דונלד טראמפ לא ניצח הלילה בעימות בינו לבין הנשיא המכהן, אבל ג'ו ביידן נחל הפסד מהותי שפגע בו בנקודה הרגישה ביותר שלו: הוטל ספק כבד בכשירותו המנטלית והפיזית לכהן ארבע שנים נוספות כנשיא ארצות הברית וכמפקד העליון של כוחותיה החמושים. טראמפ השתלח, זרק חצאי אמיתות ואפילו שיקר לפעמים, וחמק מתשובות ישירות על שאלות רגישות, אבל הופעתו של ביידן, גמגומיו ושפת הגוף הרופסת שלו הם הדברים שהבוחר האמריקני שצפה בעימות יזכור מהעימות הזה.
טראמפ: אם הייתי נשיא - חמאס לא היה פולש לישראל. ביידן: שטויות
(צילום: CNN)
אפשר כנראה להעריך שגם אם בעימות הבא בחודש אוגוסט ביידן יתפקד טוב יותר, מצבו, אפילו בקרב בוחריו הדמוקרטים, לא ישתפר בצורה דרמטית. משום כך, בזירה הגלובלית ובזירה הבינלאומית נתפס כעת טראמפ כמועמד שזכייתו בבחירות לנשיאות כמעט ודאית וכל השחקנים והגורמים, מרוסיה ואוקראינה ועד ישראל וסעודיה, וגם איראן, יתנהלו מעכשיו על פי הנחה זאת.
קראו עוד על העימות בארצות הברית:
בזירה הבינלאומית, הנשיא המכהן ביידן נתפס כאדם רציני בעל חוט שדרה וערכים מוסריים מוצקים שעל פיהם הוא מנהל את מדיניות ארה"ב. הוא גם תומך ישראל מושבע, אך נתפס כרכרוכי ונתון להשפעתם של גורמים "פרוגרסיביים" בממשלו. אפילו נתניהו מעז לקרוא לעיתים תיגר ישירות על ביידן ועל ממשלו, שלא לדבר על החות'ים בתימן והאייתוללות בטהרן. אלה האחרונים צוברים בתקופה האחרונה ביטחון ותעוזה לא רק מפני ש-7 באוקטובר חשף חולשה בישראל, אלא גם מפני שממשל ביידן כובל את ידי ישראל במלחמתה ברצועת עזה ובצפון, ומכרסם בהרתעה הכוללת שיש למערב כלפי איראן ומה שמכונה "ציר ההתנגדות השיעי".
העימות בקצרה:
- על ישראל - ביידן אמר ש"הציל את ישראל כשאיראן תקפה", טראמפ האשים אותו שלא תמך מספיק: "איתי חמאס לעולם לא היה פולש, הפכת לפלסטיני רע וחלש".
- ביידן הודה בעיכוב משלוחי פצצות לישראל, טראמפ נשאל אם יתמוך בהקמת מדינה פלסטינית והתחמק: "אצטרך לראות".
- על הכלכלה - ביידן טען שבתקופת קודמו "הכלכלה קרסה", טראמפ השיב ש"הייתה לנו הכלכלה הטובה ביותר בהיסטוריה", וביידן עקץ: "רק אתה חושב ככה".
- על המהגרים - טראמפ האשים ש"צעירות רבות נרצחו על-ידי אנשים שהוא מאפשר להם להיכנס", ביידן השיב שמספר המהגרים הבלתי חוקיים ירד ב-40% מאז שעזב.
- טראמפ סירב שוב ושוב להתחייב חד-משמעית שיקבל את תוצאות הבחירות, ביידן הטיח בו: "אתה בכיין".
- השניים לא לחצו ידיים עם תחילת העימות, ביידן נשמע לפרקים מגומגם, דיבר לאט והרבה להשתעל ולכחכח.
