אחרי הרבה מאוד הצהרות לוחמניות, בחמאס משנים כיוון ומצטרפים לרעיון של "ממשלה טכנוקרטית" שתנהל את רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. אבל זה לא אומר שיש הסכמה פנים-פלסטינית על השלטון ברצועה, אלא שהקרבות הפנימיים רק מתחילים.
4 צפייה בגלריה
אבו מאזן, יחיא סינוואר, מוחמד דחלאן. הקרב על השליטה ברצועה אחרי המלחמה כבר החל
(צילום: JAAFAR ASHTIYEH/Pool via REUTERS, EPA)
בארגון הטרור היו בטוחים שיוכלו להמשיך לשלוט ביד רמה ברצועת עזה, גם אחרי המלחמה, והציעו לקיים בחירות כלליות. האמונה שלהם הייתה שיצליחו לנצח את פתח, שאיבדה רבות מהפופולריות שלה בחברה הפלסטינית.
אבל אתמול (ה') הצהיר בכיר הארגון וחבר הלשכה המדינית, מוסא אבו-מרזוק, בריאיון לתחנת טלוויזיה המזוהה עם מוחמד דחלאן, כי חמאס בעד שניהול הרצועה ביום שאחרי המלחמה יהיה באמצעות ממשלה טכנוקרטית. שינוי הכיוון המשמעותי הזה של חמאס יכול להצביע על כך שגם בארגון הטרור הבינו שהתושבים כבר לא ממש איתם. ההפגנות הקטנות ברצועת עזה נגד חמאס מראות סדקים בתמיכה הרחבה שקיבל ארגון הטרור, בין היתר בעקבות הפגיעות הרבות בנפש וברכוש.
הפגנה נגד חמאס בצפון רצועת עזה
כל הצדדים שמנסים לקדם את הקמת ממשלת המומחים ברצועת עזה מסכימים על שלוש נקודות מרכזיות, שמהוות תנאי בסיסי להצלחת המיזם. קודם כל, הפסקת הלחימה בעזה ויצירת אופק מדיני לפתרון שתי המדינות. שנית, שיקום רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה יובל על ידי ממשלת המומחים. ובמקביל לכל זה, יושלם הפיוס בין פתח לחמאס, והאחרון יצטרף לאש"ף במסגרת חזון פלסטיני-ערבי מאוחד.
גורם פלסטיני ברמאללה אמר בשבוע שעבר לרשת "סקיי ניוז" בערבית כי קטאר העבירה ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן את הסכמת חמאס להקמת ממשלת המומחים. הקטארים העבירו גם את ההסכמה של חמאס להצטרף לאש"ף בתנאי שהדבר יוביל לאופק מדיני ברור של הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967. שני הצעדים הללו התרחשו לאחר חזרתם של אבו מאזן ושרים פלסטינים נוספים מביקור בן שלושה ימים בדוחא.
התוכניות של אבו מאזן
למרות גילו המופלג, אבו מאזן פועל במרץ להיות חלק מהממשלה החדשה שתקום ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. הוא גם בחר כבר מועמד מטעמו לעמוד בראשה – מוחמד מוסטפא, יו"ר קרן ההשקעות הפלסטינית. בהתאם לסיכומים, שאר החברים בממשלה החדשה יהיו מומחים ולא פוליטיקאים או נציגי פלגים פלסטיניים.
4 צפייה בגלריה
מוחמד מוסטפא, ארכיון. המועמד של אבו מאזן לראשות ממשלת המומחים
(צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)
מקורות יודעי דבר סיפרו ל-ynet כי לבקשת אבו מאזן הוכנה תוכנית לשיקום רצועת עזה. בין היתר כוללת התוכנית הקמת רשות שיקום שתפעל בפיקוח בנק בינלאומי ובכפוף למשרד רואי חשבון בינלאומי. התוכנית הוצגה גם לחמאס, באמצעות אמיר קטאר, תמים בן חמד אל-ת'אני.
אבו מאזן הציג את התוכנית גם בפני מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן בביקורו האחרון ברמאללה. בנוסף, יו"ר הרשות הציג לבכיר האמריקני גם תוכניות לרפורמה במערכות המנהליות, המשפטיות והפיננסיות של הרשות הפלסטינית. זאת יחד עם קביעה כי וושינגטון ערבה לכך שישראל תשחרר את הכספים הפלסטיניים לפני שיחלו חילופי השלטון ברשות הפלסטינית.
התוכניות של אבו מאזן הושפעו לא מעט מעצתו של בלינקן בביקור שקדם להצגת התוכניות. בלינקן הציע ליו"ר הרשות הפלסטינית להקים ממשלה שתייצג טוב יותר את העם הפלסטיני ולפתח תוכניות לשינוי ושיקום הרשות. לדבריו, בארה"ב מודעים לכשלים הרבים שיש ברשות הפלסטינית, שכמעט קורסת מרוב שחיתות וניהול לקוי בכל המערכים. האמריקנים גם מבינים את חולשתו של אבו מאזן בהשפעה על הפלסטינים, שלא ממש מרוצים מהתפקוד שלו.
