ראש השב"כ רונן בר הציג לראש הממשלה בנימין נתניהו את ממצאי תחקיר שחרור מנהל בית החולים שיפא מחמוד אבו סלמיה. לפי שב"כ, במסגרת התחקיר הופקו לקחים בנוגע לפורומים שבהם יאושרו מעתה שמות של עצירים שישתחררו לאור מצוקת מקומות הכליאה. בנוסף, "מנהל בכיר" קיבל הערה פיקודית.
אבו סלמיה אחרי הגעתו לעזה

נזכיר כי זמן קצר אחרי השחרור של המנהל, שעמד בראש בית החולים שהפך לסמל השימוש של חמאס במתקנים רפואיים ברצועת עזה, התברר כי איש מבכירי מערכת הביטחון או המדינה ידע על הכוונה לשחררו. תחילה הכחיש השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שידע מכך, על אף ששב"ס נמצא תחת אחריותו, ובהמשך הבהיר גם שר הביטחון יואב גלנט שלא עודכן, וכך גם ראש הממשלה בנימין נתניהו. לאחר מכן התברר כי גם בר עצמו לא ידע על השחרור, שהתקבל בדרגים נמוכים בארגונו וללא הליך סדור.
ישראל שחררה ביום שני את אבו סלמיה מהכלא יחד עם 54 עצורים נוספים מרצועת עזה. אבו סלמיה הוחזק במעצר בישראל מאז חודש נובמבר, אז נטען כי "בבית החולים תחת ניהולו התקיימה פעילות טרור ענפה של ארגון הטרור חמאס".
2 צפייה בגלריה
מנהל בית החולים שיפאא, מוחמד אבו סלמיה, משוחרר חזרה לרצועת עזה
מנהל בית החולים שיפאא, מוחמד אבו סלמיה, משוחרר חזרה לרצועת עזה
אבו סלמיה לאחר שחרורו
(צילום: Bashar TALEB / AFP)
עם שחרורו, טען אבו סלמיה בין השאר כי העצורים בישראל חווים יחס קשה של רעב וצמא - והוסיף: "האויב פושע מול הצוותים הרפואיים. מאות רופאים, אחיות וטכנאים יושבים בבתי הכלא". בסרטון נוסף שלו שפורסם, עודד אבו סלמיה את "ההתנגדות" לשחרר את כל האסירים בכלא - וקרא לארגוני זכויות אדם בעולם לבקר את האסירים ולראות את מצבם ה"טרגי", כלשונו. "האסירים ירדו במשקל, לפחות 25 קילו. כולם סובלים". הוא הבטיח לחזור לעבודה, ולבנות מחדש את בית החולים שיפא.
תוך דקות מהרגע שבו התפרסמו הדיווחים על השחרור, הבינו מיד בישראל את הנזק הפוטנציאלי - ובמקום לברר מה בדיוק קרה, מיד החלו כל בכירי המדינה לזרוק אחריות זה לעבר זה ולהתנער ממנה. השר בן גביר, שבמשך חודשים לא מצליח לפתור את מצוקת מקומות הכליאה, מיהר להטיל את האשמה על ראש השב"כ בר.
שרים אחרים בחרו להאשים את שר הביטחון גלנט, שמצידו הבהיר כי לא מדובר באחריות שלו - ורמז לכיוון בן גביר, וגם לראש הממשלה נתניהו. ראש הממשלה, שמקפיד לקחת אחריות על כל הצלחה, אמנם המתין מעט - כשעתיים - לפני שהתייחס, אבל בתגובתו הבהיר כי לא ידע על השחרור, הזכיר את בג"ץ והנחה "לערוך בירור". שב"כ, בהמשך, הטיל את האשמה על השר לביטחון לאומי, ואז נודע כי גם בר לא ידע כאמור על ההחלטה.
2 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה 27.8
ישיבת ממשלה 27.8
השר בן גביר וראש השב"כ בר
(צילום: שריה דיאמנט, מוטי קמחי )
חילופי האשמות הללו נמשכו לאורך השעות אחרי השחרור. שב"ס אפילו הגדיל לעשות ופרסם תיעוד חריג מתוך תא המעצר שבו הוחזק אבו סלמיה, כדי להוכיח כביכול שאין מצוקת מקומות כליאה בישראל - על אף שיש כזו.
שב"כ, שניסה להסביר את התקלה המקצועית, פרסם אחרי השחרור תגובה חריגה בהיקפה. הוא שלח בה חצים לעבר המשרד לביטחון לאומי של בן גביר, התריע שלנוכח מצוקת הכליאה מערכת הביטחון מבטלת מעצרים ביהודה ושומרון, והבהיר כי "מעצרים ימשיכו להתבטל ועצורים ימשיכו להשתחרר".
באותה התייחסות הבהיר שב"כ כי אבו סלמיה עמד למעשה בכל התבחינים של רמת מסוכנות נמוכה ביחס לאסירים אחרים, ולכן שוחרר. מכאן ניתן להסיק כי בעיני שב"כ, מנהל בית החולים שיפא אינו אחראי באמת להפיכת המוסד הרפואי לחממה לטרור. גם המבצע הגדול באמת של צה"ל שם, שבו נעצרו בחודש מרץ מאות מחבלים בשטח בית החולים, אירע הרבה אחרי מעצרו בנובמבר אשתקד (אז בוצעה הפשיטה הראשונה על המתחם).