משפחתו של מוטי כהן, שגופתו נמצאה בחולות קיסריה ב-2001 לאחר שנחטף ונרצח, תפגין מחר (יום שלישי) בכניסה לבית משפט השלום ברמלה, שם צפוי להתקיים דיון בוועדת שחרורים מיוחדת של אסירי עולם בעניין רוצחו של מוטי, שעתר לקבל שחרור מוקדם. המחבל, אשרף בן מסעד אלבויראת, תושב אום אל פחם, נעצר כמה ימים לאחר הרצח. בן דודו שאדי אל בויראת, תושב העיר הפלסטינית קבאטיה, נמלט מהארץ. הוא הורשע ונידון למאסר עולם, אך נשיא המדינה דאז שמעון פרס קצב את עונשו ב-2014 ל-30 שנות מאסר. בקשתו לשחרור מוקדם מגיעה לאחר שריצה 22 שנות מאסר.
אחיו של מוטי, לוי כהן (54), נשוי ואב לילדים, עזב את ישראל כשנה וחצי לאחר הרצח. הוא חי כיום בקנדה, אך הגיע הבוקר במיוחד כדי להפגין מחר יחד עם בני משפחתו. הוא סיפר על עזיבתו: "לא הייתי מסוגל יותר. בכל בוקר הלכתי לקבר של מוטי. החיים נהרסו, והכאב הכי גדול היה להילחם מול המדינה שלנו, שיכירו ברצח של אחי כרצח לאומני. מוטי נרצח על ידי מחבל ערבי רק כי הוא יהודי, אך בית המשפט ראה בכך רצח פלילי. זה דבר שלא נתן לנו מנוח".
4 צפייה בגלריה
ידיעה על מותו של מוטי כהן ז"ל בעיתון "ידיעות אחרונות", ינואר 2001
(מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות" )
כ-22 שנים לאחר הרצח של אחיו, לוי עדיין מתקשה לדבר על מותו. הוא אמר בקול שבור כי "למרות שהכירו ברצח של אחי כלאומני, המחבל מרצה את מאסרו כאסיר פלילי ולא כאסיר ביטחוני". זאת למרות שכשנה לאחר הרצח, ובתום מאבק עיקש של משפחת כהן, הביטוח הלאומי הכיר ברצח של מוטי ככזה שבוצע על רקע לאומני, והכיר במשפחה כנפגעת פעולות איבה. בהתאם, במכתב שנשלח למשפחה צוין כי המניע לרצח "כתוצאה מאירוע חבלני. האירוע שבו נפטר בנכם הוכר כפגיעת איבה". בשב"ס אישרו כי האסיר מרצה את עונשו כאסיר פלילי, כפי שהורשע בבית המשפט בהליך על רקע פלילי, ולא לאומני.
לוי תיאר את מוטי כ"אח האהוב מבין שמונת האחים במשפחה", וסיפר על התלאות שעברה משפחתו לאחר הרצח: "אמא שלי מתה חמש שנים אחר כך משברון לב, ואבא גם כבר לא בחיים. הרוצח הנתעב לא רצח רק את מוטי, הוא רצח משפחה שלמה שחייהם לא אותם חיים מאז אותו יום, כשמוטי יצא מהבית ולא שב עוד, כשמצאו את גופתו בחולות. הרצח הנתעב לא עזב אותי ואת האחים שלי לאורך כל השנים.
"עכשיו הרוצח השפל מקבל פרס לעלות לוועדת שחרורים מיוחדת. איך זה שהמדינה, דרך ביטוח לאומי, מכירה ברצח על רקע לאומני, אך הוא בכלא מוגדר כאסיר פלילי? זאת בושה למדינה שלנו, שהממשלה בה היום היא 'ימין מלא מלא'. אנחנו נלחמים ומתפללים שלפחות יישאר בכלא וירצה את כל 30 שנות המאסר".
4 צפייה בגלריה
בני המשפחה פנו לנתניהו, בן גביר וגלנט: "סייעו לנו למנוע את החרפה"
(צילום: AFP, אוהד צויגנברג, עמית שאבי)
בני המשפחה פנו במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר הביטחון יואב גלנט, שבו כתבו בין היתר "עצם העלאת האפשרות כי הרוצח האכזרי ישוחרר מהכלא מדירה שינה מעינינו. הרצח שביצע היה כה אכזרי ומזוויע, עד כי מלאכת זיהוי הגופה היתה מורכבת וקשה במיוחד. בנסיבות אלה, אנו מבקשים כי תפעילו את כובד משקלכם על-מנת להשאיר את הרוצח אשרף אל בויראת בכלא לשארית חייו. מדובר באדם שהוכח כי הוא מסוכן לחברה, וקיים בליבנו חשש אמיתי כי אם ישוחרר - יחזור לרצוח ולפגוע ביהודים.
"אנא סייעו לנו למנוע את החרפה, ולמנוע את שחרורו. הרצח של מוטי, נטול הילדים משל עצמו, ריסק את המשפחה ופורר אותה. כמשפחה שכולה שהצטרפה בעל כורחה למעגל המשפחות השכולות, אנו מבקשים מכם שלא להשאירנו לבד - ולעשות כל שביכולתכם כדי שחלילה לא יצטרפו משפחות נוספות למעגל הדמים הנורא הזה".
בהפגנה ישתתפו גם מפגינים ממשפחות שכולות נוספות, מ"פורום בוחרים בחיים". האב השכול הרצל חג'ג, שבתו סגן שיר חג'ג' נרצחה בפיגוע הדריסה בטיילת ארמון הנציב בירושלים ב-2017, קרא בכעס שלא להגיש לוועדת השחרורים "מחבל רוצח שיושב לו בכלא כאסיר פלילי אחרי שהמדינה הכירה ברצח כלאומני, וזה עוד אחרי הביזיון של קציבת עונשו ל-30 שנים ב-2014". חג'ג' הוסיף: "לא היה למדינה אומץ להוציא אותו להורג בגזר דין מוות, אז המינימום שאנחנו דורשים הוא שישב בכלא עד יומו האחרון, ולא דקה אחת פחות".
מפורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור נמסר: "במקום שמחבל רוצח יוצא להורג או לכל הפחות יסיים את חייו בין כותלי הכלא, בוחרת מדינת ישראל על שלל שלוחותיה לבחון את אפשרויות שחרורו. זו לא הפעם הראשונה שבה נרצח מוכר כנפגע פעולות איבה, אך חלק מהרשויות מתעצלות ומתנערות מהרקע החבלני של הרצח מטעמי נוחות. כך היה גם עם רוצח ליפז חלימי. גם אם נתעלם מהבושה על קציבת עונשו של הרוצח, לא ניתן להתעלם מהמחדל בדיון על בקשת השחרור אחרי 22 שנים, וכשנותרו שמונה. שום דבר לא יחזיר את מוטי למשפחתו. אנו נמשיך לעמוד לצדם ולצד כל משפחה שמחבל שרצח את יקירה יבקש שחרור מוקדם".