4 צפייה בגלריה
אבו מאזן ובלינקן. האמריקנים מודעים לכשלים ולחולשת ההשפעה של יו"ר הרשות על הפלסטיני ברחוב
(צילום: JAAFAR ASHTIYEH/Pool via REUTERS )
המועמד שמשנה את המשחק
על פי הדיווחים השונים, בחמאס לא הציבו מועמד ברור מטעמם לראשות ממשלת המומחים או מועמדים ספציפיים לתפקידי השרים. למרות זאת, בארגון הטרור לא מקלים ולו לרגע במשקל שיהיה לזהות ראש ממשלת המומחים, והחברים בה, על סיכויי ההצלחה של הממשלה הזאת לפעול בשטח.
גורמים בחמאס אמרו לערוץ הקטארי "א-שרק" כי הם מברכים של שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית בכל הנוגע לשיקום רצועת עזה, אך יש צורך בהבנה של הצעדים השונים. כך, בין היתר, מי יהיו חברי הממשלה, אופי הגוף שיפקח על עבודות השיקום וכיצד הוא יעבוד.
בחמאס דורשים להקים סמכות לאומית לממשלה ולרשות השיקום שישתתפו בה כוחות פוליטיים פלסטיניים שונים, יחד עם אישים לאומיים עצמאיים. לצד המסרים המסויגים, בחמאס הבטיחו לא לשבש את המאמצים הללו במטרה לסייע לתושבי הרצועה להתמודד עם השפעות המלחמה.
בזמן שבחמאס לא מעמידים מועמד מובהק מטעמם לראשות ממשלת המומחים, יש מי שמציג עצמו כמועמד אפשרי, ויש לו גם סיכויים לא רעים. נאסר אל-קידווה, אחיינו של יאסר ערפאת בן ה-70, שכיהן בעבר כשר החוץ הפלסטיני וכנציג הרשות הפלסטינית באו"ם. במשך שנים היה אל-קידווה חבר בוועד המרכזי של הפתח, ושמו עלה לא פעם כיורש של אבו מאזן כיו"ר הרשות הפלסטינית.
בריאיון לנחום ברנע, שהתפרסם במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות", אמר אל-קידווה כי "המצב נורא, אבל נושא בחובו גם הבטחה לעתיד לשני העמים. הבעיה היא שראש הממשלה שלכם חוסם כרגע הכל: הוא חוסם את השינוי הנדרש בעזה וחוסם את הדרך לעתיד. הידידים של ישראל, כולל הידידה הטובה ביותר שלכם, אמריקה, התחילו להבין שיש הבדל בין האינטרס של המדינה לאינטרס של מי שעומד בראשה. זה בהחלט חדש".
לדבריו, "הדרישות הפלסטיניות להסדר מובנות מאליהן. הפסקה של המלחמה ונסיגה ישראלית מוחלטת מכל הרצועה. לישראל יש דרישות ביטחוניות שצריך לטפל בהן. השלב הראשון הוא החלפת אסירים. הוא צריך להוביל לפתרון רחב יותר של הסכסוך".
כשנשאל אם חמאס יוכל למלא תפקיד בעתיד של עזה והגדה, השיב כי "לאחר המלחמה תהיה לנו ממשלה חדשה שתהיה אחראית גם לגדה וגם לעזה. חמאס לא יהיה חלק ממנה. אנחנו נוכל להחליש את חמאס, אבל ההודעות של ממשלת ישראל על חיסול חמאס, השמדת חמאס, לא ייצאו לפועל".
ב-2021 הודיע אל-קידווה על ריצה ברשימה עצמאית בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית, ועמד בראש רשימה משותפת עם מרואן ברגותי. בעקבות המהלך הזה הוא הודח מן הוועד המרכזי של פתח, אבל למרות זאת הוא עדיין נחשב כאחד מעמודי התווך של התנועה ומועמד מוביל לתפקיד ראש ממשלת המומחים הפלסטינית.
למרות שהוגלה משטחי הרשות הפלסטינית, אל-קידווה ממלא תפקיד חשוב בזירה הפלסטינית. הוא נחשב לאיש אמונו של מוחמד דחלאן, שממלא כעת תפקיד חשוב במשא ומתן לקראת העידן החדש של הרשות הפלסטינית בשל קרבתו ויחסיו הטובים עם האמירתיים והסעודים. בסביבת אל-קידווה טוענים שחמאס יקבלו אותו טוב יותר מאשר את המועמד של אבו מאזן.
העובדה שיש שני מועמדים שונים מהפתח, ואין מועמד מובהק מצד חמאס, עשויה לפעור תהום עמוקה בצמרת הפלסטינית – גם בתוך פתח וגם מול חמאס. כל זאת בזמן ששני הצדדים נתונים ללחץ גדול על מנת לסיים את המלחמה ולהגיע להסדרה ושקט מול ישראל.