טראמפ, לעומת זאת, נתפס כבלתי צפוי, כבדלן במדיניותו הבינלאומית וכ"נץ" בענייני הגרעין והתמיכה בישראל. עד כמה שזה ייראה אבסורדי, טראמפ שש הרבה פחות להציב חיילים אמריקנים בזירות רחוקות כמו המזרח התיכון ואפילו אירופה, אבל לעומת זאת, ידו קלה על ההדק בהטלת סנקציות כלכליות על אויבי ארה"ב, למשל איראן.
5 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בעימות. הבוחר האמריקני יזכור את הגמגומים שלו
(צילום: JUSTIN SULLIVAN / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
יש בישראל מי שכבר מחככים ידיים בשמחה ומצפים לבחירתו של טראמפ כנשיא, מתוך אמונה שאם הוא יהיה נשיא ארה"ב אזי כל בעיות החימושים והדרישות ההומניטריות שממשל ביידן מעמיס על ישראל ייעלמו כלא היו. צריך לזכור שלטראמפ יש בטן מלאה על נתניהו, כפי שאמר בריאיון לעיתונאי ברק רביד, והוא חזר ואמר זאת עוד פעמים רבות. גם עמדתו של טראמפ ביחס למלחמת חרבות ברזל ברצועת עזה לא הייתה עקבית. בהתחלה תמך, אחר כך אמר שישראל צריכה לסיים את המלחמה ועכשיו הוא שוב תומך בהמשך המלחמה ובהשמדת חמאס. ולכן, הבעיה הגדולה עם טראמפ היא התהייה על איזה צד הוא יקום בבוקר ואיזו החלטה יקבל לפני שהוא שותה את הקפה.
מאידך גיסא, די ברור שלצידו בבית הלבן יהיו ידידי ישראל ובראשם חתנו ג'ארד קושנר, שהוא ידיד ישראל מובהק ואדריכל הנורמליזציה ביחסים עם איחוד האמירויות ועם בחריין, והקרנת העוצמה באזור המפרץ הפרסי והמזרח התיכון.
איראן תנסה להאיץ את מאמצי ההעשרה
לנוכח האופן שבו נתפסים שני המתמודדים לנשיאות בארה"ב, מדיניותם ומדיניות ממשליהם, סביר להניח שהתוצאות החד-משמעיות לרעת ביידן בעימות הלילה ישפיעו כבר מעכשיו על התנהלות השחקנים הראשיים בזירה הגלובלית ובזירה האזורית. סביר להניח שאיראן תנסה לשמור ואף לקדם את ההישגים האסטרטגיים שהיו לה בתקופה האחרונה כשביידן בשלטון. לכן, סביר להניח שטהרן תאיץ עד כמה שאפשר כעת, לפני שטראמפ מגיע, את מאמציה להעשרת הגרעין, כדי ליצור עובדה שאיראן היא מדינה סף-גרעינית לפני חילופי השלטון בארה"ב.
5 צפייה בגלריה
שר הביטחון גלנט בפגישה עם לויד אוסטין בפנטגון. רמז גלוי
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
לאיראן אמנם אין עדיין מתקן נפץ גרעיני אמין ולכן היא אינה יכולה להיחשב מעצמה גרעינית מלאה, אבל לפי כל הסימנים, האיראנים האיצו לאחרונה גם את מאמציהם בכיוון פיתוח ורכישת מרכיבים ל"פצצה". סביר להניח שהם ימשיכו במאמץ הזה גם בתקופת טראמפ, אבל על אש קטנה יותר ובחשאי, מחשש לתגובת ארה"ב. כל עוד ביידן בשלטון, האיראנים מעיזים יותר, והם ינסו להספיק מה שיותר עד אחרי השבעת הנשיא הבא בינואר 2025 כדי "להיכנס במצב טוב יותר" לתקופת ממשלו הצפוי של טראמפ.
