יאיר לפיד בחתימת ההסכם הימי עם לבנון
(צילום: עומר מירון, לע"מ)
הממשלה אישרה הבוקר (חמישי) בישיבה מיוחדת את הסכם הגבול הימי עם לבנון, לאחר שעברו שבועיים מאז שהונח ההסכם על שולחן הכנסת. הישיבה הסתיימה ב-12:00, אז חתם ראש הממשלה יאיר לפיד על ההסכם, והעביר אותו למתווך האמריקני עמוס הוכשטיין. בהמשך היום: טקס החתימה הרשמי על ההסכם בהשתתפות צוותי המשא ומתן הישראלים והלבנונים בבסיס האו"ם בנאקורה, והגשתו כמסמך רשמי לארגון. ynet העביר את פתח ישיבת הממשלה בשידור ישיר.
רה"מ יאיר לפיד אמר בפתח הישיבה כי "ההסכם מחזק ומבצר את ביטחון ישראל ואת חופש הפעולה שלנו מול איומי חיזבאללה בצפון. כל הכוחות כאחד חתומים על המהלך ועל תרומתו לביטחון ישראל. זה הישג מדיני - לא בכל יום מדינת אויב מכירה במדינת ישראל בהסכם כתוב, למול כל הקהילה הבינלאומית. לא בכל יום ארצות הברית וצרפת מתייצבות מאחורינו ומעניקות ערבויות ביטחוניות וכלכליות להסכם". הוא הוסיף כי "ישראל תקבל 17% מהרווחים של מאגר קאנא-צידון, המאגר הלבנוני, מה שיכניס למשק המדינה כסף שישמש לרווחה ובריאות, חינוך וביטחון. כידוע, בית הדין קבע פה אחד שהממשלה ניהלה תהליך ראוי ואחראי. מדינת ישראל הרוויחה היום - ביטחונית, כלכלית, מדינית ואנרגטית. יישר כוח לכולם".
שרת האנרגיה קארין אלהרר אמרה לפני הישיבה כי "להסכם משמעויות ביטחוניות, כלכליות, אנרגטיות ואסטרטגיות לאזור כולו. אחרי אישור הממשלה והחתימה על ההסכם, נעבור לחתימה על הסכם מפורט עם חברת 'טוטאל', שתפיק את הגז ותעמוד על הזכויות הכלכליות של מדינת ישראל. זה יום משמח".
לפיד: "ההסכם מחזק ומבצר את ביטחון ישראל"
(צילום: אלי מנלדבאום)
4 צפייה בגלריה
לפיד: "ההסכם יבצר את ביטחון ישראל". ישיבת הממשלה המיוחדת, הבוקר
(צילום: יואב דודקביץ')
בינתיים, חתם נשיא לבנון מישל עאון על המסמך שמאשר את ההצעה האמריקנית, ושיוגש במעמד החתימה בנקודת הגבול הדרומית ביותר בלבנון בעיירה נאקורה. עאון הדגיש כי ביצוע ההסכם הוא לא חלק מנורמליזציה עם ישראל, אלא "עניין טכני, ללא שום השלכות פוליטיות שסותרות את מדיניות החוץ של לבנון". ראש צוות המו"מ הלבנוני, אליאס בו-סאאב, קיבל את הגרסה הסופית של העסקה, ואמר במעמד האישור כי "עידן חדש" יחל לאחר חתימת ההסכם עם ישראל. הוכשטיין, שקיבל את המסמך, אמר כי העסקה עשויה להיות "נקודה מפנה כלכלית עבור לבנון". הוא הדגיש כי ארה"ב תהיה ערבה להסכם, ואמר כי "אם צד אחד יפר אותו, שני הצדדים יפסידו".
מתכונתו המדויקת של הטקס המתוכנן אינה ברורה לחלוטין, אבל קרוב לוודאי שלא יהיו בו לחיצות ידיים בין נציגי ישראל ולבנון, ולא ייצא ממנו צילום משותף שלהם. האמריקנים לא רוצים להביך את הלבנונים, שאינם רוצים לשוות לטקס נופך של נורמליזציה כלשהי בין המדינות. ככל הנראה, בניגוד למה שהעריכו קודם לכן, המשלחות מישראל ומלבנון דווקא תשבנה בחדר אחד, ולא בחדרים נפרדים.
מסוק של חיל האוויר יטיס את המשלחת הישראלית ואיתה ההסכם החתום לנאקורה. המשלחת תכלול את מנכ"ל משרד האנרגיה ליאור שילת, אביבית בר אילן מהמל"ל, ראש המערך המדיני במשרד החוץ עליזה בן נון, נציג החטיבה האסטרטגית בצה"ל ונציג היועץ המשפטי של משרד החוץ, שליווה את המו"מ. בסיום הטקס תגיע המשלחת הישראלית לנקודה בראש הנקרה, שם תמסור הצהרה לתקשורת. מהצד הלבנוני הודיעו על השתתפות מנכ"ל משרד הנשיא, נציגי הממשלה ביונפי"ל, חבר מועצת ניהול הנפט ויו"ר מועצת הייעוץ המשפטי במשרד החוץ של לבנון.
