נשיא המדינה יצחק הרצוג נשאל הבוקר (חמישי) על אפשרות חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שעלה השבוע להעיד במשפטו, וביקש "לא להיכנס לשאלה המתוחכמת", אך לא פסל. "יש כללים מסוימים שאני לא אתחיל לפרט איך זה מתנהל. אני תמיד אפעיל את כל השיקולים על-פי צו מצפוני והכללים הבסיסיים. אנשים צריכים לבקש ולרצות אבל כרגע זה לא על הפרק. זה לא קרה ולא התבקש. לא נכון שאדבר על כך באופן פומבי בעוד שהמשפט מתנהל".
הרצוג: "תמיד אפעיל את כל השיקולים על פי צו מצפוני"
(צילום: דוברות מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא)
הוא הוסיף בוועידת החינוך של ישיבות ואולפנות בני עקיבא ומקור ראשון כי "זה תהליך שיש בו הרבה מאוד גורמים מעורבים. כרגע יש משפט, והמשפט מתנהל". לדברי הרצוג, "אני מאמין בחובה לכבד את שלטון החוק ואין אדם העומד מעל החוק. לא הרגשתי שזה היה יום שמח, זה לא היה שמח לראות את ראש הממשלה בבית המשפט, לאף אחד זה לא צריך להיות משמח".
בתוך כך, השופט אשר קולה, ששימש סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, אמר היום ברשת ב' כי "אין ספק שבתיק נתניהו היה צריך להגיע להסדר טיעון, ועדיין ניתן להגיע אליו. בסוף יש פה מדינה לנהל, ולא טוב למדינה שרה"מ נאשם בפלילים ומשפטו נמשך 8-6 שנים".
אתמול התקיים יום העדות השני של נתניהו בתיקי האלפים, בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ההגנה של סנגורי נתניהו התמקדה בהדיפת הטענה המיוחסת לו בתיק 4000 ("פרשת בזק-וואלה"), שלפיה זכה להיענות חריגה בסיקור באתר וואלה שהיה בבעלות הנאשם הנוסף בשוחד שאול אלוביץ'. נתניהו טען כי לא ביקש מאלוביץ' סיקור, וציין כי לבקשות של רעייתו שרה הוא כלל לא היה מודע.
נתניהו מואשם בתיק 4000 בשוחד, מרמה והפרת אמונים, על כך שקיבל מאלוביץ' היענות חריגה בסיקור באתר וואלה, וגמל לו בתמורה בהטבות רגולטוריות. לכתב האישום צורף מסמך עם 315 בקשות סיקור אשר הופנו לוואלה מסביבתו של נתניהו.
נתניהו בבית המשפט, אתמול
(צילום: עידו ארז, קונטקט )
אותה היענות בסיקור משמשת באישום השוחד כמתת שקיבל נתניהו, ואילו סעיף הפרת האמונים משמש כבסיס להוכחת קשר וזיקה מיוחדים שנוצרו בין נתניהו לאלוביץ', כאלה שהובילו לניגוד עניינים ביניהם. לכן, סנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד וגם ראש הממשלה התמקדו אתמול בהדיפת ההיענות החריגה, באמצעות חמש טענות עיקריות.
בשבוע הבא צפויים הדיונים להתנהל כסדרם ולהתקיים בימים שני, שלישי ורביעי, מהשעה 10:00 בבוקר ועד השעה 16:00 אחר הצהריים. במהלך דיון העדות הראשון שהתקיים שלשום, נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) הכניס לראש הממשלה פתקים במעטפות חומות סגורות שלאחריהן ביקש נתניהו הפסקה של כמה דקות, והשופטים נענו לבקשתו.
מהי בקשת חנינה, וכיצד אפשר להגיש?
בקשת חנינה מכוונת להקל בתוצאות שנובעות מקיומה של הרשעה פלילית. לרוב הכוונה היא להקלה בעונש, לשינוי ברכיבי גזר הדין ולעיתים גם לביטול אחד מהם. אל"ם (במיל) רן כהן רוכברגר, עו"ד המתמחה בדיני צבא וביטחון שכיהן בעבר כסנגור הצבאי הראשי, הסביר: "היוזמה של הנשיא רלוונטית במיוחד למחיקה של הרישום הפלילי, שהוא תוצר נלווה של ההרשעה, אך מהותית הוא עונש בפני עצמו, שלא פעם עלולות להיות לו השלכות קשות יותר מאשר העונש עצמו, שמגבילות את חופש העיסוק ומובילות גם להמשך פגיעה בשמו הטוב של האדם.
"בין הגופים שקיומו של רישום פלילי חשוף בפניהם, לפני שהוא מתיישן, ניתן למנות את משטרת ישראל, מצ"ח, רשות הרישוי, נציב שירות המדינה, משרד החינוך, הגופים המפקחים על האבטחה במקומות ציבוריים, והרשימה עוד ארוכה".
מהם הנימוקים הקלאסיים בבקשות חנינה? עו"ד לימור גולדנברג-חדד, מנהלת מחלקת חנינות במשרד המשפטים, הסבירה: "ככלל, בקשת חנינה תתקבל במקרים חריגים במיוחד, שבהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן המצדיקות הקלה בעונש או המרתו. את הבקשה ניתן להגיש רק לאחר מיצוי כל ההליכים המשפטיים בתיק".
עו"ד כהן רוכברגר הוסיף: "כל מקרה לגופו, אבל בגדול, הבקשות מתמקדות בתהליך השיקום שעבר האדם, נסיבות חיים ייחודיות שהיו ברקע העבירה, נסיבות חיים מאתגרות בהווה וצורך ייחודי בחנינה מסיבות כמו הצעת עבודה המונחת על הפרק, צורך בקבלת רישיון, או בקשה להתקבל לעיסוק בגופי ביטחון. הבקשה חייבת להעביר את המסר שהעבירה שנעשתה היא מבחינת המבקש פרק שנמצא 'מאחור' ולא ישוב עוד".
האם אפשר להגיש בקשה ישירות, או רק דרך עו"ד? אין חובה להגיש דרך עו"ד. גם אין חובה שהמבקש הוא שיכתוב את הבקשה, וניתן אפילו להגיש את הבקשה על-ידי בני משפחה מדרגה ראשונה.
