בימים שבהם עולות קריאות לסגור משרדי ממשלה מיותרים, אומר מבקר המדינה בפירוש כי יש לבחון את נחיצותו של המשרד לשיתוף פעולה אזורי כגוף עצמאי. בדוח שמפרסם היום (שלישי) מתניהו אנגלמן נכתב כי "מרבית תקני המשרד מיועדים לעובדים במשרות אמון בלשכות השר והמנכ"ל - ומאידך, מרבית ההשקעות של המשרד בפרויקטים ירדו לטמיון".
המשרד לשיתוף פעולה אזורי הוקם ב-1999 על-ידי ממשלתו של אהוד ברק והשר הראשון שכיהן בתפקיד היה שמעון פרס. ב-2003 הופסקה פעילותו של המשרד, אך הוא חודש כשבנימין נתניהו הקים ממשלה ב-2009.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על הדוח השנתי
(צילום: משרד מבקר המדינה)
כעת מציין דוח המבקר כי בהחלטת הממשלה מיוני 2009 על הקמתו מחדש של המשרד הוגדר תפקידו אך לא נקבעו סמכויותיו. בביקורת עולה כי אין בהחלטת הממשלה או במקור מחייב אחר הגדרה ברורה של אחריות המשרד לשיתוף פעולה אזורי, וכי כדי לקדם ולהוציא לפועל את הפרויקטים המרכזיים שעליהם הוא אמון, הוא תלוי ברצונם הטוב של המשרדים והגופים הממשלתיים האחרים.
כתוצאה מכך, נטען, מרבית הפרויקטים של המשרד התעכבו במשך שנים רבות וטרם הבשילו. לדוגמה, פרויקט "שער הירדן": הקמת פארק תעשייתי משותף לישראל ולממלכת ירדן. בצידו המזרחי של הגבול היו אמורים לקום מפעלים ישראליים וירדניים, וצידו המערבי אמור לשמש עורף לוגיסטי ובסיס להעברת הסחורות לנמלי ישראל.
המבקר מצא כי אף שהושקעו בפרויקט עד כה יותר מ-60 מיליון שקלים, ואף שחלפו כ-26 שנים מיום חתימת ההסכם להקמתו וכ-12 שנים ממועד החלטת הממשלה הראשונה שעסקה בכך באופן מעשי, נכון למועד סיום הביקורת הקמתו נעצרה. למעשה, צוין, מאז הקמת גשר ב-2019 לא בוצעה שום פעולה לבנייה או להקמה של תשתיות נוספות לקידום הפרויקט בצידו הישראלי.
אנגלמן העיר כי המשך העיכוב של פרויקט שער הירדן עלול לגרום לאובדן התועלות הכלכליות שהיו טמונות בו לכתחילה ולאובדן השקעה של יותר מ-60 מיליון שקלים, ובנוסף יש בו כדי לפגוע ביחסי האמון שבין ממלכת ירדן למדינת ישראל.
שיעורי ביצוע נמוכים
ומי עובד במשרד? המבקר אנגלמן מצא כי בשנים שנבדקו עמדה מצבת כוח האדם של המשרד בממוצע על 84% מהתקן. כלומר, 29 משרות מאוישות מתוך תקן של 34.5 משרות בממוצע. יתרה מכך, בביקורת נמצא כי כ-20 תקנים יועדו לעובדים במשרות אמון בלשכות השר והמנכ"ל, ואילו איוש התפקידים המקצועיים במשרד היה חסר. כלומר, רוב המשרות במשרד הן משרות אמון.
המבקר העיר כי עקב כך נוצרה תלות רבה של המשרד בבעל תפקיד אחד: מנהל אגף הכלכלה, שמכהן בתפקידו מיולי 2017, שכן הוא, בין העובדים היחידים בדרג המקצועי שנשארו במשרד לאורך זמן.
כמו כן נמצא בדוח כי 58% ממשאבי המשרד הוצאו בשנים 2023-2018 לצורך תשלום שכר והוצאות תפעול. מדובר על 91 מיליון שקל מתוך 156 מיליון.
בנוסף נמצא בביקורת כי המשרד לשיתוף פעולה אזורי, על אף הכרתו בצרכים האסטרטגיים ברמת הפיתוח האזורי, לא קידם את המלצות העבודה האסטרטגית משנת 2021 לבחינת חלופות בתחומים של שיפור הביטחון התזונתי, שימור הימים וחיבור בין גופים מתמחים שונים, שיוכלו להתוות את דרך פעולתו לאורך זמן לצורך הגשמת יעדיו.