לאיראן יש עניין להעמיד את טראמפ בפני עובדות בנושא הגרעין, ולכן ישראל צריכה לעקוב בשבע עיניים אחרי מה שנעשה באיראן בנושא, ולנסות להאיץ בממשל ביידן להטיל סנקציות כבר עכשיו על האיראנים ואולי אף לפעול מעשית כדי להאט את המרוץ שלהם לפצצה. שר הביטחון גלנט רמז על כך בצורה גלויה כשאמר השבוע למזכיר ההגנה האמריקני, לויד אוסטין, שהגיעה השעה שארה"ב תפעל כדי לממש את מחויבותה למנוע מאיראן נשק גרעיני.
5 צפייה בגלריה
דונלד טראמפ. כדאי לזכור שהוא אדם לא מאוזן ולא צפוי
(צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)
לאיראן יש גם סיבה לא להתעמת על הממשל הנוכחי, מפני שטראמפ הבדלן צפוי ממילא להוציא את 3,000 החיילים האמריקנים שיש בעיראק ועוד כמה מאות שנמצאים בסוריה ולהחזיר אותם הביתה. מבחינת איראן זה יהיה הישג אסטרטגי שעבורו שווה כעת להתאפק ולמנוע מהמיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה מלפגוע בכוחות אמריקנים השוהים במדינות אלה.
ההיבטים החיוביים לגבי המלחמה
במה שנוגע לחזיתות הלחימה שישראל מעורבת בהן, נראה שההערכה שטראמפ יהיה הנשיא הבא של ארה"ב משפיעה דווקא בכיוון הרצוי לנו. בעניין החטופים, צפוי שהמדינות המתווכות ובעיקר קטאר יחששו מלחץ שיפעיל עליהן הנשיא טראמפ ומצעדי ענישה מצידו, אם לא ייענו לדרישותיו. לכן, קטאר צפויה ללחוץ על סינוואר ועל ההנהגה המדינית של חמאס שנמצאת בדוחה לחזור לעסקת חטופים, בכמה שלבים או בשלב אחד, ולהגיע למצב של סיום המלחמה לפני שטראמפ מגיע לבית הלבן.
אפשר לצפות גם ללחץ רב יותר מצד ההנהגה המדינית של חמאס ובעיקר מהפלסטינים ברצועת עזה על סינוואר לגמור ולסגור עסקה שתביא לסיום הלחימה, לפני שטראמפ מגיע לשלטון ומסיר את ה"רסנים ההומניטריים" שהנשיא ביידן מטיל על ישראל. אין ספק שתוצאות העימות הלילה בין ביידן לטראמפ הן בשורות רעות מבחינת הפלסטינים ברצועה וגם מבחינתו של יחיא סינוואר, וייתכן שהוא יחשב מסלול מחדש בעניין עסקת חטופים. תקוותו שארה"ב של ביידן והאירופים יכריחו את ישראל להפסיק את המלחמה ולסגת ספגה מכה לא קלה, גם בגלל התחזקות מפלגות הימין בפרלמנט האירופי. כך שהשורה התחתונה היא שתוצאות העימות הלילה עשויות לשפר את הסיכויים לעסקת שחרור חטופים.
באשר ללבנון, נראה שחיזבאללה ואיראן רוצים לשמר את ההישגים הטקטיים והאסטרטגיים שהיו להם בינתיים במלחמה הנוכחית, שתכליתה להתיש את ישראל ולגרום לה לקרוס לתוך עצמה. הם לא ימהרו להיכנס למלחמה כוללת שתוצאותיה עלולות להיות קטסטרופליות עבור לבנון ואולי גם לפגוע באיראן באופן שעשוי לגרום להחלשת משטר האייתוללות שם. לכן, לאיראנים וללבנונים יש כעת תמריץ גדול יותר להגיע להסדר מדיני, בתיווך נציגו של ביידן עמוס הוכשטיין, מאשר להגיע לסיום המלחמה וליישום ההסדרים שאחריה בתקופת הנשיא טראמפ. לאיראן ולחיזבאללה, כמו לישראל, ברור שמלחמה בצפון עשויה להתארך לתוך 2025 וכך גם בעזה, ולכן כדאי להם להגיע לסיום המלחמה וההסדרים שאחריה בתקופת ביידן ולא בתקופה שבה טראמפ יושב בבית הלבן וקושנר לוחש על אוזנו.
