שישה קילומטרים בלבד מפרידים בין השוק המפורסם של מחנה הפליטים של ג'באליה, שהפך לסמל חזרתו של חמאס לשקם את שליטתו בצפון הרצועה, לבין בתי קיבוצי מפלסים וניר עם, שעליהם הסתערו מחבלי הנוחבה בבוקר הפלישה לנגב המערבי. כוחות אוגדה 98 השלימו ביממה האחרונה את המכה האחרונה על השוק שנהיה למעוז עיקש בחמאס, וכעת גם הוא נראה כעיי חורבות.
תיעוד מפעילות הכוחות ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל )
עם זאת, ללוחמי הצנחנים וחטיבה 7 שפועלים זה כ-10 ימים בפשיטה על מחנה הפליטים, שלא עולה בגודלו על 4 עד 6 ק"מ, אין אשליה: הם יודעים שיצטרכו לחזור אליו גם אחרי שיצאו מהמחנה הצפוף. מחלקיו הגבוהים יותר ניתן לראות גם את הבניינים החדשים שנבנו בשכונות המערביות של שדרות, בטווח הפצמ"ר. צה"ל לא נכנס הנה בתמרון וגם ולא בפשיטה החוזרת על ג'באליה, העיר השנייה בגדולה בצפון הרצועה. הסיבה נעוצה באחד השיקולים להעדיף את רפיח או עיירות המרכז לפעולות האחרונות: סדר כוחות מוגבל לכוחות היבשה, שהתכווצו בשנים האחרונות, באופן שמצריך סדר עדיפות שנקבע מראש היכן לפעול קודם.
למודי ניסיון מחודשיים ארוכים של לחימה בתמרון הכפול שביצעו בחאן יונס, מתחת לפני הקרקע ומעליו, באוגדה 98 הביאו עימם למחנה ג'באליה שני לקחים עיקריים: להיכנס בהפתעה ולתת כמה שעות בלבד לאזרחים פלסטינים להתפנות מהמקום כדי להקשות על מאות המחבלים שבמקום לברוח בחסותם, ולטפל במקביל במנהור הענף שבלעדיו הכוחות המקומיים של חמאס לא יכולים להילחם, להסתתר ולעבור מנקודה לנקודה; בנוסף, לקח מרכזי נלמד בחאן יונס, וכעת ממומש על-ידי חטיבת הצנחנים בג'באליה: להרוס, וכמה שיותר, את בתי המחבלים, ולא להשאיר אותם שלמים כפי שנעשה בגזרות לחימה אחרות בצפון הרצועה.
"זו לא הגזמה, כמעט בכל בית ומבנה שם הכינו מראש למחבלים נשק ואמצעי לחימה רבים, כשיטה", הסביר ל-ynet סא"ל ברק גנוט, קצין האג"ם של האוגדה. "הם לא צריכים להסתובב חמושים, אלא רק להגיע למבנה או לצאת מהפיר ולהתמקם בבית עם רקטות RPG, עמדות תצפית, קלאצ'ים ותחמושת, והמון מטענים גדולים מוסלקים בתוך קירות. הם שברו קירות בין הבתים הצפופים כדי לייצר פתחי מעבר למחבלים שלהם (בדומה לפעולה שחטיבת הצנחנים המציאה בשכם בחומת מגן כדי למנוע מעבר ישיר ומסוכן ברחובות עצמם - י"ז), ולכן נערכנו מראש לכך בנוהל הקרב עם המון למידה מחברינו באוגדה 162, שפעלה במרחב ג'באליה".
ההתנגדות העזה בלחימה מגיעה גם מחוליות הנ"ט של חמאס, שרשמו יותר ממאה שיגורים לעבר הטנקים של חטיבה 7 והנמ"רים של גדוד גבעתי, שמשתתפים בפעולה. מערכת מעיל רוח, לפי נתוני צה"ל, הצליחה ליירט יותר מ-50% מהאיומים הללו, גם בטווחים הקצרים. עד כה, לפי נתוני האוגדה, חוסלו כ-250 מחבלים.