מיד לאחר הטקס בנאקורה יוגש ההסכם, שבו מצהירות שתי המדינות שהגיעו להסכמה לגבי קו הגבול הימי, כמסמך רשמי לאו"ם. לאחר הטקס יגיע המתווך הוכשטיין לישראל וייפגש עם ראש הממשלה לפיד.
אתמול החלה ישראל בהפקת הגז הטבעי ממאגר כריש, וחברת אנרג'יאן הודיעה שכמות גז ראשונה הופקה בהצלחה. הגז מופק כרגע מבאר "כריש מרכז 2". במקביל מתקדמות ההכנות להזרמת הגז במערכת הצינורות אל החוף, ומכירתו ללקוחותיה של אנרג'יאן צפויה להתחיל ביומיים הקרובים. באר "כריש מרכז 1" צפויה להיפתח בעוד כשבועיים, ובאר "כריש מרכז 3" בעוד כארבעה שבועות.
"אני שמח לאשר שאנרג'יאן החלה בתהליך הפקת הגז הטבעי ממאגר כריש", אמר אתמול מתיוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן. "הפרויקט מהווה נקודת ציון משמעותית עבור ישראל והאזור, מבטיח תחרות למשק הגז הישראלי, מגביר את הביטחון האנרגטי במזרח התיכון, ומביא אנרגיה נקייה, במחירים נוחים, שתסייע להחליף את הפקת החשמל באמצעות פחם. אנו ממשיכים להיות מחויבים להשגת המטרות שלנו לטווח הבינוני: הפקת 200 אלף חביות שווה ערך נפט ליום, וממוקדים בהגברת קצב הפקת הגז עד למקסימום, לצד פרויקטים נוספים למציאה ולפיתוח של מאגרים נוספים באזור".
מנכ"ל משרד האנרגיה: "אירוע היסטורי"
(צילום: נויל האריס)
מי שייקח חלק במשלחת הישראלית לנאקורה הוא מנכ"ל משרד האנרגיה ליאור שילת, שאמר הבוקר בריאיון לאולפן ynet כי "היציבות שההסכם הזה ישיג באזורים הצפוניים של המים הכלכליים של ישראל יהפכו את הקידוחים במדינת ישראל לאטרקטיביים, ויסירו עננה של אי-יציבות שיכולה הייתה להיות שם". לדבריו, "למדינת ישראל כעת יש אסדה שלישית, שתזרים כמויות גדולות מאוד של גז - כמחצית מהצריכה השנתית של המדינה. זה ישפיע על המחירים שהאזרחים ישלמו, בייחוד מחירי החשמל. זה אירוע היסטורי, וכולנו צריכים לשמוח עליו".
כשנשאל לגבי ויתורים ללבנון על שטח ישראלי במסגרת ההסכם, ועל עיתוי חתימתו, השיב שילת: "מטבע הדברים לוחות הזמנים השפיעו, במיוחד הסמיכות לבחירות בישראל. כשהנושא הופך להיות פוליטי הרוחות מתלהטות ויש האשמות כאלה או אחרות. אנחנו מסכימים שהעיתוי לא אידיאלי, והיינו שמחים שההסכם יגיע לדיון ציבורי, אבל זו הייתה הסיטואציה, שאילצה את כולנו להתכנס לתאריך הזה".
בנוסף, הממשלה צפויה לאשר במהלך הישיבה קיצוץ משמעותי וחריג בתקציב משרדי הממשלה, כדי לממן את ההסכם עם המורים, שנחתם סופית רק בשבוע שעבר. אחדים מהשרים צפויים להתנגד לקיצוץ, שצפוי לנוע בין 5% ל-6% מתקציב הקניות של המשרדים, שכן לא ניתן לקצץ בתקציבי השכר, ההתחייבויות והסכמים שכבר נחתמו עם ספקים.
הקיצוץ הפתאומי בתקציב נכפה למעשה על הממשלה שלא מרצונה. ההסכם עם הסתדרות המורים, שיהיה בתוקף עד סוף שנת 2026, יעלה בשנה הקרובה קרוב ל-4.5 מיליארד שקלים יותר מהמתוכנן בהוצאות הממשלה, ועל פי החוק על הממשלה למצוא מקורות מימון להוצאה הפתאומית הגבוהה הזאת.
פורסם לראשונה: 08:54, 27.10.22