באשר לישראל, גובר הפיתוי כעת לראש הממשלה נתניהו לנסות לסייע למסע הבחירות של טראמפ. נתניהו כבר החל בזה בסרטון החימושים שפרסם בתחילת השבוע. לכאורה, אין לראש הממשלה מה להפסיד, מכיוון שממשל ביידן מתעב אותו בגלוי והסיכוי שלו להתפייס עם דונלד טראמפ גבוה מהסיכוי שלו להידברות בונה וליחסים טובים עם ממשל ביידן.
סביר להניח שבבית הלבן ובמפלגה הדמוקרטית חוששים כעת עוד יותר מנאום נתניהו הצפוי בקונגרס האמריקני בסוף החודש, שעלול להיות פרו-טראמפ באופן גלוי ובוטה. אבל זה יהפוך את מדינת ישראל לנכס רפובליקני והתמיכה בנו בארה"ב, שעד לפני כמה שנים הייתה משני צידי המפה הפוליטית האמריקנית, תהיה מבוססת על הרפובליקנים לבד. סביר גם שנתניהו יעדיף לחכות לניצחון טראמפ בבחירות כדי לסיים את המלאכה בעזה וגם בלבנון בלי הגבלות על החימושים ובלי רסנים הומניטריים כמו שיש בתקופת ביידן.
5 צפייה בגלריה
נתניהו. הסיכוי שלו להתפייס עם טראמפ גבוה מהסיכוי שלו ליחסים טובים עם ממשל ביידן
(צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת)
המשמעות היא שהמלחמה גם ברצועת עזה תימשך על אש קטנה עד לסוף 2024 וגם מעבר לזה. הצבא מוכן לתרחיש כזה ונעשות הכנות לקדם אותו. רק עסקה לשחרור החטופים עשויה כעת לעצור את מלחמת ההתשה, שתהיה בעצימות משתנה, הן בעזה והן בצפון. למפונים מהצפון התבוסה של ביידן בעימות שהיה הלילה עם טראמפ היא חדשות רעות, מפני שהמלחמה צפויה להתארך ואיתה ההרס בשני הצדדים.
מבחינה אסטרטגית, יש לסיכויים הגוברים של טראמפ להיות נשיא ארה"ב כמה היבטים חיוביים. ראשית כול, אם טראמפ ייבחר לנשיא כפי שנראה כעת, הוא עתיד להביא - כך הוא מבטיח - למפנה שיהיה לרעת האוקראינים ולטובת פוטין. המשמעות עבורנו היא שתשומת הלב העולמית תופנה מהמלחמה במזרח התיכון ותתמקד באירופה, ומאחר שטראמפ מבטיח לסיים את המלחמה באוקראינה, סביר שמלאי החימושים שזמין עבור ישראל במחסני הפנטגון והתעשיות האמריקניות יגדל בצורה משמעותית.
אפשר לסכם ולומר שטראמפ הלא-צפוי, שכבר הוכיח שהוא מסוגל לבצע צעדים מדיניים וכלכליים משמעותיים בלי שיקול נוסף ובלי להניד עפעף, מגדיל את ההרתעה של ארה"ב במזרח התיכון, וחתנו ג'ארד קושנר עשוי סוף-סוף להביא לשיפור מהותי ביחסים בין ישראל לסעודיה. אף על פי כן, צריך לצרף הערת אזהרה ברורה להערכות האלה. סיכויו של ביידן להיבחר לתקופת נשיאות נוספת עדיין לא נגוזו, לא כל כך בגללו אלא מפני שטראמפ מרתיע אזרחים רבים בארה"ב ומפחיד אותם. ולמרות שיש מי שמקווה בישראל, בעיקר מצד ימין של המפה הפוליטית, שטראמפ ינצח, כדאי לזכור שביידן הוא ידיד אמת של ישראל, כמעט ציוני, בעוד טראמפ הוא ידיד על תנאי ואדם לא מאוזן ולא צפוי.