באוגדה 98 יודעים שחמאס ינסה לחזור גם למחנה הפליטים לאחר שהכוחות יצאו ממנו, ולכן כל בית שמופלל עם אמל"ח - וכאלו כאמור יש המון - נהרס כליל או מותקף באופן שלא ניתן להשתמש בו שוב, מבלי לבנות אותו מחדש. עד כה הכוחות הרסו או פגעו כך ביותר מ-100 מבני טרור במחנה הפליטים של העיר, באמצעות כלי הנדסה, מוקשים ומטענים, או בתקיפות מהאוויר. בשיא התמרון, השימוש באמצעים אלו תועדף בשל הריבוי המפלצתי של בתי המחבלים בכל הרצועה, אז הלוחמים בחלק מהיחידות אלתרו ופשוט שרפו את הבתים, באופן שעורר ביקורת גם בצה"ל.
באוגדה 98 הפנימו את הביקורת והלקחים, וכעת אף חייל לא שורף מבנים במחנה ג'באליה. "אסור לשרוף בתים לפי הדין הבינלאומי, אבל אלה לא בתים שרירותיים. המחבלים יודעים בדיוק לאן להגיע, וכדי להכריע את האויב אתה חייב להרוס לו את המנהרות שלו ואת בתי הטרור שמעליהן, אחרת לא באמת תכריע", הדגיש סא"ל גנוט.
הצפיפות כה גדולה בסמטאות מחנה הפליטים, ולכן תמהיל צוותי הקרב המשולבים נוטה יותר לחי"ר הלא ממוכן, בעיקר מקרב לוחמי הצנחנים, שלא מצוידים בנגמ"שים. רוחב סמטה במחנה ג'באליה יכול להגיע גם ל-10 ס"מ, כך שלוחם עטוף בשכפ"ץ עמוס בציוד לחימה ומכשיר קשר בקושי יכול לעבור בו, ולכן העבודה היא איטית, בטח מול זירות המטענים הרבות.
בפלוגה החרדית "חץ" של גדוד 202 הצליחו לאתר כך מטען "שוואז" מוסתר בתוך קיר בסמטה לפני כשבוע. הלוחמים החליטו לחקור אותו, ובזכות התושייה הזו הביאו לאיתור ארבע גופות החטופים שני לוק, רון בנימין, עמית בוסקילה ואיציק גלרנטר. "הם הלכו בעקבות החיווטים של המטען הזה פנימה למבנה, ממש הלכו על הכבל עד שהגיעו לפיר של 10 מטרים. צריך להבין: זה מקום חשוך, לח, אפל, בלי אוויר, עמוק ומסריח, והלוחמים התעקשו להגיע עד לקצה שלו כדי להבין את פשר הריח", שיבח קצין האג"ם את החיילים.
הקצין מאוגדה 98 מבהיר שלצד פעולה רובוסטיות עם טנקים ונמ"רים, מפלצות ההנדסה ותקיפות חיל האוויר והארטילריה, את חמאס אפשר להכריע רק בפעולה סיזיפית, נבונה ואיטית: "אוהבים אצלנו את הדברים הקצרים והמהירים, אבל זה לא נכון לעבוד לפי 'בין-דר, דאן-דט'. בכל בית יש ממצאים שיכולים לעזור לנו, למשל בסריקה בבית שיכלנו להרוס ולהתקדם הלאה, חייל מצא במקרה בקצה של חדר איזה דף מצ'וקמק עם פקודת לחימה חשובה שהשאיר חמאס, וזה היה בוננזה מודיעינית עבורנו להמשך הלחימה. רק בשיטה הזו אפשר לגלות מפות של מנהרות, לפענח חידות מודיעיניות שלוקח חודשים לעבוד עליהן ואז ברגע אחד של סבלנות וסריקה של לוחמים אתה מקבל זהב גולמי שסוגר לך מעגלים ומקדם אותך מאוד למטרה".
