למה שעשה הערב (שלישי) יו״ר המחנה הממלכתי בני גנץ לראש הממשלה בנימין נתניהו בשידור חי, יש רק הגדרה אחת: אמבוש.
מול נתניהו שניסה להרגיע את התפשטות הביקורת סביב היחסים החורקים בין חברי קבינט המלחמה, ניצב גנץ - עד לא מזמן שחקן פוליטי שאכל מרורים מיריבו-שותפו ושילם על כך במזומן. היום הוא כבר נראה מיומן יותר ובטוח יותר לעשות מהלך שלא רבים בפוליטיקה היו עושים מול נתניהו בשידור חי ובעיצומה של מלחמה.
גנץ פנה לנתניהו, הפנה אליו חצי מבט ושיגר את הטקסט שהפתיע את נתניהו: ״אני מבקש לפנות אליך, אדוני ראש הממשלה", אמר. "מחר יובא תקציב המדינה לשנת 23 להצבעה בקריאה ראשונה. אזרחי ישראל נפגעו כמעט כולם מהאתגרים שמציבה המלחמה גם בהיבט הכלכלי, במיוחד המפונים מבתיהם והמילואמניקים. הם מסתכלים עלינו עכשיו בציפייה. עוד לא מאוחר, לעצור את התוספות התקציביות שאינן נוגעות ללחימה ולמעטפת שלה, ולהעביר אותן כמו את יתר המשאבים הפנויים לצורכי המלחמה".
תרגילים מסוג זה בדרך כלל נתניהו הוא שעושה לאחרים. אפשר לספור על יד אחת כמה פעמים עשו לו כזה - אם בכלל.
אי-הנוחות מהדברים ניכרה מהשנייה הראשונה. נתניהו הוא אשף תקשורת, והבין כבר במילים הראשונות של גנץ לאן זה הולך. הוא בחר שלא לנפח, בעיקר כי העיסוק בנושא הכספים הקואליציוניים השנויים כל כך במחלוקת, יעבוד לרעתו.
למרות זאת, כשנתניהו נשאל על שיתוף הפעולה בצמרת הוא הזכיר את שר הביטחון גלנט ולא את גנץ. בתשובה לאותה שאלה, גנץ עצמו כן ציין את נתניהו - אבל רק אחרי גלנט. לא בדיוק הסדר הטבעי.
בפועל, סביר להניח שלא הרבה ישתנה אחרי העקיצה של גנץ, שהפתיעה אפילו חברים בסיעתו. הם תהו מתי שתה את מיץ האומץ הזה. הכספים הקואליציוניים לא יעצרו משום שנתניהו נחוש להתכנס ל-64 חברי הכנסת בקואליציה המקורית שלו - וזה שלב קריטי בתהליך. מה שכן משתנה תוך כדי תנועה הוא בני גנץ. האיש שמעיד על עצמו שעבר בית ספר מזורז לפוליטיקה תחת נתניהו בממשלת האחדות ההיא, מתחיל ליישם את מה שלמד.