היא פיסלה עם בעלה, שכונה "הקורבן הראשון של האלימות הדתית", את שערי הכנסת. ב-55 השנים שאחרי מותו היא חיה לבדה בבית ענק בהר ציון בירושלים, ליד "קבר דוד המלך". אמש, בגיל 87, נספתה יונה פלומבו בשריפה שפרצה בביתה.
יונה פלומבו, שנולדה בצ'ילה, הייתה אמנית ברזל. היא נישאה ב-1964 לפסל ולצייר המפורסם דוד פלומבו, שפיסל בין היתר את שערי הכניסה לרחבת משכן הכנסת, שכונו "שערי פלומבו". ב-1966 התנגש דוד פלומבו בעת רכיבה על אופנוע בשרשרת שמתחו חרדים כדי למנוע חילול שבת. השרשרת פגעה בצווארו, והוא נהרג.
יונה, שפיסלה איתו את שערי הכנסת, אמרה כי הם "מבטאים את כוחו של עם אשר נלחם והגיע למה שהגיע ועתה הקים לעצמו את בניין הכנסת הראשון שלו". בשיפוץ ב-2007 הוחלפו שערי פלומבו בשערים מזכוכית. בין היתר פיסלה גם אנרגטה לנופלי גדוד הסיור של חטיבת הצנחנים בפריצה לשער האריות במלחמת ששת הימים.
ב-1961 לימד דוד פלומבו בשלוחת בצלאל בהר ציון, ושם גילה בית הרוס השייך למתחם משפחת דג'אני. הוא קיבל את אישור הרשויות להקים במקום בתי מלאכה לאמנות ברזל וגלריה, אבל נהרג מאותה שרשרת שמתחו חרדים שנתיים לאחר שהשניים עברו לבית.
מאז התגוררה יונה פלומבו באותו הבית ואף הפעילה בבית זה את מוזיאון פלומבו, שפעל עד לשנות ה-2000. אמש פרצה שריפה באותו הבית, שבו גרה לבדה.
הדיווח על השריפה התקבל במוקד 101 של מד"א במרחב ירושלים בשעה 19:50. החובשים ישי לוי ודניאל אלייקים סיפרו כי "כשהגענו למקום ראינו שריפה בבניין בן שתי קומות. חילצו אלינו אישה מבוגרת כשהיא מחוסרת הכרה וסובלת מכוויות קשות. ערכנו בדיקות רפואיות אבל היא הייתה ללא סימני חיים ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותה. שלושה גברים ששאפו עשן ונפגעו באורח קל טופלו במקום בעזרת חמצן".
בריאיון ל"ידיעות אחרונות" ב-2006, לציון 40 שנה למות דוד פלומבו, סיפרה יונה, אז בת 72: "אחרי שדוד נהרג לא נישאתי כי לא רציתי לאבד את החירות שלי. רק אם יקום דוד מקברו וירצה לשאת אותי שוב – אנשא לו. לא מצאתי מי שיתאים לי כמו דוד. היינו כל כך דומים בהרבה דברים. הייתי הרתכית שלו. הפועלת הנאמנה שלו. ריתכתי איפה שאמר ולא פתחתי את הפה כדי לא לפגוע ביצירתיות שלו".
15 שנה לפני כן, בריאיון אחר ל"ידיעות אחרונות", נשאלה איך מות בעלה שינה אותה וענתה: "תתפלאי, אבל למרות שמת בגלל כפייה דתית נעשיתי דתייה בעקבות מותו. הייתי אתאיסטית, אבל אני מאמינה עכשיו באלוהים כי אין לי שום דרך אחרת להסביר את מותו, אלא בכך שאלוהים לוקח את הטובים אליו. אין לי ריב עם הדת, רק עם סוכני הדת המנוולים".