בפרק ההמלצות, כתב אנגלמן כי מומלץ שראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם יבחנו את נחיצותו של המשרד כמשרד עצמאי: "אם יימצא כי פעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי נחוצה, נדרש לגבש בהקדם תוכנית אסטרטגית, הכוללת משימות ויעדים, לפעילותו של משרד זה ולפעול ליישומה, וכן לבחון את הסמכויות והמשאבים הנדרשים למשרד כדי לשפר את תפקודו בדרך שתאפשר הוצאה לפועל של פרויקטים תשתיתיים גדולים".
בסיכום הפרק נכתב כי מדוח הביקורת עולה שהמשרד לשיתוף פעולה אזורי לא התאים את עצמו לצרכים ולשינויים החלים במרחב הגיאוגרפי ולא מיצה את הפוטנציאל הרב שנוצר בשנים האחרונות לשיתופי פעולה עם מדינות האזור בתחומים הרלוונטיים.
"בפועל בראייה רב-שנתית תוצרי העבודה של המשרד הם דלים ביותר, והוא מציג לאורך שנים שיעורי ביצוע הנמוכים מ-41% של תקציב הפעולות שיועד עבורו", כתב המבקר אנגלמן. "נוסף על כך נפלו ליקויים באופני פעולתו של משרד זה ובניהול הפרויקטים השונים שעליהם הוא הופקד לאורך השנים. הפרויקט המרכזי שבאחריותו של משרד זה, פרויקט שער הירדן, לא יצא מהכוח אל הפועל חרף השנים הרבות שחלפו מאז החליטה ממשלת ישראל על התנעתו. חלק מחולשתו של המשרד ניתן לתלות גם בחוסר הסמכות שלו כלפי משרדי הממשלה וגופי הממשלה האחרים".
המבקר הוסיף: "מכלול הממצאים בדוח הביקורת מעלה ספק רב בדבר מימוש ייעודו של המשרד לשיתוף פעולה אזורי, בדבר היותו גורם משפיע לקידום שיתופי פעולה אזוריים ובדבר הצדקת פעילותו".
לשכת השר אמסלם מסרה בתגובה: "דוח הביקורת בחן את השנים שבין 2022-2019, שאופיינו בהיעדר יציבות גיאופוליטית וכן בהתפרצותה של הקורונה. יובהר כי תקופה זו שנבחנה מתייחסת לשנים קודם לכניסתו של השר אמסלם לתפקידו ב-2023. עם כניסתו לתפקיד, הוביל השר יחד עם צוות המשרד בראשות המנכ"ל, תהליך מקיף של עדכון תוכניות עבודה, בהתאם לדוח אסטרטגי שהוזמן על ידי המשרד בשנת 2021 מחברת דלויט. קודמיו בחרו להתעלם ממסקנות הדוח שהוגש.
"השר אמסלם פועל ליישום מסקנות הדוח באופן יסודי ונחוש. מאז כניסתו לתפקיד חל שיפור משמעותי בתפקוד המשרד וביכולתו לקדם את יעדיו, כך גם בהיבט ניצול התקציב בשנת 2023 - שלא נבחנה כחלק מהליך הביקורת - בה נרשמו נתוני שיא. המשרד גילה בשנה זו גמישות יוצאת דופן המאפשרת ביצוע פעילויות על אף האתגרים שהוזכרו וכן מלחמת 'חרבות ברזל'. המשרד מצליח להביא לתוצרים משמעותיים המסייעים בעיצוב דעת הקהל האזורית ולחיזוק הנרטיב הישראלי בעניין המאמץ המלחמתי וכנגזר, לשמירה על אינטרסים ישראליים, מדיניים וביטחוניים, כפי שנוכחנו לדעת במהלך המלחמה. לשכת השר מביעה צער על הביקורת המובאת בדוח, אך מדגישה כי מדובר במצב שהיה קיים טרם כניסתו של השר אמסלם לתפקיד. אנו סמוכים ובטוחים כי המשך עבודתו הנמרצת של המשרד תביא לשיפור משמעותי נוסף בתפקודו וביכולתו למלא את ייעודו".
