשה בבית. לטענת שוטר משמר הגבול, החשוד אמר לו: "אני לא שוכח, אנחנו עוד ניפגש". החייל מצדו הסביר כי אמר לשוטר: "במקום שתשחק אותה גבר על אזרחים מסכנים, לך תשרת בחברון ונראה אותך".
השופט אור אדם מבית משפט השלום שחרר את הצעיר והתחשב בכך שמדובר בחייל. המשטרה ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. פרקליטו של החייל, עו"ד אלעטאונה, אמר: "ברור לבית המשפט שעניין בקשות המעצר הן יותר מהוראות מלמעלה כלפי דרג השטח בבית המשפט, וחוסנה של מערכת משפט נלמד ברגעים קשים ולא בימים רגילים". שופט בית המשפט המחוזי אהרון משניות דחה את ערעור המשטרה וקבע: "מדובר בתושב האזור שהתנדב לשרת בצה"ל והוא משרת שירות מלא, ומיותר לומר כי עובדה זו נזקפת לזכותו".
מקרה אחר נוגע לתושב שגב שלום שנעצר בחשד להפרת סדר אחרי שהעלה סרטון לטיקטוק. החשוד הסביר לשוטרים כי העלה את הסרטון כדי להזהיר את עוקביו מההתפרעויות. המשטרה אף ביקשה לחקור אותו בחשד להסתה, אך לא קיבלה לכך אישור ובית המשפט שחרר אותו.
עו"ד שחדה אבן ברי, שייצג אף הוא כמה מהעצורים, סיפר: "אחד מטועני המעצרים אמר 'אנחנו ואתם קורבנות של הפוליטיקאים'. יש לחץ כבר כמה חודשים סביב סיסמאות של אובדן הנגב ואובדן המשילות. המשטרה נלחצה, הנחתת מסוק על בית בחול היה סימפטום. המעצרים האלה הם סימפטום. מי שמחליט להאריך מעצר בלי חקירה עושה פשע כלפי העצורים".
עמותת סיכוי-אופוק, שפועלת לשוויון ושותפות בין יהודים וערבים, גינתה את שורת המעצרים. אנשי העמותה וגורמים נוספים בציבור הבדואי קיימו כאמור בשבוע האחרון הפגנות מול בית המשפט בבאר שבע. השופט סולקין, מבית משפט השלום, הזהיר באחד הדיונים כי ההתפרעויות בכבישים עלולות להוביל לאנרכיה.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "בניגוד גמור לנטען, לא קיימת מדיניות גורפת להגשת הערר באירועים נשוא פנייתך. הגשת הערר מתבצעת בהתאם לחומר הראיות, חומרת העבירה והערכת מסוכנות. אנו רואים בחומרה אלימות מכל סוג שהיא.
"בהתאם, כל דיווח שמתקבל במשטרה בגין אירוע של יידוי אבנים או הפרות סדר באזור ובכלל, מטופל מיד כדי לאתר את המעורבים, הן על ידי סריקות ופעילות מבצעית בשטח בידי כוחות ייעודיים מיוחדים והן על ידי אמצעים חקירתיים ומודיעיניים, הכול במטרה למצות עם החשודים את הדין. נמשיך לפעול נגד נגע האלימות באשר הוא לשמירה על שלום הציבור וביטחונו".
פורסם לראשונה: 23:52, 24.01.22
