במלאת שנה לעסקת החטופים, חטופות ששוחררו משבי חמאס בעזה, ובני משפחות של חטופים, נשאו הערב (ראשון) הצהרה מיוחדת במטה החטופים בתל אביב. הם דרשו ״עסקה להשבת כל החטופים בפעימה אחת - החיים לשיקום, והנרצחים והחללים לקבורה ראויה בארצם״. ynet העביר את ההצהרה בשידור ישיר.
חזרת החטופים בעסקה: הסרטון שהוקרן בהצהרה
(צילום: מטה משפחות חטופים )
רז בן עמי, ששוחררה לאחר 57 ימים, ובעלה אוהד עדיין מוחזק בשבי, אמרה בהצהרה: ״לפני 415 ימים חטפו אותי מהבית שלי בפיג׳מה. את אוהד בעלי חטפו בבוקסר ובחולצה. את התמונה שלו מאותו בוקר ארור כולכם בוודאי זוכרים. ביום שישי הקרוב, 29 בנובמבר, תמלא שנה לחזרתי משבי החמאס, שנה לחירות שלי, שנה שאני מנסה לשקם את עצמי ולא באמת מצליחה כי אוהד אישי היקר עדיין מוחזק במנהרות חמאס בעזה.
״ביום שחזרתי הייתה בי שמחה גדולה כשפגשתי את הבנות שלי, במהלך התקופה בשבי העסיקו אותי מחשבות מה עלה בגורלן. התחבקנו ובכינו כמו שלא בכינו מעולם. גיליתי עד כמה הבנות האהובות שלי גיבורות שנלחמו להחזיר אותי לכאן. אותי ואת אבא שלהן. אני לא מאמינה שעברה שנה ואוהד עדיין שם. המחשבות עליו לא נותנות לי מנוח, אם רק היו מצליחים להבין מה זה להיות בתת-תנאים במנהרות מוקפים במחבלים 54 ימים – אין סיכוי שהיו נותנים לחטופים להישאר שם 415 ימים.
״הבנות ואני עושות כל מה שאנחנו יכולות כדי להחזיר את אוהד ואת כל החטופים, אבל בסוף – זה בידיים של ראש הממשלה. את מה שאני יודעת, אני יודעת מהחדשות בדיוק כמו כולם. אף אחד לא טורח לעדכן אותנו. הלב שלי, כמו של רבים אחרים, החסיר פעימה יחד עם הפרסומים של דובר חמאס אתמול. בכל פעם זה מפיל אותי מחדש.
״אז די. כל הגורמים אומרים שבשלו התנאים לעסקה. נגמרו התירוצים. זה הזמן להחזיר את כל החטופים וכמה שיותר מהר, כי את החורף במנהרות אין לדעת מי ישרוד. ולך אוהדי אהובי, תהיה חזק וסליחה, סליחה שאתה עדיין שם. עם שלם מחכה לשובך. אני מחכה לחיבוק שלך, הבנות מחכות לחיבוק שלך וביחד נתחיל להשתקם, אמן״.
״המחשבות על אוהד לא נותנות לי מנוח״. רז בן עמי בהצהרה
(צילום: ליאור שרון )
״אני שרדתי, אני דורשת את זה עבור כולם״
גבריאלה ליימברג, ששוחררה לאחר 53 ימים יחד עם בתה מיאה ואחותה קלרה מרמן, אמרה בהצהרה: ״הכול כבר נאמר, ועכשיו חייבים מעשים. אין לנו זמן. במשך 53 ימים דבר אחד החזיק אותי - אנחנו עם ישראל, העם היהודי, מקדשים את החיים. לא משאירים אף אדם מאחור. זה ההבדל הגדול בינינו לבין כל מדינה אחרת. ידעתי במשך 53 ימים שהמשפחה שלי נלחמת עליי.
״עלינו להמשיך את המאבק כדי שכולם יחזרו. בשבי ניהלתי שיחות בדמיוני שחיזקו אותי, דיאלוג ותסריטים על היום שאחרי. קשה לי להאמין שנשארה בהם תקווה - שבי זה גיהנום, סבל ממושך. האור היחיד הוא התקווה, אני מקווה שהיא איתם״.
גבריאלה ליימברג. ״קשה להאמין שנותרה בהם תקווה״
(צילום: ליאור שרון )
״אני לא מסכנה, אני שרדתי, זכיתי לקבל את כל המשפחה שלי בחזרה״, היא אמרה, ״אני רוצה ודורשת את זה עבור כל משפחות החטופים, שיזכו גם כן לחיבוק. אני מבקשת ודורשת מכל עם ישראל והעומדים בראש שיפעלו באותו אופן. אנחנו צריכים את הפעימה הזאת שתחזיר את כולם״.
