בשעה 16:00 אחר הצהריים פג (שני) האולטימטום שהציבו ההנהגות הארציות של ההורים ומועצת התלמידים בפני משרדי האוצר והחינוך וארגון המורים העל-יסודיים. הם הזהירו שאם עד לשעה זו לא ייחתם הסכם שכר שיבטיח את הפסקת העיצומים והפגיעה בתלמידים - הם יתחילו לשבש את מערכת החינוך החל ממחר. אחרי השעה 16:00 הכריזו ההנהגות על "שיבושים נודדים".
1 צפייה בגלריה
שר האוצר סמוטריץ', יו"ר ארגון המורים ארז ושר החינוך קיש
(צילום: מארק ישראל סלם, הדר יואביאן, שלו שלום )
פגישת משא ומתן בנושא הסכם השכר נקבעה ל-15:30 במשרד האוצר בירושלים, חצי שעה בלבד לפני הדדליין שהציבו ההורים והתלמידים. הנהגות ההורים והתלמידים, הפועלות במשותף, קיוו שהכרזתן תגרום לצדדים לסגור את הפערים שנותרו, שאינם גדולים.
אחר הצהריים הודיעו מועצת התלמידים והנוער הארצית, והנהגת ההורים הארצית, על שבוע של "שיבושים נודדים" החל ממחר. בהודעתם של רוני קמאי, יו"ר מועצת התלמידים, ומירום שיף, יו"ר הנהגת ההורים, נמסר: "לפני שבוע הוצב אולטימטום בפני הגורמים המנהלים את הסכמי שכר המורים בתיכונים, שאם לא יוחזרו הלימודים ללא עיצומים - יפתחו מועצות התלמידים והנוער יחד עם הנהגות ההורים שיבושים במערכת הלימודים, כמחאה על המשחק הבלתי פוסק בחינוך תלמידי ישראל, במסגרת המשא ומתן שאינו מגיע לפתרון. לאור המצב הנוכחי, החל ממחר יחלו 'שיבושים נודדים' מדי יום".
בהודעתם נמסר כי מחר "לא יגיעו תלמידים לתיכונים בפתח תקווה, הרצליה, רמת השרון ורעננה", וכי "עיצומים הם לא שגרת לימודים ולא ניתן לנרמל אותם בבתי הספר התיכוניים בישראל".
יו"ר מועצת התלמידים הארצית, רוני קמאי, הסבירה כי מטרת השיבושים היא למנוע מצב שבו אם הצדדים לא יגיעו להסכם, העיצומים שבהם נוקטים המורים יימשכו תוך קיפאון ונתק במו"מ שעשוי להימשך חודשים ארוכים נוספים, בדומה לשנה שעברה. בשל הפגיעה הקשה שנגרמת לתלמידים זה שנתיים עקב העיצומים, שהופעלו לסירוגין, העדיפו ההורים והתלמידים להשבית את הלימודים בעצמם, בתקווה שהשביתה תהווה מנוף לחץ חזק יותר מעיצומים על הממשלה.
מבחינת התלמידים וההורים העיצומים קשים יותר ופגיעתם בתלמידים רבה יותר, משום שהם לא מקבלים ציונים ואינם יכולים לדעת מה מצבם הלימודי ומה עליהם לשפר. בנוסף, לא מתקיימות אספות הורים, אין טיולים ואף לא פעילויות בית ספריות. מבחינת ארגון המורים, השיבושים שעליהם יודיעו מדי יום ההורים והתלמידים עשויים לסייע מאוד במאבקם מול משרדי החינוך והאוצר.
רוני קמאי באולפן ynet בשבוע שעבר
(צילום: מיקי שמידט)
במקביל, גם במשרד האוצר הציבו אולטימטום - בפני ארגון המורים - לפיו יום חמישי הוא המועד אחרון של השלטון המקומי, המעסיק של המורים העל-יסודיים, לשלוח פקודה לחשבי השכר לנכות ממשכורות המורים את ימי השביתה, המוערכים בסכומים הנעים בין 4,000 ל-6,000 שקלים למורה. האוצר הציב כבר אולטימטום ליום שלישי בלילה, כדי לאפשר לרשויות להיערך לכך, אך המועד הסופי הוא למעשה יום חמישי בערב.
ארגון המורים החליט בשבוע שעבר על הפסקת השביתה וחזרה ללימודים תוך כדי עיצומים, משום שהשבתה מוחלטת פוגעת במורים, שכן ימים אלה מנוכים משכרם. אמנם , יו"ר הארגון רן ארז הודיע למורים שישלם לחד-הוריים ולזוגות מורים את ימי השביתה, ולשאר המורים יעניק הלוואה ללא ריבית, אך מצב זה מקשה על המחנכים כלכלית, במיוחד במשכורת ספטמבר שאותה יקבלו ב-1 באוקטובר – משכורת חודש החגים.
אנשי האוצר ומשרד החינוך השתמשו במנוף זה במהלך החודש האחרון והציעו לארגון להתגמש, משום שברור להם שככל שיחלפו הימים והשביתה תימשך המורים ייפגעו ויצביעו ברגליים בכך שיפרו את השביתה ויגיעו לבתי הספר. בתחילה באוצר הבהירו שגם אם יחתמו על הסכם ינוכו ימי השביתה משכר המורים, אך בעקבות לחצים של שר החינוך יואב קיש ויו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, הוסכם שאם יחתמו על הסכם שכר, יקבלו המורים שכר מלא תמורת החזר ימים בחופשות חנוכה ופסח.
הפערים שנותרו בין ארגון המורים למשרדי האוצר והחינוך נוגעים לפרטים ובהיקפים, ולא בעקרונות, ולכן הצדדים מביעים אופטימיות זהירה לגבי הסיכויים לסיים את המשבר כבר השבוע. הצדדים לא הגיעו להסכמות לגבי הפעימות שבהן תינתן תוספת השכר בסכום של 2,000 שקלים לחודש למורים. האוצר מבקש לפרוס את התוספת על פני ארבע השנים הבאות כך שכבר עתה יקבלו 1,000 שקלים , בשנתיים הבאות 400 בכל שנה ובשנה השלישית והרביעית 200 שקלים. היו"ר ארז מצדו דורש לצמצם את הפעימות, בטענה שערך הכסף יורד בשל האינפלציה.
סוגיה נוספת במחלוקת נוגעת לתקציב קרן הרווחה שניתן לארגון המורים. האוצר מוכן לתת 250 מיליון שקלים ולהגדיר את יעדי השימוש, אך ארגון המורים דורש 300 מיליון שקלים, וזכות להחליט לאיזה מטרות יוקדש הכסף. בנושא החוזים האישיים, באוצר הסכימו להחיל חוזים בהיקף של 6% במקום 10% כפי שדרשו מלכתחילה, ויתרו על העסקת מנהלים בחוזים אישיים והסכימו להגדרה של "תומכי הוראה" או "עוזרי הוראה" במקום מורים. הוויכוח נסוב כעת על מועד התפוגה של החוזים, אופן ההעסקה ותחומי הדעת שלגביהם יועסקו "טאלנטים" באותם חוזים. בנוסף לכך דורש הארגון שמשרד החינוך יגדיר מי יוכל להיות מועסק באמצעות חוזה ובאיזה מקצועות.
פורסם לראשונה: 13:55, 16.09.24
