לשכת נציבת שירות בתי הסוהר ברמלה מאוכלסת היום בידי נציבה לשעבר. כל כך הרבה אנשים מסביבה של רב-גונדר קטי פרי כבר מבינים זאת, ורק היא לא. הבינה הזו נסתתרה ממנה גם אחרי שהשר לביטחון הפנים הודיע שהוא סומך עליה — בטווח הקצר. אתמול אף העניק "מקורב לפרי" שורת ראיונות לכלי התקשורת כדי להבהיר שהיא כאן כדי להישאר.
פרי אישה חכמה מאוד ומתוחכמת. לכן ההתעקשות שלה להישאר בתפקיד באה מתוך אחת משלוש סיבות. הראשונה: היא לא קוראת נכון את המפה הארגונית בתוכה פועל שב"ס — כלומר את הזירה הפוליטית והציבורית שאליו הוא, וכשליו, חשופים. לא הייתי מהמר על האפשרות הזו. למרות שפרי מציגה עצמה כמי שלא מבינה בפוליטיקה, בתקשורת או בנטוורקינג, ההתקדמות המטאורית שלה לצמרת הארגון — למרות חוסר ניסיון יחסי בפיקוד על מתקני כליאה, והעובדה שהצליחה לשכנע את הדרג הפוליטי להעדיף אותה על פני שלושה גונדרים מנוסים בהרבה — מראה שהיא דווקא מסתדרת לא רע בעולם הזה.
הסיבה השנייה: היא משערת שלהגיע לעדות בפני ועדת החקירה כשהיא במדים, עם כל הפמליה שלה, יקנה לה עמדת יתרון מאשר אם תיקח אחריות ותתפטר לפני.
ושלישית: ההערכה שבתוך העולם הערכי המעוות שיצר הפטרון שלו היא חייבת את המינוי שלה, השר לביטחון הפנים הקודם אמיר אוחנה, שייזכר כמי שהטביע את המונח המשונה "אחריות בלי אשמה" - פרי באמת מאמינה שהיא לא אשמה. כלומר, היא באמת חושבת שלמרות רצף הכשלים החמור שהתגלה לאורך ולרוחב לגובה ובעיקר לעומק בארגון הכה-ריכוזי שהיא מנהיגה אין שום סיבה שהיא תיקח אחריות.
ואין אלא לקרוא לדברים האלה כמו שהם: חוצפה. הטענות של פרי כלפי ה"אחראים האמיתיים" למחדל יורות לכל הכיוונים - גם אחורה בזמן - לכל מי שכיהן לפניה בלשכה והשאיר לה, לדבריה, שב"ס רקוב וחלשלוש. כלפי מעלה: לדרג המדיני שלא נתן לה גיבוי להילחם עם האסירים הביטחוניים ולשב"כ וצה"ל, שבגלל רצונם בשקט נאלצה לשמור את הידיים בכיסים ולא לפעול נגדם; וכלפי מטה: לאנשי שב"ס הבכירים והזוטרים שהיו קשורים ישירות לאירוע. בתקווה שזה יספק את דעת הקהל, אף יצאה בהודעה המוזרה לפיה הורתה לבדוק את אפשרות השעייתו של מפקד כלא גלבוע. קורבן ראשון שהיא תעלה בשמחה לעולה.
כל מטחי הירי שפרי עצמה משגרת נוחתים בכל מקום זולת יעד אחד: לשכתה. הנציבה, מסתבר, לא אשמה בכלום. והבעיה? קיימת סתירה ברורה בכתב ההגנה שלה: אם הנציבה ירשה מערכת כושלת שאולצה על ידי הדרג המדיני בלחץ שב"כ שלא לגלות קשיחות כלפי האסירים הביטחוניים, אזי למה פרי לא התריעה על כך לפני הבריחה? היא הרי עשרות שנים בשב"ס, מכירה כל אבן, אז היא ודאי הבינה כשמונתה לתפקיד הנציבה שיש סכנה חמורה לבריחת אסירים.
ועדת החקירה, שתחל היום לפעול, ודאי תבקש מפרי להביא את כל המסמכים בהם לכאורה התריעה כי המדיניות כלפי האסירים עלולה להוביל לבריחות, או לכל הפחות לדרישותיה לנקוט כלפיהם ביד קשה יותר. יש לקוות שהוועדה תצליח יותר באיתור המסמכים מאשר חטיבת המודיעין של שב"ס הצליחה באיתור מנהרת הבריחה.
על אף כל טענותיה של פרי, קשה יהיה לה לטעון כי הריקבון המערכתי בשב"ס לא דבק בה. להפך: כפי שהעלה התחקיר ב"7 ימים" שפירסמתי עם איתי אילנאי בשבוע שעבר, בריחת האסירים מכלא גלבוע היא רק קצה הקרחון של שרשרת מחדלים שהגיעו לשיאם בכהונתה כנציבה. כך, למשל, לתפקיד קצין המודיעין שהיה אמור לגלות את המנהרה היא מינתה אדם ללא רקע במודיעין, שמבקר המדינה אף מתח ביקורת על חלקו באסון הכרמל. לתפקיד העוזר הקרוב שלה — מינתה קצין שאיפשר לפלסטיני להיכנס לכלא עם מזוודה שבה עשרות אלפי שקלים במזומן לתשלום לאסירים בקנטינה. עם האסירים הביטחוניים היא נוהגת ברכות, ואפילו את מערכת המיסוך שמנטרלת את הסלולרים המוברחים בכלא גלבוע היא החליטה שלא להפעיל. וזו רק ההתחלה.
ככל שנברנו יותר בעברה, כך גילינו דברים יותר ויותר מזעזעים בהתנהלותה. כך שאל מול ניסיונה בימים האחרונים להתחמק מלקיחת האחריות ולמצוא אשמים בכל מקום מלבד עצמה, אפשר רק לשמוע — ולהתפלץ.