״הידיים שנגעו בנו ילוו אותנו כל חיינו״
דניאל אלוני, ששוחררה לאחר 49 ימים יחד עם בתה אמיליה, סיפרה על גיסה, דוד קוניו, המוחזק בשבי עם אחיו אריאל קוניו. ״אנחנו עדיין רחוקות מלהתחיל בשיקום״, היא אמרה, ״אחותי והאחייניות שלי מחכות לדוד שיחזור, כולנו מחכים לכל 101 החטופים שיחזרו ונחזור לנשום. בכל רגע חייהם בסכנה, ובכל רגע שהם שם הסכנה רק גוברת. אם בעבר היה בערך החטופים קלף גבוה במשא ומתן, נראה שעכשיו הערך פוחת. לממשלת ישראל לקח חודשיים בקירוב לעסקה שלנו, למה לוקחת מעל שנה עסקה נוספת? אני תוהה עד כמה ביתי ואני היינו חשובות להם?
(צילום: ליאור שרון )
״אנחנו עדיין לא יצאנו מהמנהרות. הידיים שחטפו אותנו, הידיים שנגעו בנו כשירדנו למנהרות, המבטים החודרים הרעים והמאיימים, ילוו אותנו כל חיינו״, היא אמרה.
״זיכרון אירועי 7 באוקטובר עדיין משתקים אותנו מפחד. אנחנו ממשיכות להתמודד עם אתגרי היום-יום, קשיי השינה, חשש מהיפרדות, פחד מזרים. לעולם לא אוכל לתאר לכם מה זה להיות מוחזקת בידי אויב אכזר כקלף מיקוח, ואנחנו היינו שם רק 49 ימים. עד כמה התחושות קשות. מחר יום המאבק באלימות נגד נשים, כשבמנהרות של חמאס יש עוד נשים.
״אני יצאתי פגועה פחות למזלי, לא פגעו בנו פיזית, אבל כל אישה וכל גבר צריכים לחשוב מה קורה שם לכל אישה ולכל גבר בכל לילה. אנחנו יודעים בוודאות שהן נאנסות באכזריות, מבוצעים בהן מעשי סדום, הן חוות תקיפות והתעללות. פוגעים בהן גופנית ונפשית, רומסים את זהותן וכבודן בכל יום מחדש״.
״עד שלא תגיע הוודאות - מבחינתנו הם בחיים״
יפעת זיילר, בת דודתה של שירי ביבס, שנחטפה עם בעלה ירדן ושני ילדיה אריאל וכפיר, אמרה: ״מה היה קורה אם היינו מחכים עוד יום אחד? עוד פעימה אחת? שירי והילדים היו בבית, גם כרמל גת ועדן ירושלמי. אנחנו בני המשפחה מסתובבים עם עננה גדולה מעל ראשינו. אין ודאות לגבי מצבם של שירי, אריאל, ירדן וכפיר, ועד שלא תגיע הוודאות מבחינתנו הם בחיים. זה המעט שמגיע להם ממקבלי ההחלטות. אבל נבחרי הציבור מבקשים שנקצר, שנחריש קול, כי כבר שנה אנחנו מחכים לעסקה נוספת שתחזיר את כולם״.
יפעת זיילר, בת דודתה של החטופה שירי ביבס
(צילום: ליאור שרון )
״אמרתי לגיא - שלא תעיז להיפרד מאיתנו״
מישל, אבא של גיא אילוז ז״ל, אמר: ״415 ימים שגיאצ׳וק שלי זרוק וקבור בחולות עזה, 415 ימים שאני נזכר בשיחת הטלפון שפילחה את הנשמה. השעה הייתה מוקדמת, וברקע הבן שלי אומר לי שהוא אוהב אותי, מעין ציווי של פרידה. אני בכוחותיי האחרונים אומר לו - שלא תעז להיפרד מאיתנו, שלא תעז. היום אנחנו מציינים שנה לעסקה והחזרת החטופים שחזרו לבני משפחתם. אני רואה אתכן כאן, נשים חזקות שחזרו מהתופת, ואתן העדות הניצחת ששום ועדת חקירה ממלכתית שתקום או לא תקום - אתן הארת הלפיד שתמיד ידעו ש-7 באוקטובר קרה. אך אי-לקיחת אחריות של הממשלה הבזויה הזאת לא ימחק את הבושה של המדינה הזאת. אני מתבייש שככה נוהגים בנו, אזרחי מדינת ישראל. אני בוכה ודואב על מה נהיה מאיתנו״.
מוקדם יותר, נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר באירוע שהתקיים בבית הנשיא: ״אני מתפלל וזועק, פועל ומייחל לשובם המיידי של אחיותינו ואחינו החטופים מעזה. אנחנו מציינים בימים אלה שנה לעסקה להשבת החטופים היחידה, עסקה שהביאה אלינו עשרות רבות מאחינו ואחיותינו, כחלק מהצו העליון והמחייב ביותר בין מדינה לאזרחיה.
״אנחנו בנקודה קריטית בכל מה שנוגע לחטופות ולחטופים. יש לנו הישגים רבים במערכה הקשה הזו, אבל אנחנו צריכים גם לומר בכנות – שכל יום שהם לא כאן איתנו – כשלנו״, אמר הנשיא, ״אנחנו חייבים להבין ולהפנים שאם לא נשיב אותם הביתה -ניוותר עם פצע מדמם ופתוח שיצרוב לעד את נפשנו כחברה וכאומה. עלינו לפעול בכל השדות ובכל הכלים, ולעשות הכל בדחיפות כדי להביאם הביתה״.
