רוסיה האשימה היום (ה') כי אוקראינה הפציצה באמצעות טילי שיוט ארוכי-טווח שקיבלה מהמערב גשר אסטרטגי שמחבר בין חצי האי קרים, אותו כבשה מוסקבה ב-2014, לבין השטחים בדרום אוקראינה שאותם כבשה אחרי הפלישה שלה למדינה בשנה שעברה. מדובר בגשר המרכזי שמחבר בין קרים לשאר שטחי אוקראינה, וניתוקו, גם אם באופן זמני בשל הנזק שנגרם לו, יאלץ את הרוסים להשתמש בנתיבים חלופיים וארוכים יותר.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• זלנסקי משיב לפוטין: "מלך האנטישמיות השני, אחרי היטלר"
• רעייתו של זלנסקי: "זקוקים נואשות לעוד סיוע מישראל" | ריאיון ל-ynet
• יריבו הכלוא של פוטין קרא לרוסים מבית המשפט: הוא מפחד, תתנגדו למלחמה
• רוסיה שלחה "טנק מתאבד" עם 3.5 טונות TNT: "נפגע מטיל אוקראיני" | צפו בפיצוץ
על המתקפה שאירעה לפנות בוקר בגשר צ'ונהאר, המכונה גם "השער לקרים", דיווח המושל שמינתה מוסקבה בחצי האי, ובצילומים שפרסם נראו חורים של ממש בגשר. המושל ולדימיר סלדו טען אמנם כי את הנזק ניתן יהיה לתקן בתוך ימים ספורים, אבל גורמי ממשל אחרים בקרים דיווחו בהמשך כי תיקון הנזק עשוי להימשך כמה שבועות. סלדו העריך כי אוקראינה השתמשה בטילי שיוט לטווח ארוך שקיבלה לאחרונה מבריטניה, בשם "סטורם שאדו", אבל בהמשך דיווחה התקשורת הרוסית כי החוקרים שבוחנים את ההפצצה גילו שם שרידים של טיל מתוצרת צרפתית. החוקרים, כך נטען, מעריכים כי בהפצצה היה שימוש בארבעה טילים.
אוקראינה עצמה לא התייחסה עד כה להאשמות הרוסיות – והיא מקפידה שלא לקחת אחריות על מתקפות דומות או פעולות חבלה שונות שלפי ההערכות היא עמדה מאחוריהן בקרים או בשטחי רוסיה – אבל גם פרשנים במערב מעריכים כי כדי לתקוף את הגשר המדובר, שמחבר בין קרים לשטחים הכבושים במחוז חרסון, היא נדרשה להשתמש באותם טילי שיוט ארוכי-טווח שקיבלה השנה מצרפת או מבריטניה.
שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו הזהיר רק השבוע כי אוקראינה מתכננת לתקוף שטחים ברוסיה או בקרים באמצעות טילי "סטורם שאדו" בריטיים או רקטות HIMARS לטווח בינוני שקיבלה מארה"ב. שויגו איים שהשימוש בטילים שכאלו נגד יעדים מחוץ ל"אזור המלחמה", כלשונו, יביא למתקפות-תגובה מיידיות על מה שרוסיה מכנה "מרכזי קבלת ההחלטות" באוקראינה. אולם הבוקר הוא כבר נשמע אחרת, והמעיט בחשיבות הטילים המתקדמים שקייב קיבלה מהמערב. "אנחנו מבינים שהכמות שתסופק ב-2023 וכבר הועברה אינה משמעותית ולא תשפיע בצורה משמעותית על המשך פעולות האיבה", אמר שויגו במפגש שקיימה מועצת הביטחון הרוסית.
אוקראינה, נזכיר, מדגישה שוב ושוב כי אחד מתנאיה להסכם שלום עתידי מול רוסיה הוא החזרתו של חצי האי קרים לידיה, וההערכות הן שמתקפת-הנגד שאליו יצאה החודש נועדה בין היתר לשחרר שטחים בדרום אוקראינה – באופן שיסייע בניתוק הקשר היבשתי מרוסיה אל חצי האי. יצוין כי אחרי שכבשה וסיפחה את קרים ב-2014, רוסיה בנתה גם גשר ענקי ממנה אל קרים, והוא מספק לה דרך נוספת לשם, מעל מצר קרץ'. גם הגשר הזה, פרויקט שאותו הוביל הנשיא ולדימיר פוטין באופן אישי, ספג נזק כבד וקרס חלקית בעקבות פיצוץ מטען חבלה באוקטובר האחרון. לא מדובר באותו גשר שהופצץ היום, אשר שוכן בחלקו הצפוני של קרים – שם מחובר חצי האי ברצועה יבשתית צרה אל שאר אוקראינה. יש שם כמה גשרים שמאפשרים מעבר, והמרכזי שבהם הוא גשר צ'ונהאר שכעת כאמור הופצץ.
קייב אמנם לא התייחסה להאשמה הרוסית על הפצצת הגשר, אבל סיפקה היום האשמה משלה: הנשיא וולודימיר זלנסקי פרסם סרטון מיוחד שבו טען כי למרגליו הגיע מידע המעיד על כך שמוסקבה מתכננת "תרחיש של פעולת טרור" בתחנת הכוח הגרעינית הכבושה זפוריז'יה, שתביא לדבריו לשחרור קרינה מסוכנת. "הם הכינו הכול בשביל זה", אמר זלנסקי בסרטון, וציין כי קייב משתפת את המידע המודיעיני שאספה עם בעלות בריתה. הוא לא סיפק הוכחה כלשהי לדבריו, ובקרמלין דחו אותם בצהריים וטענו שמדובר ב"עוד שקר". לדברי מוסקבה, פקחי האו"ם ביקרו בתחנה שאותה כבשה כבר בשלביה הראשונים של המלחמה, ודיווחו לכאורה שהכול שם כשורה.
את האזהרה על פעולת חבלה שמתוכננת לכאורה בתחנת הכוח השמיע זלנסקי יומיים בלבד אחרי שראש המודיעין הצבאי שלו טען שרוסיה הטמינה מטעני חבלה בבריכת הקירור של התחנה, שהמים בה משמשים לקירור הכורים הגרעיניים. התחנה, שבה שישה כורים, היא הגדולה מסוגה באירופה, ולאורך חודשים ארוכים בשנה שעברה ספג האזור שבו היא שוכנת שלל הפגזות, כששני הצדדים מאשימים זה את זה. הכורים הושבתו אמנם, אבל החשש לגורל התחנה עלה מחדש אחרי פיצוץ סכר נובה קחובקה החודש – שהמאגר הענקי שיצר שימש למילוי בריכת הקירור שלה, אם כי בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הבהירו שישנם מקורות מים חלופיים.
בסרטון שפרסם היום האשים זלנסקי מחדש את רוסיה בפיצוץ הסכר הענקי, פיצוץ שהוביל לקריסתו ולהצפות ענק שבהן נהרגו עשרות בני אדם. לטענת הנשיא האוקראיני, המודיעין שלו השיג ראיות חדשות שמוכיחות שמוסקבה עמדה מאחורי הפיצוץ: "זה היה פשע מכוון ומחושב לחלוטין", אמר. קייב טוענת כי מטרת הפיצוץ הייתה לשבש מתקפת-נגד באזור חרסון, בעוד במוסקבה טענו שקייב הפציצה אותו על מנת לשבש את הספקת המים לקרים, שקיבל גם הוא את מימיו מהמאגר שיצר הסכר. בעולם פורסמו תחקירים המעידים על כך שמוסקבה היא זו שאחראית לפיצוץ.